לכל רפי השכל שצועקים בכל מחיר מוצעת בדיקה פשוטה לכומק המחשבה שלכם ולהבנתכם את שאתם שחים.
הניחו בפניכם דף ועט. כעת חשבו על משהו מאוד קרוב לכם לדוגמא ילד, הורה או אדם אהוב אחר.
עכשיו רשמו לפניכם משפט פשוט. ''אני (שמכם המלא) מוכן כי במידת הצורך (שם האדם האהוב) ימות למען שחרורו של גלעד שליט.''
מעניין כמה מכם יעיזו להעלות על הכתב משפט כזה ומכאן תבינו את שאתם שחים לפני שאתם רצים וצועקים בראש חוצות ''בכל מחיר'' בכל מחיר''

אסור לשחרר מאות טרוריסטים תמורת חייל אחד שכן לאחר מכן אותם מחבלים יחזרו לבצע פיגועי אוטובוסים, כפי שכולנו הכרנו ב 2002-2003. אנחנו נוסעי האוטובוסים לא רוצים לחזור לימים בהם כל אחד ואחד מאיתנו פחד מכל אדם עם מעיל שעלה לאוטובוס.

זו לא פנטזיה, זו היתה המציאות במדינת ישראל רק לפני כמה שנים.

אפשר לשחרר מחבל אחד, שניים, גג 10, אבל לא מאות אחרת אותם מאות ירצחו הרבה יותר ישראלים נוסעי אוטובוסים, כשביניהם עלולים להמצא אתם ואני.

ידו של שר בממשלה שיאשר רצח של מאות ישראלים צריכה לרעוד לפני שיצביע בעד עיסקה כ''כ פושעת. מאות המשפחות השכולות העתידיות וכן כל עם ישראל יזכרו היטב מי גרם לרצח יקירם.

אני לא רוצה למות. בבקשה - אל תשחררו מאות מחבלים.

לא היה כדבר הזה במדינתינו,
תמיד המוטו של המדינה שלנו היה, לדאוג שכל חיילינו יוחזרו מהשבי הביתה, ושלא יבלבלו לנו את המוח בסיבות כאלו או אחרות,
המדינה והצבא אמורים למצוא פיתרונות למצבים סבוכים בכדי להניע את האויב מיכולותיו ולפתור מצבים סבוכים ולא על חשבון חיילינו.
ולגבי מחבלים שאכן צריכים להענש,כן...
שימצאו עונשים אחרים ויצירתיים, בכדי שלא יקלעו למצב הנוכחי,אך שוב ,לא על חשבון חיילינו.
[כולם שם ברובם מחבלים,אז מה העניין]