למה דתיים לרוב חושבים שאם המשרה הראשונה שלהם היא לקיים מצוות, אז המצווה השנייה היא לאכוף ולהוות האוזניים והעיניים של ה'
?

זה מזכיר לי את הילדים שלי שאני מנסה לחנך אותם, שיש להם אבא ואמא והתפקיד שלנו הוא לחנך, אבל הילדים יכולים לנוח ואין אני רוצה שילדי הבכור יחנך את הקטן!

למה הדתיים תמיד חושבים שתפקידם לחנך? אני חושב שיעל משאלי כותבת דברי טעם על יהדות ועל החברה הישראלית: לפעמים מסכימים ולפעמים לא, כמו נעמי ריגן אחרים ואחרות, סבבה לשמוע מה יש לאנשים לכתוב!

מה זה קשור לאורך השמלה, למידת שמירת המצוות???
אץ לא קשור
ב. לא עניינכם (דבר מהפכני להגיד לדתיי השטעטל)
ג. הגיע הזמן שדתיים יבינו כי גם הם וכן החרדי עם הקפוטה הכי יוקרתית והפאות הכי ארוכות חוטאים, בוחרים אלו מצוות כן לקיים ומה לא, אז חברה רדו מההר

אלוהים, כמה פוזה יש עליה...
כל חצי שנה מחברת ספר חדש על סבל נשי.
מה עם הכדורים בצבע ורוד, משאלי?לא אמרו לך שלא מספרים אותה בדיחה פעמיים?

ספרים חלשים. פרווה.
הטורים שלה ביהדות באמת היו מיותרים.

Hayadayim vehassarot adumim kmo eisav. So much for self proclaimed beauty, under disguise of toleh killelato beacherim. Mishalei shualim, be'emet lo
fershteist

תראו בתמונת משפחתה איך הבנות לובשות מכנסיים...

לא הצלחתי להבין מה הקשר שלה ליהדות

מה נאמר לנו בכותרת המשנה?

''הרב עובדיה? סלב מזיק בזקנתו''
מה אומר לעצמו הקורא שחרד לכבודם של תלמידי חכמים (כמוני, למשל)?

''איי, איי, איי... נורא מה שקורא עם ה''דתיים החדשים הללו''... אוי ויי, אויי ויי... איך שכחו את המשנה באבות: '..והוי זהיר מגחלתן שמא תיכווה--שנשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש.'... איי, איי, איי'' וכן הלאה וכן הלאה...
אחר כך יסלסל הקורא הדוס או החרדל''י את פאותיו הגלותיות, ילך לאכול קניידלעך (או ערבים) ולחדש את המנוי ל''יתד נאמן'' (או ''בשבע'').

בשלב זה אתם יכולים לדמיין חיכוך ידיים מטאפורי של עורך תוכן כלשהו. זה בדיוק מה שהוא רצה. קוטביות. מצד אחד עוכרת ישראל ומצד שני דוסים. לא צריך לבלבל את הקוראים, גם ככה קשה להם.

אממה? המציאות מפריעה קצת. כי בכתבה נאמר: ''פוסק ענק בצעירותו, פוליטיקאי וסלב מזיק בזקנתו.'' לא בדיוק אותו דבר.
קטנוניות? דקויות? לא ממש. מילה של סחבק - על הדקויות הללו יקומו וייפלו 99% מהעיתונות שאתם מכירים. בלי זה כל ידיעה תהיה עסיסית כמצות בחודש אלול.

מה קרה כאן? לגברת משאלי, לא עלינו, יש דעה מורכבת (לא מאוד, אבל בכל זאת מורכבת) לגבי הרב עובדיה. הרבה הערכה עם הרבה ביקורת.
זה לא טוב!! מה התועלת בג'ינג'ית שהיא לא ג'ינג'ית? בשביל מה יש לנו כאן דתיי-לייט אם לא בשביל לעצבן דוסים? מה השלב הבא? הרב חיים נבון מביע הערכה מסויגת לנוער הגבעות? רייכנר מודה שאפשר לגור גם ברדיוס של יותר מ10 ק''מ מירוחם?

תכל'ס, אולי אנחנו לא נשים לב לזה, אבל לאחר שהדעה שלנו נקבעה על ידי כותרת או כותרת משנה יהיה לנו קשה מאוד לשנות אותה בתוך הכתבה. גם לי, שרגיל לקרוא כל אות ואות, זה קרה. בכתבה הזו ממש. וזה מה שאמור לקרות גם לכם. זו הדרך לגרום לכם לגשת לנשותיכם עטויות השביס (לדוסיות תמיד יש 'שביס', לא 'מטפחת', לא 'כיסוי ראש' וגם, למרות שכביכול זה מתבקש, לא 'טורבן טאליבני', כל זאת ועוד בהרצאה הבאה, הנחות לוועדי עובדים) ולומר להן: ''אני אומר לך, מוריה, מה שהולך שם בביצה הזאת בקטמונים...''. כי הרי זו המטרה - שכל הדוסים יצטופפו במאה שערים, כל החרדלונים בבית אל ב' וכל הלייט בקטמונים. כמה נוח.

תוספת לשיעור: ראו זה פלא, משאלסי שבה הביתה. לאחר גלות באתר מתחרה (לא נכתוב את השם המפורש כדי שלא יצנזרו אותי) חזרה משאלי לזרועותינו החמימות בnrg. מתי התרחש איחוד המשפחות המרגש (שעליו, שאפו, ניתן גילוי נאות במקום בולט)? לפני צאת הספר החדש של הגברת.
אכן, נמשלו ישראל לפתיתים בארוחת צהריים בגדוד - מה הפתיתים מלאים במלח-פלפל ודבוקים אחד לשני, כך ישראל, ממולחים, מפולפלים ודבקין זה בזה. ואומר ידידי צבי: ''למה הפתיתים בצהריים היו דבוקים? כי שמו יותר מדי מים! ואין מים אלא תורה''. שכוייח! רבי חנניה בן עקשיה אומר...

יש מישהי כזאת?

בתור בחור צעיר רווק זה מעורר בי פחד שבת הזוג שתהיה לי תשתנה בצורה כזו קיצונית זה כאילו התחתנת עם בנאדם אחר ממה שהוא.
שיהיה ברור אין לי שום בעיה לחיות עם בת זוג שהיא דתיה שמאלנית אולם שינוי כזה גדול!היא הורידה את כיסוי הראש ,הפסיקה ללכת למקווה(איך בעלה מחזיק מעמד?),מקבלת בברכה הומואים לסביות ושאר מיני תועבה.מדאיג מאוד מדאיג.

ניכר שהיא השתחררה מעמדת הטפת המוסר אל הומור (גם זה העצמי... :-) ) מה שרק מיטיב איתה ועם המסר שלה. (בלי קשר לזה שאני לא תמיד מסכים איתו.)

ל''הומואים הדתיים''....
תהיתי גם אם את מכירה את יעל משעלי.
זה קטע גדול.

אני מאוד מעריכה אותך על הכנות, אומץ הלב, יושרך האישי, החשיבה הרציונלית, ההומור (גם העצמי), פועלך למען 2 הילדים שאימצת ועוד.

אבל אני חייבת לציין שצרמה לי תשובתך על ''רווקות מאוחרת''.

הרשי לי לחדש לך. רווקות מאוחרת איננה באסה. זו החברה שעושה ממנה באסה. אותה חברה צקצקנית שהזכרת בהקשרים אחרים.
נכון. צריך סיעתא דשמיא, כמו בכל דבר בחיים.
נכון. צריך לעשות את ההשתדלות שלנו, אך גם כאן- כמו בכל דבר בחיים.

אני רווקה מאוחרת ומאושרת.
לא מושלם, אבל בהחלט טוב.

לומר הכל בלי לפחד כלל?

גדולה מהחיים.