זה שיש לנו יותר זמן אולי ממה שחשבנו עד שנגיע לנקודת פיתול. כלומר עד שנגיע לנקודה שבה מערכות שונות בכדה''א יגיעו לרוויה ויפסיקו לקלוט פחמן דו-חמצני. כשנגיע לנקודה הזאת נהיה בבעיה רצינית יותר מעכשיו.
חשוב גם להבין, זה שהאוקייאנוסים קולטים CO2 זה לאו דווקא דבר טוב. CO2 מומס במים הופך להיות חומצה חלשה וזה מוריד את הPH של המים, על פי מחקר של המכון למדעי כדה''א מהאוניברסיטה העברית תוך חמישים שנה בערך לא יהיו יותר אלמוגים כי המים יהיו חומציים מידי. אז נכון, אולי יהיה זן שיעבור מוטציה מוצלחת ויצליח לשרוד את זה, אבל מה עם כל שאר הזנים?
ובגדול השאלה החשובה היא מתי אם בכלל נגיע לנקודה שכל האפקטים של המשוב החיובי יהיו כל כך חזקים שזה כבר לא ישנה בכלל כמה אנחנו פולטים.