האופק הפדגוגי (השינון החשוך של גדעון סער מול החשיבה הנאורה של יולי תמיר)
מהמאמר ניתן להבין שגם ההתנגדות לחזרת ''השינון'' (במידה והוא אכן כל כך גרוע ) צריכה לבוא מארגוני המורים.כמובן שאין זה מתפקידם של המורים להרים את ''נס המרד'' בנושאים פדגוגים.לפחות בנושאים פדגוגים אפשר היה לצפות מאנשי חינוך, אנשי אקדמיה, מכללות וסמינרים שירימו את נס המרד,
כל אותם שעושים קריירה מפטפוטים על חינוך הומניסטי ודמוקרטי.. שקט תעשייתי כבר אמרנו?
חבל שכל כך נדיר לראות איש חינוך, המתבטא בפומבי ''השתגעתם לתת בונוסים למורים?''
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090917_1115129
בסופו של יום כרגיל המורים הם אלו שמשלמים את מחיר ההתנהלות הכושלת של משרד החינוך. החל מתוכניות הלימוד הכושלות שמונחתות עליהם חדשות לבקרים: השפה כמכלול, מיקוד, הבדידים ועוד רבות אחרות דרך קיצוץ שעות לימוד רבות ועד והבלגן הכללי במערכת, כמו כאן בועדת החינוך של הכנסת:
''..לימודי הפיזיקה בכיתות י', מסיבה כלשהי, זה ידע אמפירי, או בוטלו או צומצמו באופן משמעותי. מעטים בתי הספר שכן מקיימים את המצווה של למידת פיזיקה, עושים את זה בכיתות הטרוגניות ומשלבים את אלה שממשיכים ללמוד פיזיקה ולהתמחות ואלה שלא. כך נמנעת הוראה יעילה במקצוע.
מתוך 450 שעות הוראה המוקצבות להוראה של חמש יחידות לימוד בתיכון, נעלמות לפחות מאה שעות עד מאה וחמישים שעות בעקבות מספר סיבות....''
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/chinuch/2009-06-16.html
ובכלל, כאמא לתלמידות במערכת החינוך שמלווה מדי פעם טיולי כיתה (40 תלמידים ) ואירועים אחרים, לא נראה לי ממש חשוב אם המורה תחזור לשיטת השינון או תתמקד בלמידה מטפחת חשיבה והבנה, כי בשני המקרים אין סיכוי שאפשר יהיה להצליח לשמוע ולו מילה אחת עם כל הרעש והמהומה. ...
******
המסקנה- על מערכת החינוך לא עוברת מהפכה חדשה מבית מדרשם של שושני וסער, מדובר בתהליך שמתמשך צעד אחר צעד. אי אפשר להעלים את העובדה שמי שסללה לשושני את הדרך היא יולי תמיר, אחת ''משלנו'', היא ששברה את כוחם של ארגוני המורים והיא שהכניסה את יוזמות דוברת העיקריות.
נותר רק לקוות שבסופו של דבר, יימנע גדעון סער מלהפוך את מערכת החינוך הממלכתית לשוק עסקי פרוע שיפגע בתלמידים ויגביר פערים.