רוב מהגרי העבודה עוסקים בעבודות שישראלים מפונקים לא מסכימים לעבוד בהם: בנייה - שזה משהו שאפשר לשנות מכיוון שהמשכורות מתחילות לעלות, אולם זה באמת עבודה קשה פיזית, ולא כל אחד מסוגל. מי שיכול לעסוק בזה יכול לפתוח אח''כ עסק עצמאי ולהרוויח לא טוב אלא מצויין!!! זה באמת אפיק שראוי שיותר ישראלים יכנסו אליו שכן יש לו בסיס כלכלי אמיתי, והוא סובל בעיקר מיחסי ציבור גרועים.

סיעוד-פיזית העבודה לא קשה מדי אך נפשית זה קשה מאד. אין הרבה ישראלים המוכנים להתנתק כליל ממשפחתם ולסעוד קשיש 6 ימים בשבוע,מסביב לשעון,בלי משפחה,בלי חברים (חשוב למשל האם חבר שלך,אדם צעיר, היה מוכן לסעוד את הוריך הקשישים-ואם הם עדיין לא כאלה אתה יודע שזה יגיע,ומהיום לוותר כליל על חיי החברה שלו). זה תחום שקשה לשנות, כשרוב הישראלים שכן מוכנים לכך כבר עובדים בזה, ויש גם בעיה שבסופו של דבר מי שמשלם זה ישראלי קשיש אחר (ההורים שלך יקירי), ויכולותיו הכלכליות להעסיק מטפל ולפרנס אותו מוגבלות. חשוב שהמשפחה שלך צריכה מעכשיו לשרוף 5000 שקל נטו כל חודש,וזה עוד לעובד זר,אם נגביל לעובד ישראלי המשמעות תהיה קריסת המגזר הקשיש בישראל, ותבדוק פעם כמה בתי אבות יש ומה עלותם, אתם תקבל צמרמורת, ושיהיה לך ברור - עוד כמה שנים זה יגיע לפתח הדלת של כל אחד ואחד מאיתנו, גם אליך! להוריך הקשישים.

חקלאות-כאן מדובר בעבודה בינונית מבחינת הקושי הפיזי שלה,אך השכר נמוך. אם כולנו נסכים שפירות וירקות יעלו יותר כסף אפשר יהיה לשלם יותר לעובדים בענף, ויותר ישראלים יסכימו להכנס לענף הזה. היום, למרבה הצער, הישראלים הם בעיקר ראיסים, ואין יותר מדי ישראלים בחקלאות. זה משהו שאני מאמין שאפשר לשנות, אולי תוך סבסוד ממשלתי, בדומה להטבת עבודה מועדפת לחיילים משוחררים.

בקיצור, ממש ממש לא פשוט.

ניו יורק? רק בדמיון של כמה כתבי מקומונים.

תל אביב עיר גדולה, עם מגוון סגנונות בנייה ואוכלוסיות מגוונות. יש את אזור התחנה המרכזית, שזה דומה להודו, יש שכונות דרומיות(שזה כמו חולון), יש מרכז ת''א, יש שכונות מזרחיות (שדומה לגבעתיים), יש צפון ישן ויש שכונות צפוניות איכותיות. יש גם יפו,למי שלא מפריע לו לחיות לצד הרבה מוסלמים. אם לא יצא לך לטייל בכל תל אביב אולי הגיע הזמן לקפוץ לטייל ולהרחיב אופקים.

אם לא היית מודע לזה אז הגיע הזמן שתכיר, ומקווה שתעביר את המסר הזה לכל מכריך: גם את הצעירים הישראלים שחולמים על אמריקה דופקים. נוכלים שולחים אותם לעבודה בלתי חוקית למכור בבסטות בקניונים בארה''ב, בלי גרין קארד שזה בדיוק כמו עובד זר לא חוקי כאן. בזמן השהות שלהם שם משכירים להם כוכים במחירים מפלצתיים ועל כל תקלה קונסים אותם (והישראלים לא יכולים להתלונן אחרת ישסו בהם את משטרת ההגירה האמריקאית).

העיקר שאפשר למכור להם חלום על אמריקה, לטייל בעולם ולעשות את המכה.

למה אתה חושב שזה שונה עקרונית מההודי המסכן שהגיע לישראל כדי ''לעשות את המכה''?

אני מקווה שעכשיו היחס של הקוראים כאן יהיה רחום יותר כלפי אותם מהגרי עבודה שמגיעים אלינו. היחס של החברה הישראלית לנושא הוא לכל הפחות בעייתי ומעורר אי נחת.

הם מנסים למנוע בתחבולות ובתמיכת התקשורת השמאלנית גירוש עובדים זרים.
הם אנשי שמאל קיצוני שרוצים וזוממים להפוך את ישראל למדינה לא יהודית.
הם נתמכים כספית על-ידי ארגונים אירופים אנטי-ישראלים, שרוצים בחיסול המדינה היהודית.
ממשלת ישראל טומנת ראשה בחול.