הנימוק שלי לא בא מ''סבלם של העניים'' או מסבלם של התרנגולות, רק ציינתי שמדיניות כזו יש לה מחיר.

להשוות תרנגולות לקורבנות הנאצים זו חוצפה שאין כדוגמתה, ומראה חוסר יכולת להבין מה זה באמת סבל (ובלי שום קשר לתנאים טובים או רעים של התרנגולות).

אגב, רוב התרנגולות (והפרות) לא היו נולדות בכלל אם בני אדם לא היו צריכים אותן למטרות מאכל.

הממשלה לא כופה עלי לא לרצוח או לגנוב, את זה עושה השכל שלי בלי שום עזרה מבחוץ. הממשלה רק מענישה אותי אם כן רצחתי.

לאדם - ורק לאדם - יש זכויות, מכיוון שהוא יצור שמתקיים על ידי יכולתו הראציונלית, וזכויות הם הדרך של חברה להכיר בעובדה הזו, ולאפשר לו להתקיים על פי שכלו. בגלל זה מה שאתה אומר ''לא משנה את מי או מה נדרוס'' חסר הגיון - יש הבדל עקרוני בין ''את מי'' ו''את מה''.

אגב אתה רוצה להגן גם על ''זכויות'' החיידקים והוירוסים למיניהם? ומתי תגיש תביעה משפטית כנגד אריה על טריפת זברה (או נגד חתול על אכילת עכבר)?

ועוד דבר אחרון - זו לא גאווה גדולה להרוויח שכר מינימום (לא שזה בהכרח בושה).