יוכל לבחור באיזו אזרחות הוא רוצה: של המדינה שבה הוא יושב, או של המדינה השכנה.'' מוצע כי מדינת ישראל תיישם את האמור כאן באמצעות חקיקה מתאימה, ואז כל אחד ואחד מערביי ישראל יוכל להחליט לאן הוא שייך: למדינת ישראל או למדינת פלסטין. אם הוא יחליט להיות שייך למדינת ישראל – עליו יהיה לקבלה כמדינה יהודית, לקיים את כל חוקיה, להניף את הדגל הלאומי הישראלי, לשיר את ההמנון הישראלי, לחגוג את יום העצמאות הישראלי (ולא את ''יום הנכבה'') ולשרת שירות לאומי, ואז יוכל ליהנות גם מזכויותיו הדמוקרטיות, כגון: יצביע וייבחר לכנסת ולממשלה. אם הוא יעדיף להשתייך למדינה הפלסטינית – הוא יהיה פטור מלקיים את סממני המדינה היהודיים (יניף את הדגל הפלסטיני וישיר את ההמנון הפלסטיני וכו'), אך ייהנה רק מזכויות סוציאליות שהמדינה תקבע, וכמובן שהוא יצביע וייבחר לפרלמנט הפלסטיני ולא לכנסת.

גם במדינת פלסטין לכשתקום ניתן יהיה לחוקק חוקים מקבילים לאלה, ואז ניתן יהיה להציע למתנחלים אשר גרים בשטחי יו''ש שיוחלט להעבירם לפלסטינים לבחור בין שתי החלופות הבאות: אם ירצו להישאר לגור בבתיהם, עליהם יהיה להסכים לחיות כמיעוט ישראלי תחת השלטון הפלסטיני (לבחור ולהיבחר לכנסת וכו'), והחלופה השניה היא שיתפנו ויחזרו לישראל תוך קבלת פיצוי כספי הולם.

הפתרון הזה טוב הן לבעיית הפינוי הבלתי אפשרי של מאות אלפי המתנחלים משטחי יו''ש שנאלץ למסור לפלסטינים, והן לבעיית קליטה בישראל של מספר סמלי של פליטים פלסטיניים בהתאם לתנאי הסכם הקבע שייחתם עם הרשות הפלסטינית.