הים התיכון שולח לשון של מים מתוקים סביב תל אביב (המים נבלעים בחולות ויוצאים מהם מתוקים), מקיף אותה ממזרח, ומלבד הפיכת לשון הים הזאת את ישראל למדינה היחידה במזרח התיכון שאין בה כל בעיית מים, היא גם מצמיחה אצלנו יערות גשם שהופכים את תל אביב לגן-עדן לטיגריסים, קואלות (יש כאן מלא אקליפטוסים ביערות הגשם), דובי פנדה (בין העצים מתרומם מפעם לפעם תל גבוה, והטמפרטורות הנמוכות על ראשי התילים האלה נוחים לפנדות), כושים קטנים (גובה מטר שלושים גג, בולבול עד הברך) עם קני נשיפה וחצים מורעלים, חיפושיות ופרפרים מדהימים, דר קיצער, אמזונס-זוטא ישראלי. נערי הגבעות יורדים לתל אביב מפעם לפעם לצוד טיגריסים (בגלל זה אתה רואה לפעמים נשות-מתנחלים בפרוות טיגריס בקור הקוטבי של יהודה ושומרון), אבל החברה להגנת הטבע אורבת להם ומחסלת אותם די ביעילות. וכן, יש באמזונס התל אביבי גם צפעים, מאמבות, נחשים קטנים ירוקים זוהרים שלא נושכים אף אחד אבל מה זה יפים, ועוד. אם עוד לא היית, כדאי לך לבקר. למבקרים מומלץ להגיע עם נעליים גבוהות ושכבת חומר נגד יתושים בעובי סנטימטר לפחות. לא צריך מים.