בעייתית זו? אין מים, עשרות אלפי טילים איראנים וערבים מכוונים אלינו, מליוני שאהידים מחכים להתפוצץ ולהרוג אותנו, ועכשו גם צעירנו דוקרים אחד את השני ללא רחם - בשביל מה אתה נשאר?

כתוב בתורה:אשר ברא אלוקים לעשות.. ז''א העולם נועד להשלמה שלו דרך עשיה טבעית שלנו,אך הצלחתה תלויה בזכויותינו.

התורה אומרת כי אסור לגור במקום בו אין רופא,ובדור שלנו כולנו חייבים בהשתדלות (בעבר הרחוק היו בודדים ביותר שהגיעו למדרגות שהיו פטורים מהשתדלות,מה שלא קיים כיום,גם אצל גדולי הצדיקים בדורנו).

איך אומרות הבכיפיות: ''וזה יעזור?'' ודודו ארז עונה להן: ''אולי...''

דברים פרק יא
פסוק יא: וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם.

אם תתעמק בתנ''ך ומפרשיו, תגלה עוד הרבה תובנות שנסתרו מבינתך. אחרי זה אל תשכח לייחד את הקב''ה שהוא אחד ושמו אחד בכל היקום.

אחת לפני אוסלו ואחת לפני ההתנתקות.
לאחריהן באו שנים שחונות.

חסד עשה איתנו הקב''ה, שמילא את המאגרים לפני האסונות הללו.

אבל אנחנו ''עם קשה עורף'', לא השכלנו למנף את ''חסדי ה' כח לא תמנו...'' והמשכנו ב''כחי ועצם ידי..''. שנת 2004 באה אחרי אינתיפאדה קשה ומשבר כלכלי (בידוד בעולם). שוב, אנחנו לא משכילים לשים לב לנסים שאינם גלויים וממשיכים במדיניות של ''כחי ועצם ידי...''.
ואשר לאלה שהתפללו שהשמש תזרח כל יום, אל תשכל את ברכת ''יוצר אור ובורא חושך...'' ששם אנחנו מהללים את הקב''ה על משרתיו עושי רצונו
וזה לא כ''כ מובן מאליו שהשמש זורחת לנו כל יום. זה פלא הבריאה שאנחנו מודים עליו יומיום. מאידך, אנחנו לא מתפללים לשמש כעובדי עבודה זרה ועל זה אנחנו מתפללים ''שלא שם חלקנו כחלקם ולא גורלנו ככל המונם...''. בתימן, כשהיתה קהילה יהודית פורחת, יצאה דרישה מהאימם (השליט של תימן שהיה גם השליט הרוחני) למנהיגי הקהילה היהודית בשנות בצורת, לכנס את הקהילה ולהתפלל לגשמים. ישנם הרבה סיפורים בנושא זה ו''לא כלו רחמיו...'' התפילות נענו גם נענו, אז נא לא לזלזל בתפילות, אי אפשר לדעת היכן הם הצדיקים האמיתיים (בד''כ תינוקות של בית רבן שלא חטאו), שתפילותיהם יכולות לבקע שערי שמים ולכסות ארץ בענני ערמות ולהוריד גשם.

''ברור שלחשוב שיש קשר בין הבורא לאדם ואולי יש איזושהי משמעות למעשים שלי היא בכלל לא דרכה של היהדות'' פחח איה בלאיי אתה מוטי