שימוש בזרע תורם להשגת הריון מותנה בהסכמת שני בני הזוג ובחתימה שלהם על הסכמה כזאת, בהתאם להוראות משרד הבריאות.
דינו של הילוד לבני זוג שנזקקו לתרומה הינו זהה לדינו של ילוד מזרע הבעל.
כל החלטה אחרת משמעותה שגם שימוש בביצית מתורמת בין אם בת הזוג הרתה וילדה, או נעשה שימוש בפונדקאית עקב אי יכולת האישה להרות, תהיה זהה לשימוש בזרע מתורם. ולפיכך במקרה זה יוכל הבעל לדרוש אפוטרופסות בלעדית על הילוד.
יתרה מזאת החלטה למנוע אפוטרופסות משותפת של בן הזוג עלולה לפתוח פתח לכל אותם שרוצים להפרד מבת הזוג שהרתה מתרומת זרע, מצב העלול להביא לתביעות חדשות רבות לקבלת מזונות.
לפיכך על בית המשפט לחייב את בן הזוג ולכפות עליו תשלום מזונות, לא לשחררו מאפוטרופסות ולו רק בשל התחייבותו המוקדמת להכיר בילוד כילדו לעתיד במעמד רכישת הזרע.