אחרי הגירושין הגבר רק מפסיד - את הילדים, את הבית ואת רוב המשכורת שלו. האישה רק מרוויחה - הילדים אצלה, הבית אצלה והיא מקבלת הכנסה לא רעה מהצד. ובנוסף היא עוד יכולה להעליל עליו מה שבא לה ואז בכלל חבל על הזמן. החוק רואה בגבר פושע רק מעצם היותו גבר ואילו האישה תמיד זכאית ותמיד צודקת רק מעצם היותה אישה. המקרים האלה ילכו ויתרבו כי אי אפשר להביא אדם למצב בלתי נסבל ולצפות שהוא ישאר שפוי. אנחנו בני אדם, לא רובוטים, אנחנו לא יכולים להתמודד עם כל זוועה בקלות, בסופו של דבר אנחנו יכולים להשבר - הכוחות הנפשיים שלנו מוגבלים, ואחרי שעוברים את הגבול הזה אנחנו נכנסים לדיכאון, עוברים התמוטטות עצבים, משתגעים, הופכים לפושעים או מתאבדים - ואף אחד לא חסין מפני כך. שאף אחד לא ישפוט את הגבר הזה כי אתם לא יודעים איך הייתם מתנהגים במקומו. הכי קל זה לשבת על הכורסא ולשחק אותה צדיקים. התקשורת לא תמיד מציגה את המציאות כפי שהיא והדברים הם לא כמו שזה נראה ממבט ראשון.

אינני מכיר את השופטת אספרנסה, אבל ברור לי שמדובר באישה
כאן אני ניזכר שדובר גם על השופטת אלמקייס מכפר סבא, שהרבה גברים גרושים מתלוננים, שהיא מפלה אותם!
אולי בכל זאת יש איזו איזו שהיא בעיה כאשר מדובר בנושא של נשים, שבו השופטות הן נשים?!

אולי בראש שלך .