בדיוק לפני שנה הלך מר קלמן ליבסקינד ושפך דם בעזרת דיו. 'החשיפה המרעישה' של אביר איכות השלטון נמרחה על בעקשנות על מעריב בספקולטיביות ששמורה רק לעיתון מהסוג הזה. חשיפה מרעישה אמרנו- קלמן זיסקינד לקח שלושה נערים לשעבר עם שפיות מוטלת בספק להעלות שוב (ללא קצה קצהו של חידוש חשיפתי) עלילות שנחקרו ע"י המשטרה למשך 8 חודשים ונסגרו ע"י פרקליט מחוז ירושלים מ'חוסר אשמה' (!). כל זאת לפני 10 שנים.
יוסי שדה, מנהל חוות הנוער שדה בר, איש רם מעלה ורב פעלים שהציל ומציל עשרות נערים החוסים תחת מפעל החיים המרשים שבנה, הקיז דמו במקום להדליק משואה ביום העצמאות כי במעריב מוכרחים למכור עיתונים.
התחקיר המפואר של מעריב נעשה ללא בדיקה מינימאלית של הצד של שדה בתוכם מספר רב של אנשים שהיו שמחים לספר לתחקירן המהולל את האמת ולחסוך ליוסי ולנערים את המבוכה המיותרת.
תחקיר לא נעשה ע"י אביר איכות השלטון, הוא לקח סיפורים מצוצים מן האצבע של חבורת מאוכזבים וחוץ מלהאשים את שדה ברצח ארלוזורוב וישו גם יחד, פמפם בקולמוסו כמות של שקרים שלא הייתה מביישת את פינוקיו כשהוא אשכרה מוכתב ע"י יוזמי העלילה.
במעריב קיוו לסחוף את התקשורת אחריהם. אילנה דיין בדקה, אתי אברמוב מידיעות בחנה, שאר עיתונאים עם מידה מינימאלית של אתיקה ירדו לעומק העניין- גורנישט.
עכשיו כבר מדובר בכבוד של העיתון של הקריסה. הסיפור פומפם משך שבועות בצורה שכבר גרמה לאי נוחות אפילו לקורא הציני ביותר. דם נשפך, אנשים טובים זכו ב'כפרת עוונות' לא רעה וזהו. זה נגמר.
בחוות שדה בר, תודה ששאלתם, הכל כרגיל. נערים באים ומוצאים בית שלא היה להם. המקום מתפתח ונשאר סמל לחסד, ציונות ומצוינות. וקלמן ליבסקינד? הוא זוכה בפרס אביר איכות השלטון. טוב, גם הידיעה הזו תעטוף דגים מחר.