איך אפשר להיות מאלה שמקבלים כאלה שאלונים???

שנוסע פעם בחצי שעה במקרה הטוב, ושעה חלק ניכר מהיום. זה מאוד מקשה, וכל הכבוד למגמה ירוקה שעשו את המחקר החשוב הזה!

אבישי ברוורמן כשהיה נשיא האוניברסיטה דחף בכל הכח את הרכבת לבאר-שבע.
בנוסף הוא הוביל פרוייקט להזזה ושידרוג של תחנת הרכבת באר-7 צפון כשתהיה עם עבירות נוחה לאוניברסיטה ולסורוקה

אתה מדבר הרבה על סימפטומים ולא על כך שכלל התחבורה הציבורית עובדת במתכונת שמפגינה זילזול גרידא, באלו הזקוקים לשירותיה.
זה לא רק קווים לאוניברסיטה, אלא בכלל כלל הקווים של האוטובוסים.
ישנם קווי אוטובוסים כה ארוכים (למשל 18 ו-43 של דן ו- 86 של אגד), שיש להם עצירה כל 30 מטר ואף פחות מזה לעיתים.
וכך, בנסיעה שיותר ''עוצרת'' מ''נוסעת'' מרחק נסיעה פשוט הופך למסע ארוך של נידנודים (וזה עוד כשהאוטובוס מועיל להגיע בזמן...).
למשל... קו 86 של אגד שאמור להגיע בבוקר כל מחצית השעה כמדומני, מגיע לעיתים כל שעה פלוס (!!!???!!!) בשעות הבוקר, והמצחיק הוא שהנהג מנסה לשכנע את כל מי שחיכה לו, שהם עיוורים ועברו כבר שני אוטובוסים... - וזה כך כבר כמעט כל בוקר ( מדובר במגמה?).
מעבר לכך, מסלולו של קו זה ארוך בטירוף (בין הארוכים בגוש דן לדעתי), בעיקר עקב ריבוי התחנות הבלתי הגיוני שלו (כל כמה מטרים ספורים תחנה), ונסיעה בו לאוניברסיטה, יכולה לקחת מכשעה פלוס בשעות הערב, עד לשעתיים ומעלה בשעות הבוקר והיום.
ברכב אגב... זה לוקח רבע שעה ללא פקקים וחצי שעה עם פקקים... אז למה בדיוק נחוצה תחבורה ציבורית?

יש הרבה מאד קמפוסים ירוקים שהוכרזו ככאלה על ידי המשרד להגנת הסביבה. אלא שסוגיית התחבורה משום מה אינה נכללת בקריטריונים ובדרישות מהקמפוסים כשהם מועמדים לקבלת תו ירוק. האם זו סוגייה תרבותית שאף אחד לא רוצה לגעת בה (החיבור לרכב הפרטי?). ראוי היה שהעדיפות להגעה ברכב הפרטי תזכה לטיפול ולא רק האופניים והאופנועים, וכך גם לסטודנטים וגם לקהילות סביב הקמפוס יהיה פתרון תחבורתי. בכך הקמפוסים ימלאו אחר עוד דרישה - מעורבות והובלה קהילתית ובאמת ובתמים יהיו ''קמפוסים מקיימים''.

חוסר התיאום ביו אגד לרכבת הוא משווע.
האוטובוס המביא את הנוסעים לתחנת הרכבת לא מוריד אותם בכניסה לרכבת אלא במסוף אגד במרחק רב.
מענין שתמיד האוטובוס מגיע כמה דקות לאחר שהרכבת עזבה או לחילופין כאשר אתה מגיע עם הרכבת מתל אביב, האוטובוס יוצא לפני הגעת הרכבת.
אין דרך אחרת לקרוא לזה מאשר טימטום, רשעות, חוסר התחשבות של מונופולים שהפכו למקלט לחבורת כלומניקים השולטת שם ומשמשת מקום מקלט לכל מיני מקורבים ולבני משפחותיהם.

מי שרוצה להגיע ממרכזית חוף הכרמל (שצמודה לרכבת) ישירות לאוניברסיטה צריך לקוות שיספיק לאוטובוס שמגיע פעם בשעה, אחרת יצטרך לנסוע למרכז חורב, לעבור את הצומת הגדולה ולתפוס אוטובוס נוסף, שלא מגיע מייד, וחבל

ככה זה כשמי שאחראי לתחבורה ציבורית הוא גוף ממשלתי.

תן לשוק החופשי להפעיל תחבורה ציבורית, עם תחרות בין החברות, וכל דקה ייצא אוטובוס

יש צדיקים בסדום

הדברים הגיעו למצב שבו יכלתי להגיע רק בשעות מסויימות ולקחת 3 אוטובוסים בשביל להגיע מחוץ לעיר.

רוב הסטודנטים באונ' העברית (להבדיל מאוניברסיטת חיפה או ת"א שרוב הלומדים בהם הם תושבי אותה העיר), מגיעים מחוץ לירושלים.

ההתחשבות בהם היתה אפסית.

הגעתי למצב שנאלצתי לעבוד בשלוש עבודות כדי להחזיק אוטו כי המצב הפך לבלתי אפשרי ובלתי הגיוני לחלוטין בשביל להגיע לקמפוס (שלא לדבר על תקופות של בחינות ועבודות ולהסחב עם תיק ענקי ולבזבז כל כך הרבה שעות ולהגרר איתו באוטובוסים בלי שום תיאום של שעות במקום לודא שיהיה אוטובוס אחד זמין שיגיע מהתחנה המרכזית להר הצופים.

האטימות היתה גם של אגודת הסטודנטים, גם של האוניברסיטה וגם של העיריה שלא חשבו על העניין הפשוט הזה של רוב הסטודנטים שלהם שמגיעים מחוץ לעיר.

אני מקווה שהדברים השתנו מאז שסיימתי את לימודי.

אני חייבת לאמר, שהתחבורה לשם היא מתחת לכל ביקורת. לא הגיוני שכולנו נאלץ לקנות רכב פרטי, כשאנו עובדים בכמה עבודות ובקושי מממנים את עצמנו.

קלה, כבדה, חשמלית, תחתית. מה שאתם רוצים. אבל קדימה, קדימה, קדימה

2 אוטובוסים ביום.

ברכב? רבע שעה, חצי שעה שממש עמוס.

ביזיון

אבל פעם בשעתיים. ממש עוזר....

קו 46 לאוניברסיטה יוצא לרוב 45 דקות אחרי שמגיעה הרכבת מת''א לחוף הכרמל. למה? אולי כי יש אינטרס של אגד שנסע באוטובוס מת''א לחיפה ולא ברכבת. שהאוניברסיטה תתן להם אולטימטום: או קוים בזמנים הנוחים לסטודנטים או לא נאפשר לקו זה כניסה אלינו ונפעיל שאטל עצמאי.