ד. החמאס, שידע לפרוץ את המצור הישראלי כדי להתחמש, לא דאג לספק לאזרחים שתחת שלטונו חומרי אספקה חיוניים למצבי חירום, ואף לא מיגן את תושבי עזה מפני תגובה צבאית ישראלית אפשרית (וצפויה) על התגרויותיו התוקפניות, החמורות והממושכות כלפי אזרחי מדינתנו, ולכן כאשר לאחר התאפקות רבת שנים, ולאחר שמאמצינו המדיניים להפסקת התוקפנות לא צלחו, צה''ל הגיב תגובה מידתית – בשלבים ההולכים ומתגברים, שלמרות הפגיעות הקשות שהם גרמו, לא הביאו את יורי הרקטות להפסיק את הירי הנפשע על אזרחי ישראל עד יומו האחרון של המבצע. כתוצאה, תושבי עזה חיפשו מחסה באותם מוסדות הציבור שבהם אוחסנו אמצעי הלחימה שישראל תקפה אותם בצדק ובלגיטימיות בהתאם לחוק הבינלאומי, המחייב מדינה להגן על אזרחיה המותקפים. אלו הסיבות האמיתיות למספר הגדול יחסית של אזרחים פלסטיניים בין הנפגעים מתגובת צה''ל הלגיטימית. יש גם לציין את האזהרות הטלפוניות שצה''ל נתן לתושבי הבתים שאותם עמד לתקוף וגרם בכך להצלת חייהם.

ה. לפיכך, כל מי שרוצה לשפוט אותנו חייב להתחשב בעובדות המוכחות המנויות לעיל ולהצדיק את פעולותינו הלגיטימיות בעזה, חריפות וקשות ככל שיהיו, ועובדה היא שאפילו הן לא הפסיקו את הירי על אזרחינו עד לתקופה ארוכה לאחר תום המבצע. על הממהרים להשוות בשטחיות איגנוראנטית את מספרי הנפגעים של שני הצדדים ומכך ''להסיק'' כי דווקא אותנו יש להאשים לדעת כי האשם האמיתי הוא החמאס, אשר במקום לדאוג לביטחון האזרחים הנמצאים תחת אחריותו – הוא העדיף לנצלם ניצול נפשע תוך סיכון חייהם כדי לגרום להצגתנו כ''פושעי מלחמה'', כביכול.

לסיכום: אילו היה לוועדה מצפון, לא היתה מסכימה מראש להגבלת משימתה באופן חד-צדדי לבדיקת הנתקף המגיב בלבד, ללא בדיקת התוקף האמיתי, ולא היתה יכולה להתעלם מהפשעים נגד האנושות שהחמאס ביצע, כמפורט לעיל. לפיכך, הדו''ח של הוועדה מעוות, מסולף ומעודד את הטרור, במקום להוקיעו.

ג. לאחר שמוסדות האו''ם נמנעו במשך שנות התוקפנות של החמאס מלנקוט עמדה נגד מתקפותיו נגד אזרחי ישראל, יש לראות את תגובתנו נגד הטרוריסטים בעזה כאקט הגנתי מובהק ובהתאם לחוק הבינלאומי, המחייב מדינות להגן על שלום אזרחיהן המותקפים על לא עוול בכפם. וכי למה ציפה העולם ? שגם אנחנו נירה בחזרה רקטות על האוכלוסיה האזרחית בעזה ונבצע גם אנחנו פשע נגד האנושות ? האם זה היה ''בסדר'' ? הרי עובדה היא שגם המתקפה שלנו (שאותה הם מגנים) לא הפסיקה את ירי החמאס על אזרחינו, האם סביר להניח כי פחות מזה היה כן מצליח להפסיקו ?

ד. החמאס, שידע לפרוץ את המצור הישראלי כדי להתחמש, לא דאג לספק לאזרחים שתחת שלטונו חומרי אספקה חיוניים למצבי חירום, ואף לא מיגן את תושבי עזה מפני תגובה צבאית ישראלית אפשרית (וצפויה) על התגרויותיו התוקפניות, החמורות והממושכות כלפי אזרחי מדינתנו, ולכן כאשר לאחר התאפקות רבת שנים, ולאחר שמאמצינו המדיניים להפסקת התוקפנות לא צלחו, צה''ל הגיב תגובה מידתית – בשלבים ההולכים ומתגברים, שלמרות הפגיעות הקשות שהם גרמו, לא הביאו את יורי הרקטות להפסיק את הירי הנפשע על אזרחי ישראל עד יומו האחרון של המבצע. כתוצאה, תושבי עזה חיפשו מחסה באותם מוסדות הציבור שבהם אוחסנו אמצעי הלחימה שישראל תקפה אותם בצדק ובלגיטימיות בהתאם לחוק הבינלאומי, המחייב מדינה להגן על אזרחיה המותקפים. אלו הסיבות האמיתיות למספר הגדול יחסית של אזרחים פלסטיניים בין הנפגעים מתגובת צה''ל הלגיטימית. יש גם לציין את האזהרות הטלפוניות שצה''ל נתן לתושבי הבתים שאותם עמד לתקוף וגרם בכך להצלת חייהם.

ה. לפיכך, כל מי שרוצה לשפוט אותנו חייב להתחשב בעובדות המוכחות המנויות לעיל ולהצדיק את פעולותינו הלגיטימיות בעזה, חריפות וקשות ככל שיהיו, ועובדה היא שאפילו הן לא הפסיקו את הירי על אזרחינו עד לתקופה ארוכה לאחר תום המבצע. על הממהרים להשוות בשטחיות איגנוראנטית את מספרי הנפגעים של שני הצדדים ומכך ''להסיק'' כי דווקא אותנו יש להאשים לדעת כי האשם האמיתי הוא החמאס, אשר במקום לדאוג לביטחון האזרחים הנמצאים תחת אחריותו – הוא העדיף לנצלם ניצול נפשע תוך סיכון חייהם כדי לגרום להצגתנו כ''פושעי מלחמה'', כביכול.

לסיכום: אילו היה לוועדה מצפון, לא היתה מסכימה מראש להגבלת משימתה באופן חד-צדדי לבדיקת הנתקף המגיב בלבד, ללא בדיקת התוקף האמיתי, ולא היתה יכולה להתעלם מהפשעים נגד האנושות שהחמאס ביצע, כמפורט לעיל. לפיכך, הדו''ח של הוועדה מעוות, מסולף ומעודד את הטרור, במקום להוקיעו.