אדם צריך לדעת להתמודד עם הבחירה שלו בחיים.

אני ממש לא אוהב את הקשר שעשית בין העבודה ובין הנשים.

נכון שרוב הקלדניות הינן נשים, ולו מהסיבה שישנה אפשרות להרבה מהנשים לבקש משרה מוקטנת. דבר שלא קיים בהרבה עבודות.

הבעיה הקשה היא שגם אם קלדנים וקלדניות רבים רוצים משרה מלאה - אין בנמצא.

מה זה שכר מביש?
כי אם שכר מינימום הוא שכר מביש,אז הבעיה היא במדיניות הממשלה.
30 שקלים לשעה? כמה?
אל תתבכיינו שאתן לא יכולות לצאת לעשות פיפי מתי שבא לכן,מה אתן ילדות קטנות? ואל תתבכיינו שאתן ''מוגבלות לפי זמנם של אחרים...'' כי אם לאמר את האמת,הרי שרובם המוחלט של השכירים מוגבל את אותה המגבלה!!
הגדרות התפקיד של הקלדניות הוא מאוד ברור אפילו לפי הכתבה הקצרה הזאת.וזו לא נשמעת לי עבודה נוראית!!
וכן,רבים מאיתנו צריכים להיתפשר על תנאי ההעסקה שלהם כי הכסף לא גדל על העצים ואם הדבר החיובי במשרה זה שימי העבודה גמישים ושאפשר לחזור הביתה לילדים בשעה נורמלית,אז זו נקודה חשובה מאוד.
אגב,אי אפשר שכולם יהיו עשירים...

אלפי עובדים במשרדי הממשלה- כולל אני- מועסקים ע''י קבלן, ללא תנאים, ללא קביעות. ולמה זה? כי ההסתדרות, המייצגת את הוועדים החזקים במשק, דואגת באופן מופרז לכך שאף עובד עם קביעות לא יפוטר גם אם הוא לא עושה כלום. ואלפי עובדים במשרדי הממשלה לא עושים כלום. כלום! הם רק חותמים כרטיס. מי שלא מאמין שייכנס למשרד ויראה כמה אנשים עובדים וכמה מעשנים/ שותים קפה/יושבים במזנון/ מפטפטים בטלפון. וועדות מתכנסות פעמיים בשנה, כי החברים עסוקים בפעילויות ועד העובדים.
אז מה עושים? במקום לפטר את העצלנים החליטו לא להסתבך עם ההסתדרות, ולהפסיק לקבל עובדי מדינה. אני דוקטור למדעים, בעלת נסיון, והתקבלתי כעובדת קבלן בשכר נמוך וללא תנאים. במקום העבודה שלי רק עובדי הקבלן עובדים. השאר, בעלי הקביעות והזכויות, מתבטלים וסוחבים עד הפנסיה.
לנו, עובדי הקבלן, אין הסתדרות. גם אם אהיה חברה בהסתדרות היא לא תעשה למעני דבר. כבר ראיתי בעבר מקרים כאלה. עסקני ההסתדרות, בעלי שכר חודשי שאני מקבלת בחצי שנה, מעדיפים לדאוג לחברים שלהם שיושבים על השלטר ולא לעובדים הקטנים, כמו הקלדניות.

גברים מפנים לך את הזבל בבוקר כשאת מסתובבת לצד השני, גברים מזפתים לך את הכביש בשיא החום כשאת נוהגת ברכב ממוזג, גברים מזפתים לך את הגג כשאת כותבת כתבות וסוחבים דודי שמש לקומה העליונה, גברים עובדים כסבלים, גברים משרתים בצבא ובמשטרה ללא שינה, בקור ובחום עליהם את יכולה לקרוא בספרים אך לא תתנסי בכך בעצמך, אותם גברים בשרות הצבאי יחיו בתנאים בהם עכבר לא היה מסכים לחיות, גברים מסכנים את חייהם ויעידו על כך מצבות דוממות הנושאות שמות של גברים ללא קץ. גברים מקריבים למען בטחון המדינה הכולל את בטחונך האישי את מאור עיניהם, גפיהם, ושאר אבריהם. גברים הם הסובלים מתגובות פוסט טראומתיות בעקבות מלחמות ואין להם יום ולא לילה. הרשימה עוד ארוכה - נדמה לי ששביתת הקלדניות מוצדקת ככל שתהיה, לא ראויה לכותרת ''בגלל שהן נשים''.