ממשלת ישראל מקציבה מילירדי שקלים עבור פרזיטים שלא משרתים בצבא ועבור לימודים שלא מועילים לעם או למדינה, ועבור חילים שמקריבים את חייהם את הנעורים ואת הבריאות שלהם, עבורם אין?
הגיע הזמן לעשות בדק בית, היסודות מעורערים ביותר!
לפני שגם בית לא ישאר!

זה לא תקדים בעייתי בכלל.
הבעיה תהיה גדולה יותר כשההורים הלא דתיים יסרבו לשלוח את הילדים שלהם לצבא וישלחו אותם לחו''ל בגלל שסדר העדיפויות של הממשלה לא רציונלית וגם לא אנושית!

טיפש.

בתור מי שחוותה דכאון מספר פעמים בחייה, ויצאה מזה, ברוך השם, לגמרי לפני 4 שנים, ובתור מי שלמדה תואר 2 בפסיכולוגיה בעקבות כך, והיום עובדת עם אנשים המתמודדים עם דכאון, חרדה ועוד, אני אומרת לכם באחריות מלאה: אפשר לצאת מזה.
הנה מספר כללים שעזרו לי ולאחרים:
1. לדעת שהתחושה הקשה היא זמנית. לקבל אותה, ולא לפחד ממנה כלכך. לחבק את הילד הקטן שבפנים ולהרגיע אותו.
2. לעשות צעדים קטנים בדרך החוצה ולא לצפות מעצמכם כרגע להרים וגבעות. כל זה יגיע בהמשך, כשתרגישו יותר טוב.
3. לעשות משהו באופן קבוע. התנדבות פעם בשבוע, פגישה עם חבר/ חברה להליכה משותפת
העובדה שזה דבר קבוע – מאוד עוזרת לנפש שנמצאת במקום מאוד לא יציב.
4. לדבר לדבר לדבר – מצאו תרפיסט/ית טוב/ה שמעצימ/ה ולא מדכא/ת אתכם יותר ושאתם מרגישים נוח לדבר איתו או איתה – ותחלקו את הלב הכואב (זמנית) 
5. אתם בטח יודעים שפעילות גופנית עוזרת. זה מאוד נכון, אבל לא צריך לרוץ מרתון. אפשר הליכה מסביב לשכונה, אפשר לשחות קצת – זה מאוד משחרר.
6. במקרים רבים – כשאת/ה מרגיש/ה ממש חוסר שליטה, מתקשה לתפקד , בוכה כל הזמן סביר מאוד שיש צורך בטיפול תרופתי. ברגע שאני אישית השלמתי עם זה שאני זקוקה לעזרה תרופתית – עליתי על דרך המלך. אני לא סובלת משום תופעת לוואי, והחיים שלי חזרו למסלולם – זה מה שחשוב. חשוב מאוד להתייעץ עם פסיכיאטר, וללכת לביקורת. אפשר להגיע לטיפול דרך כל קופת חולים. בעיות נפשיות משפיעות על הכימיה שלנו – ובמקרים רבים יש לאזן אותה כדי לעזור לנו לצאת מהמצב.
7. ''אל תפחד – אתה לא לבד'', כמו ששר אהוד בנאי. המון אנשים, בני נוער, ואפילו ילדים חווים קושי ריגשי – ויש דרך יציאה.
________________________________________
''השם שומרך, השם צילך, הוא יד ימינך, השם ישמור צאתך ובואך, מעתה ועד עולם”. (שיר המעלות)

רופא מקצועי העיד לאחר בדיקה מקיפה של הדברים, וביהמ''ש בחר לקבל את עדותו על פני זו של רופא צבאי.

לא נראה לי לעינין לקרוא לו פרזיט

פרזיטים הם אלה שלא משרתים...

יש בני אדם שלא בנויים לשרות צבאי קשה...והשרות פוגע בהם ומשאיר אצלם צלקות...

לך זה לא קרה? אחלה....תאמין לי אין לך מה לקנא בבחור

לא כולם מגיבים באותה צורה לאותם תנאים. הסיכונים בצבא הם רבים, אחד מהם הוא חשיפה לתנאים בהם מתפרצות מחלות אצל בודדים.
השאלה היא האם המחלה היתה מתפרצת בכל מקרה או שהתפרצה בגלל הצבא, ועל זה קשה לענות.

השירות חשוב, והסחיטה של מערכת הביטחון היא מכוערת.
יחד עם זאת, צריך לזכור: לא כל אחד מתאים לשירות כזה. יש אנשים עדינים, שפשוט לא עומדים בזה.
העובדה שהבחור שירת שנתיים ו10 חודשים, וברגע האחרון ממש לפני השחרור הוא הוריד פרופיל ל-21 מוכיחה שמדובר בפגוע אמיתי.
הרי אם הוא היה איזה נצלן של המערכת, הוא כבר היה סוחב עוד חודש חודשיים ומשתחרר עם תעודת שחרור בלי סעיף נפשי (שבטוח לא עוזר בחיים).
תזקוף לזכותו גם את העובדה שהבחור עשה מאמץ, שירת בקרבי ולא השתמט.
חשוב לשרת, אבל לא צריך להיות משוגעים. לצפות מכל ילד בן 18-19 שעדיין לא ממש התבגר שיעמוד בכל הלחץ הזה במשך -3 שנים?
לא כולם יכולים.

שופטים לפי מה שהם עצמם מרגישים ומתעלמים לחלוטין מהאישיות והיכולות של אדם אחר. למה אתה תתלונן אם ידרשו ממך לעבור 100 מטר באותה מהירות שאסין בולט עובר (גם אחרי שנתיים אימונים, סטרואידים וכ"ו)? למה אתה לא טוב במתמטיקה כמו איזה פרופ' בטכניון? למה ולמה ולמה. לכל אחד אישיות אחרת, אתה אמיץ אותו דבר כמו שאר האנשים במחלקה שלך? אתה חברותי יותר או פחות מכולם? לכל אדם האישיות שלו. אם הודגם מעבר לרמת הספק הסביר שהנ"ל נפגע בשל השירות יש לפצותו. הבעיה האמיתית היא לא בפיצוי נכי צה"ל אלא בפיצוי לא נכון. אני מכיר מקרה של מישהו שכל נכותו מסתכמת בכך שאינו יכול לכופף את הפרק העליון של אצבע הזרת שלו עד הסוף (!!!) -הייתי נשבע לך שזאת לא בדיחה, הוא מקבל 1000 ש"ח בחודש-למה? כי הוא היה נהג במשך שנים של מפקד בכיר מאוד באחד מגופי הביטחון של ישראל. אחרים זורקים מכל המדרגות בלי למצמץ בכלל גם שיש להם בעיות אמיתיות. מה עם פנסיות מנופחות לאנשי קבע שהשתחררו בגיל 45 אחרי 25 שנים כאחראים על איזה מחסן שומם במרכז ת"א? אתה יודע כמה כאלו יש וכמה הם עולים לצבא? למה אתה לא מתלונן על גיוס שווה של נשים, גיוס נשים עולה לצבא הון אדיר ביחסי עלות תועלת ולא לחינם פעם בכמה זמן הוא פוסל אוטומטית גיוס של כמות גדולה של נשים אבל עדיין בשל לחץ תקשורתי הן מגוייסות בכמויות שמפריעות, פשוטו כמשמעו, לתפקוד צה"ל ובטח שלמערכת הכלכלית שלו. ואתה בחרת להיטפל לאדם מסכן שבאמת סובל.. מחלת נפש זאת מחלה כמו כל מחלה אחרת, אפילו בסיס ביולוגי מוכח יש למחלות האלו וטיפול תרופתי. שלא כמו במחלות אחרות, חולי נפש מואשמים במחלתם, הם מטרה ללעג ובוז ומתייחסים אליהם כאנשים רק במסגרות טיפוליות כאשר חלק מאנשי הסגל שמתייחסים אליהם כאל אנושיים באותה מסגרת לא יעשו את זה אם יפגשו אותם ברחוב או יראיינו אותם לעבודה.