אדם שמעיר כל יום שלישי בשבוע ב 3 בלילה ,ובכל יום שני או שלישי ב 2 בלילה-את שכניו .
ללא אכפתיות וללא התחשבות לא מסוגל לדבר בהגיון כלשהו על נקיון כפיים.

ידיו וגם קולו עשו ורק עשו.
דבריו זה רק החוצה להרשים. תוכנו זה בבל

הפוסל במומו הוא פוסל

הקם להורגך השקם להורגו, הידיים חייבות להתלכלך! עצוב, כואב, אבל בסוף הציווי ובחרת בחיים זו לא שאלה של בחירה, זה ציווי!
גם מידה כנגד מידה חייב להתקיים והוא אכן מתקיים, שאלה של חיים ומוות! איימן