כל התיישרות עם אוייב ונסיונות ''לפייסו'', רק מחליקה את גרם המדרגות היורד לתהום ותגרום בהכרח לנפילה מרסקת אליה.

כך זה בלבנון וכך זה אצלנו.

נכון שולה פה גדול אלוני (מדינת כל שמאלניה-אוייביה)? נכון יולי אהבלה תמיר, הנאכּבה הפרטית ''שלנו''? נכון יוסי בטטה ביילין, הסכם וינה צ'מברלייני? והרשימה הארוכה נמשכת ומגיעה עד לראשי הפין (pin heads) של מטלטלי הגדר בבלעין.

בלבנון מונחת סכין על גרונה של המדינה ולכן הם מתכופפים לכיוון הזבללה, ''אחדות'' עלאק...
אבל אתם, נוּגעתם כולכם בחיידק אובדני ואלים הנקרא למרבית האירוניה: ''שלום''... הוא מביא בפּירשו רק מוות, שכוֹל ואבדון. מחלה קשה זו מביעה להזייות של ריצוי, פיוס ובקשישים לאוייב בנפש, לרוב תוך הפקרה מטורפת של כל אינטרס חיוני להישרדות ולקיום המדינה הקטנה שלנו, שבנס הוקמה לאחר 2000 שנות גלות.

ליבי ללבנון היפהפיה המדממת אל מותה, אך דאגתי הרבה מופנית לארצי היחידה שאתם בשיכלותכם התהומית, עמלים במר''ץ רב להסגירה בידי האוייב ולהטביעה לתהומות.

* מנה מנה תקל ופרסין

מר חרירי היקר

זכור את אשר עשה הטרור האיסלמי לאבא.

א. שמור על עצמך שחלילה לא יהיה גורלך דומה
ב. דמו של אבא עדין זועק מן האדמה.
ג. אל תאמין לטרוריסטים.
ד. הקשב לדעותיה של אמא.

נראה שכן.
וישראל כהרגלה תופתע.