מצע מפלגת העבודה בארבע מילים. ''רדיפת השררה בכל דרך''. והם אכן מיישמים מצע זה. גם בדרכים בזויות

לשלי שלום רב

כולנו אתמול, בוועידת העבודה ,חזינו במו עינינו
כיצד מנסים מאבטחים בכח, להשתיק את קבוצת הצעירים
אשר כמחאה הניפו שלטים נגד חוקת ברק
ולפתע נאלצו, להתמודד מול שוטרים שהוכנסו לאולם ,על מנת לפנותם ולהשתיקם
,כצעד בלתי דמוקרטי, המבייש אותי ואותך ועוד המון אידיאולוגים דמוקרטים במפלגת העבודה.

לדעתי ארוע זה, שהסתיים טוב אך ורק בזכות התערבותך והשפעתך
על המאבטחים והשוטרים ,להרפות מחבר הצעירים לנפשם
מעמיד אותנו בפני הדילמה הקשה
האם להוסיף ולהתנהל תחת הנהגת המפלגה האנטי דמוקרטית ביודעין
או לחילופין לעשות מעשה ולהציל את נפשנו הדמוקרטית מסכנת כליון

זה רגע האמת שלך חכ שלי יחימוביץ הדמוקרטית
להיות או לחדול

,תשובתה שהגיעה רק היום, של שלי.

תודה על המייל.
אני מזדהה עם תחושותיך. יחד עם זה אני לא שותפה לשכנוע הטוטאלי שלך בדבר המהלך הראוי והנכון ביותר שיש לעשות עכשיו. אכן, מפלגת העבודה נמצאת בשבר עמוק ובשפל עמוק. הן מבחינת תוכן אידיאולוגי, הן מכוח העובדה שהיא יושבת בקואליציה בלתי אפשרית ושאינה כדרך הטבע, והן ארגונית-דמוקרטית.
אני כמובן פועלת על פי השקפתי ואמונתי ומובילה מאבקים גם כשהם עומדים בסתירה מוחלטת להחלטות רעות ושגויות של ברק ואנשיו, ומוצאת את עצמי לעיתים קרובות ביותר באופוזיציה פנימית לעומתית. זה קשה מאוד, אך איני בטוחה שסיטואציות פוליטיות אחרות יהיו פחות קשות.
ברור שהמצב הזה מחייב חשבון נפש ערכי, לאומי ופוליטי מאוד עמוק. האם להישאר בתוך מפלגת העבודה, לקחת נשימה ארוכה ומידה לא מבוטלת של כוח סבל להיאבק על ערכי תנועת העבודה מבפנים, להמשיך להוביל את כל המאבקים אשר אותם אני מובילה ממילא ולהמתין לשעת כושר? זאת אופציה שאינה פסולה בעיני כפי שהיא פסולה בעיניך, בוודאי לא זמן כה קצר אחרי הבחירות, כאשר המפה הפוליטית כל כך מעורפלת ומשתנה.
במסגרת חשבון הנפש אין ספק שהאופציה של הקמת גוף חדש, סוציאל דמוקרטי בבסיסו, היא אופציה שצריך לשקול בעומק ובכובד ראש ואני מהרהרת בה רבות, שוקלת אותה, ומתייעצת עם שותפים לדרך. באיזה אופן יקום הגוף הזה, מי יהיו שותפים לו, האם ומתי הוא יקום – כל זה דורש קצת יותר סבלנות וחשיבה מקריאות ''תתפלגי, תתפלגי''. כי כאשר הולכים, צריך לדעת לאן הולכים ואיפה ממשים באופן הטוב ביותר שאפשר את השקפת עולמנו.
אומר לך בבירור ומבלי לפגוע באיש – ב''רביעייה'' יש לי חברים ואף אנשים שאני מעריכה, אבל ההרכב הזה ומניעיו אינם התשובה למשבר הקשה, ואני לא שוקלת חבירה אליהם. כאן צריך מנוע ענקי ואידיאולוגי של כוח, תקווה וביצוע. זה לא שם. ולא מחליפים גוף במשבר בגוף שבוודאות יהיה עוד רגע אחד במשבר לא פחות גדול. צעדים בלתי הפיכים שכאלה לא עושים מתוך כאב בטן, אלא בשיקול דעת.
אני מקווה שלמרות העובדה שאיננו תמימי דעים בקשר למהלכים העכשוויים, תמשיך לתמוך בי ובדרכי. אני מאוד זקוקה לתמיכה הזאת, שכן הדרך רצופה מהמורות ואני באמת מנסה בכל רגע נתון לתת את כולי ולעשות את המעשה הנכון.
שלך,
שלי

ההתעקשות של אהוד ברק מצד אחד,
לאחוז בתקציב הבטחון, כשר בטחון בישראל (בתכנון מיידי, העברת עיר הבהד''ים
בתקציב כולל שמתחיל בכ20 מיליארד
ש''ח ויגמר מי ישורנו)
יחד עם החבר, עופר עיני ,שימלא את התוכן
המתבקש, ממפלגה סוציאל דמוקרטית
ובלי שימוש בשביתות, (נשק יום הדין הבלתי נסבל עוד על הציבור),
יצליח בעזרת כמה הסכמי עבודה קיבוציים, אשר יורחבו בצו הרחבה,
בעזרת ידידנו פואד בן אליעזר,
לצרף לתקציב ההסתדרות עוד 0.8%
משכרם של מליוני עובדים, חברי הסתדרות חדשים שיחזקו גם כלכלית וגם אלקטוראלית ,את מטרותיו של עופר עיני, החד כתער.(שלי מאוד בונה על זה)
והנה לכם ,מפלגה סוציאל דמוקרטית מתחזה
עם תשתיות של ,מפלגת הון ,שלטון ,רגולציה ותקשורת, לכל דבר ועניין.מוסוית כמעט לתלוטין.
שתצליח בכוחות נסתרים ומחודשים
לתת פייט אמיתי בבחירות הבאות לקדימה, למצהלות ליבם של נתניהו והליכוד
ולתסכולם הרב של המורדים, ביחד עם ציפי ליבני.

ורגישות בשורשי הבעיה של מפלגת העבודה שהפכה לשיברי רסיסים העפים ללא מטרה וללא בקרה מחוסר הנהגה מכוונת , ובאופק לא נראה מושיע , כנראה גורלה נידון להעלם מהמפה הפיליטית .

אני זוכר את הרמאי הזה. אל על הופרטה מבלי ששאלו את רצון העובדים והוא שהיה אז מזכ''ל ההסתדרוץ שתק ולא עשה כלום. לך הביתה יא רמאי.

כמו שהליכוד התפרק מסמליו: ארץ ישראל השלמה וכו'. טוב יהיה כי גם השותפה הטבעית של הליכוד תעשה כן לאחר שתתפרק מסמליה. בוא תבוא האלטרנטיבה. בעבודה אוהבים לאכול מהעוגה, ולעולם שתשאר שלמה. מפחדים מפילוג, פילוג זה מעניין... נו נראה את כוש,, ר המנהיגות של הרבעייה, נראה אם הם מסוגלים להוזיז עניינים. שיעזו לחתור ולבעוט. ברק לא מספק את הסחורה ושיפסיקו לבלבל את המוח בעבודה,''ברק לא אלטרנטיבה לנתניהו, בקושי לעצמו,,, והסיסמא השחוקה ברק שר הביטחון הכי טוב של מדינת ישראל. יאללה לפילוג, יאללה לפילוג. חתיכת פחדנים. לא נורא להתפלג פעם בחמישים שנה.

מבלי להכנס לנושא רלוונטיות התאוריות הכלכליות-חברתיות ועל צדקתן,הנושא המרכזי בסדר היום הישראלי הוא,לצערנו, הנושא הבטחוני.
כל המפלגות רוצות להמשיך בהיות ישראל מדינת סעד, ההבדל העיקרי בין כל המפלגות הוא היחס לנושא הסכסוך ערבי0ישראלי,
עד אשר לא יפתרו בעייתנו הקיומיות-בטחוניות הבוערות והלטנטיות, לדבר על מפלגה סוציאל-דמוקרטית שתהיה חלק מהזרם הפוליטי המרכזי אלו מותרות, משאלת לב של כותבי המאמר וחלומות באספמיה.

ככל שהעבודה מושכת לכיוון מר''ץ חד''ש כך היא מכווצת מתפוגגת מתאיידת.

על פי עניות דעתי, אין כבר מה לפלג.

פינס היבחוש מנסה כל פעם לבדוק את כוחו האלקטורלי ונוכח שאינו שווה עשירית מנדט.
כמוהו כל האחרים.
רק שלי יחימוביץ האנטיפטית בולטת בחריצותה יוזמותיה ובדרכה הנכונה.
כאשר נראה סוציאליסטים אמיתיים תחל המהפכה במפלגה.
כיום אנו עוסקים בעסקנים בכיניים שרוצים עוד ועוד תמורת דשנותם ועצלותם

אני באמת רוצה להודות לכם על ניתוח מעמיק וברור כל כך של המציאות, זה עזר לי לסדר הרבה דברים בראש, דני, אני נהנה מכל מה שאתה אומר ואלעד, תודה רבה.