תעלת הימים מאילת יכולה להוות פתרון טוב שיציל את ים המלח. הבעייה שמשפחת עופר תתנגד מכיוון שזה יוריד את ריכוז החומרים המיוחד של הים. פתרון אפשרי - להקים כמה אגמים בין אילת וים המלח שיאפשרו התאדות שתגדיל את ריכוז המלחים לפני שהמים מגיעים לים המלח. ניתן גם להשתמש במערכת בריכות האידוי הקיימות בדרום ים המלח. אז נכון שהפקת הכימיקלים תהייה יותר קשה משנה לשנה אבל בכל מקרה, יום אחד הכמות שלהם תפחת עד כדי כך שמפעלי התעשייה שם ייסגרו מחוסר כדאיות כלכלית.

אם לא נפעל עכשיו אז המדינה תקבל לידיה את ים המלח כשהוא ריק והרוס ולא יהיה את מי לתבוע... הציבור יצטרך לממן את תהליך השיקום שיימשך עשרות ואולי מאות שנים.

יש לשבת לפוליטיקאים על הזנב ולהכריח אותם להפנות תקציבים למחקרים בלתי תלויים שימליצו על פתרונות אפשריים (כמו שרשמתי קודם) ואח"כ שיפנו תקציבים לשיקום האזור תוך כדי המשך הפקת הכימיקלים כך שבעתיד הנזק לא יהיה כל כך חמור. משפחת עופר תצטרך לממן חלק גדול מתהליך השיקום!

תארו לכם שים המלח זוכה להיות אחד משבעת פלאי עולם.הוא מיד יהפוך להיות במקום הראשון.וזאת בגלל שהוא יהיה הפלא הראשון בעולם שנעלם. מקום שלא קיים הופך להיות אחד משבעת פלאי עולם.זה כבר לא פלא זה נס.

ההפקרות במדינה הזו חוגגת.

מפעלי ים המלח עושים מליונים ובתמורה מישבשים לנו את שלולית ים המלח.
העיקר שהם מרוויחים.

החברות האלה מנצלות את המשאב היפה הזה עד כדי הריסתו.....
התנאי הראשון היה צריך להיות להכריח
את כל הזכיינים למניהם בזיכיון שהם מקבלים מהממשלה,להחזיר לים המלח את כל המים,שנעלמים כתוצאה מהאדוי העצום בים זה. ע"י הזרמת מים!! מים סוף לים המלח.
זה הרעיון הגדול. מי יממן מה ובאיזה חלוקה תהיה ההשקעה זה צריך להיות במשא ומן.
אבל העיקרון צריך להיות אין זכיונות
ללא פיתרון הבעיה.
אני בטוח שתהינה חברות רבות שייענו לאתגר זה..