הגרמנים תיעדו כל פסיק וכל תנועה.לא ידוע על כל מסמך על מרד שהיה.לא היה כל מרד לא בוארשה ולא במקום אחר,פשוט,מי שמרד,נורה מיד ומי שנחשד,כל סביבתו נורתה.לעשות גבורה ממה שלא היה ,בטח אין תעודות,רק סיפורים,וברור שלא סיפרו על הקאפו ועל משתפי הפעולה,הסוחרים למיניהם ואף מקרים של חבורות פשע,אבל מרד מאורגן עם הארכיה לא היה לא רק בורשה,מוכרי סוכריות ולחם עדיין לא עושים אותם לגיבורים,גם לא היריה הבודדת שירה הרשל גרינשפאן,לא שינה את מצבת הצבא הגרמני האדיר וחסר הרחמים.גיבורים הם אלו שלחמו בגרמנים אם כפרטיזנים,חיילים בצבא האדום בעיקר,ובבנות הברית,זו מלחמה,השאר רק מנסים לחפות או להצדיק את השארותם בחיים לעומת בודדים שבאמת מרדו וניסו אך חוסלו.כבן לניצולי שואה הרואה את ''הגבורה''של זה או אחר,הריני מספר את שאמרה לי אמי,דודי ואבי''השואה והגבורה הוא מןשג לא רציני,שואה היתה נוראית,גבורה לא הייתה,פשוט,לא היה גיבור נגד הגרמנים''סיפורי סבתא ותו לא.לא ברור למה נשאר בפולין,הגיבורים האמיתיים עזבו לארץ,לאירופה ולאמריקה והקימו משפחות.נשארו משתפים ואלו שפחדו שהאמת לגביהם תצא לאור,רבים מאוד הסיפורים על מעשים כאלו .

וזאת היתה הבעייה העיקרית עם בית''ר ותנועת חירות.

היא פיארה הדר, כבוד וטקסיות, גבורה לשם גבורה, עד מוות.

אך לא היה לה פתרון של ממש לחיים.

הנסיון ההיסטורי מראה שבית''ר מובילה את עם ישראל לחורבן הירואי, לא לגאולה.

לא רציתם ''אנטיציוני'',קבלתם ציונים בדמות קצב,אולמרט עוד ועוד''ציונים משובחים.''

היהודים באירופה ב 1933-1939 היו ציונים וממש רצו להגיע לארץ.
הבריטים היו מקבלים אותם בזרועות פתוחות, חיוך וזר פירחי בר??
היהודים כמיעוט דתי בכל מדינות אירופה לא הביאו על עצמם את האסון.
הכיבוש הגרמני ותוכנית הפתרון הסופי הנאצית הם שהביאו את האסון. פךף

מונטגמרי..
אם רומל היה זוכה בקרב אל עלמיין הישוב בארץ היה מושמד גם הוא.

הוא לא ליכלך כל כך הרבה, אלא לא שירת את האידיאולוגיה הציונית ובשל כך הממשלות הישראליות נהגו לצנזר יפה את עדותו כיאה למדינה טוטאליטארית.

לא מכירה את הסיפור שלו, אך מהתחלה היה תמוה בעיני, למה הוא לא עלה ארצה ונישאר בפולין? הוא הרי נילחם בגטו למען מי?