כשהנורמות יורדות או נעלמות, כשהאסור מותר והמותר אסור מגיעים למצבים ש''קצת'' עוברים את הגבול.
כאחר שהתבגר בצופי רמת גן לפני שנים וכיום אבא לילדים בצופים, אני רואה בהתדרדרות הנורמות מצב מביך ומסוכן.
במקום שהצופים ישפיעו על התנהגות הרחוב, הרחוב משפיעה על הצופים.
בזמני, השעיה או הרחקת חניך הייתה אופציה שהפחידה ואיימה עלינו ועשו בה שימוש נכון.
מאחר ול''הנהגת'' הצופים הכמות יותר חשובה מאיכות, לא עושים שימוש נכון בהרחקה והשעיה אם בכלל.
לא היו רק ''קרבות'' במקלחת, היו גנבות של ציוד בין שבטים, דבר שנהפך לנורמה וחמור יותר היו גנבות של חפצים אישיים כמו טלפונים וכל דבר שווה ערך.
החמור מכול זה חוסר יכולת ההנהגה להנהיג.
ביטול קורס הדרכה או ביטול טקס האש אחרי שכבר הכול היה מוכן העניש את החניכים הטובים והזבל חזר הביתה עם חיוך מאוזן לאוזן ושלל גנבות.
לשמור על שתיקה, בין אם זה בהוראה או בהתנדבות זה מסוכן, מדאיג ושלילי.
היה נכון זו לא רק סיסמה, ההנהגה לא הייתה וממש לא נכונה לפעול כהנהגה.