ונחטף, כמו כל החגים הפגאניים-חקלאיים, אל הלאומיות המתנשאת והמתבדלת (גם מן הטבע).

איפה אפשר לקרוא עוד סיפורי מיתולוגיה אשוריים?

נכתב עליו בעצם?..

מעניין ומחכים. כרגיל.

יישר כוח על המאמר.
לא נכון ש''שמות החודשים, שאין להם פשר בעברית, מובנים היטב מתוך היכרות עם התרבות שבה נוצרו''. למעשה, רק שמות מועטים בלבד (למשל מרחשון, שפירושו באכדית ''החודש השמיני'', ותשרי שפירושו כנראה ''התחלה'') מובנים על סמך האכדית. רוב השמות נשארו סתומים ואין להם אטימולוגיה, גם לא באכדית.

בכותב מציג זווית מקורית ומענינת. תודה