כדי להיות נהג, יש ללמוד נהיגה ולעמוד
במבחן תיאריה ונהיגה מעשית.
אבל כדי להיות חבר כנסת יש צורך רק בהשתיכות למפלגה הנכונה.
כדי להית בר-מן, צריך ללמוד.
כדי להיות בוחר, די בתעודת זהות וגיל
מתאים.
לכן, חברי הכנסת אינם אשמים שחלקם לא
בנוי להתעמק בחומר הרב וחלקם לא בא לו.
כמו ששופט, לא צריך למחות נגד לחץ ומכסות
ואינו חייב להכיר את החומר של המשפט שהוא
שם יחרוץ את גורלו של אזרח אומלל שנפל לידיו.
הפעמון של גאוס מוכר לכולנו, או לפחות למי
שהוריו דאגו לו למסגרת חינוך והשכלה הולמת.
אבל רובנו לא מודעים לעובדה, שהפעמון של
גאוס מתאר את חסכנותו של הבורא, במתן
יכולות חשיבה וריכוז לתושבי ישראל.
רובנו בעלי יכולות חשיבה בינוניות ומטה.
נמיעוט החושב מצוי בחלק הנמוך בקצה ההתפלגות הנורמאלית.
צודקת הכותבת. אבל זו עובדה שעלינו לחיות
איתה ואין להאשים בה את חברי הפרלמנט של ישראל.
בישראל דברים נעשים בשיטת חפיף סמוך,
אנחנו נסתדר, נמנה אנשים יפים, מקורבים,
מיוחסים, נאפשר לילדים לסתלבט ולעשות חיים
ואין צרוך להשקיע יותר מדי ברכישת כלים
לחשיבה, ידע ויכולת ריכוז.
יש בישראל מסגרות לאיתור והעשרת ילדים מחוננים.
כמעט כל ילד שהוריו לוחצים, ניגש בכיתה ב'
לבחינות של ילדים מחוננים. כמובן שגם שם,
הורים ממעמד מורם, לוחצים שילדיהם יוגדרו
כמחוננים, או לפחות יתהדרו במסגרת הזו.
המחוננים האמיתים נמצאים במקומות שם הושקע
בהם. גם בנתיבות.
המשנה הבינה את הדבר הזה והורתה לנו להזהר
בבני עניים, כי מהם תצא תורה.
אולי זו דרכה של חברה שבצמרת יתנוונו
יכולות החשיבה, כדי שלא יווצרו מעמדות
שיזינו שלטון עריץ ונצחי.
את תוצאות התנהלותנו וגישתנו לחינוך,
נרגיש בעתיד. נרגיש מאד בלשון המעטה.
ולא אביא תאור של תחומים בהם נשלם את המחיר.