מי שלא ביקר שלא ידבר שטויות. הייתי שם בשנה שעברה עם קציני צה''ל נוספים. ציונות ועניין רב

ורובם, אם היה להם את היושר, היו אומרים כמו הרשע בשירה של לאה גולדברג:

אמר הרשע: אבי, אבי,
אינני חפץ לְרַחֵם,
כי יבשה דמעתי, וַיִקְשֶה לבבי
בראותי מֶה עשו לכם.
בראותי את בתך הקטנה בדמהּ
מקמצת אגרוף פעוּט,
וריסיה נוגעים בעפר-אדמה,
ועֵינָה מְשַוַּעַת: לָמות!
בראותי להקות של כלבים מְשֻסִּים
בתינוק כחוש-בשר בן חמש;
בראותי הנָסים מבתים הרוסים
אל השְחור, אל הבור, אל האש.
ונדרתי להיות ערירי וחפשי,
אכזרי וצונן וזר, -
עד שבאו אלי מבקשי נפשי
ודיני, גם דיני, נגזר.
אין מְתֹם בנפשי, אין מְתֹם בבשרִי,
הִשִיגתני נקמת אדנָי.
והגעתי אליך בודד ונכרי.
ואתה הקהה את שִנַּי.

כמחנכת אני מסכימה עם התכנים. אדגיש כי ההכנה טרם המסע וקביעת הגבולות החברתיים לבני הנוער היא ראשית הדרך. כמה בני נוער חצופים יצרו תדמית רעה ואני תמהה מדוע קומץ זה תופס כותרות לעיתים על חשבונם של עשרות אלפי בני נוער שבקרו בפולין ואף באתרים היסטוריים קשים אחרים על אדמת גרמניה. מרבית בני הנוער שואבים תוכן ןאמות מידה היסטוריות ומוסריות שישמשו אותם במהלך כל חייהם ולכן חשוב לשמר את מסורת הביקור במחנות ההשמדה ובאתרים המשוקצים

רק חבל שתורמים כסף לכלכלה הפולנית בגלל זה. בכל מקרה, צריך לחנך שישראל צריכה להיות קיימת גם אם לא היתה שואה כמובן. זה קריטי

ראשית, אציין שהמסע לפולין שעברתי לפני 11 שנים אכן היה אירוע משמעותי מאוד בחיי. המסע היה קשה עם המון תובנות ולימוד תוך כדי על העם היהודי- מבלי לציין שזו סיבת הקמת המדינה, אלא כי חשוב לדעת את ההיסטוריה היהודית, לא רק שואה אלא אלפי שנות יהדות באירופה.
ההשגות שלי לגבי הנושא הם:
1.חשוב שהתוכן יהיה אכן לימודי וחוויתי ולא סתם טיול שנתי.לבקר רק במקומות ששייכים להסטוריה היהודית (ולא מקומות ששייכים להתפתחות הכלכלה הפולנית למשל... זה לטיול אחר..)
2. לשתף את התלמידים, שיכינו מראש קטעים על המקומות והנושאים בהם יעסקו במסע.
3.אין הכנה מספיקה לבן אדם שהולך לעמוד בתאי גזים, שם נרצחו חלק גדול ממשפחתו. לכן, להיות קשובים ושותפים לקשיי התלמידים. לא פשוט.
4. להסביר מראש לתלמידים את כובד המשא/מסע. לא לכולם מתאים ליסוע, אפשר להטיל וטו על התנהגויות לא מתאימות.( לדוגמא אם בן ובת מבקשים לישון ביחד בחדר, לא לאפשר להם ליסוע- זו לא תכנית בית ספרית, אם ההתנהגות אינה הולמת את אירוע- פשוט להטיל וטו)

אני מאמינה כי ניתן לשפר את המסעות הללו על מנת שאכן ישרתו את מטרות המסע. אני מאחלת לכולם מסע מרגש, חוויתי ומאוד יהודי, כמו שאני חוויתי.

אם בני הנוער ייאלצו לבקר בכל מקום בו הרגו/טבחו/שרפו/חנקו יהודים בהיקפים גדולים הם יצטרכו לעשות טיול מסביב לאירופה..
היבשת בה כמעט והושמד העם היהודי...

נ.ב.
שימו לב שזוועות כאלו כמעט ולא קרו בעולם המסלמי (וגם אם קרו- זה היה בהשפעת רעיונות גזעניים- לרומניים: הפרהוד בעיראק, הפרעות באלג'יריה בתחילת המאה העשרים)...

אבל שולמית אלוני מ- מרץ אמרה לא לנסוע כי זה לאומני, ובהיותה שרת החינוך ניסתה למנוע.

כל השאר זו תעמולה פוסטקולוניאליסטית של יהודים ששונאים את עצמם

עמוקה יותר על תולדותינו, עם קשר עמוק הרבה יותר להסטוריה היהודית ועם תובנות לאומיות חזקות בהרבה.

היהודים נרדפו ביחוד עי פולנים רכושם נגזל כולו עי פולנים גם הפרטיזנים הפולנים רדפו את היהודים וכתב מטומטם שבטח ממומן עי פולניה משכתב את ההיסטוריה.
גם שחזרו מאות אלפי יהודים מרוסיה לשם הועברו הם סבלו פוגרומים ונזרקו מרכבות וזה היה לאחר המלחמה.
הפולנים תלו שלטים במעברי הגבול-על כל קרון פחם אנחנו מקבלים בתמורה קרון יהודים

יש כאן עשרות אלפי ניצולים מהם אפשר ללמוד יותר מכל מסע לפולין.יש ספרות עצומה סרטים ומוזיאונים.לא המורים ובודאי לא התלמידים הזיזו אצבע כדי ללמוד לחקור ולהבין
אבל במסווה של טיול למידה נוסעים הצדיקים הגדולים לחו''ל ומספרים על התרגשויות שחוו.
ביד ושם לא מתרגשים מספיק???

מספיק עם הסיפורים על הילדים שחזרו כ''אדם חדש'' וכל השאר. אינני מאמין שילד בן 16 או יותר מסוגל לתפוס מה שקרה במחנות. אבל הם חוזרים עם חוויות כמו להתמזמז בפעם הראשונה, לקנות בדיוטי-פרי, להזמין בשרות החדרים ועוד. אספר לכם רק קוראיוז: בבי''ס שבו לימדתי, הגיעו שני אורחים לרכזת השכבה שעמדה לנסוע לפולין. המדובר היה בזוג (בן ובת) שכבר שכח איך נראה בית הספר. כמובן שהם ביקשו להצטרף למסע, אבל היתה להם בקשה קטנה - לישון יחד באותו חדר, כי ''ההורים מסכימים''.
תוסיפו בבקשה לצביעות את העובדה שלא מעט תלמידים מטילים עול כספי על הוריהם שגם כך אינם מסוגלים לגמור את החודש. הוסיפו את העובדה שאנחנו תורמים לעם האנטישמי ביותר. אז אולי תבינו מדוע אני מתנגד כל כך ל''מסע'' לפולין.

הביקור במחנות ההשמדה אכן חשוב, אבל חשוב לא פחות הוא ביקור במקומות כמו גדנסק (לשעבר דנציג) או חבל הסודטים, בהם גרו לפני המלחמה מיליוני גרמנים אשר טרונספרו לגרמניה לאחר תבוסת הנאצים בתגובה לתוקפנות הנאצית.

השנה בישובנו יש מפוטרים המצב הכלכלי של רבים לא קל
ובכל זאת נדרשנו לממן נסיעת בתנו בסכומים גבוהים של אלפי שקלים שאין ביכולנולממן. וכל
זאת לשבוע.אין עוררין על החשיבות אך משרד החינוך צריך לסייע במימון או להוציא משלחות יצוגיות כי כרגע רק בעלי יכולת נוסיעם ואין כאן שום צדק חינוכי-חברתי.
אולי עדיף בשנים אלו לעשות הפסקה ולהשקיע יותר בהיכרות עם הארץ.

אל דאגה את האנטישמיות לא נשכח מהר,הסוכנות היהודית דאגה שלא נשכח.
במקום לדאוג שבאירופה היא לא תחזור,צריך לדאוג שבארץ היא לא תתגבר והסכנה קיימת.

מה המסר החינוכי פה? שהשואה היא הסיבה לקיום שלנו כאן? הסיבה לגיוס לצבא? לתרומה למדינה? לזהות היהודית? ואם לא הייתה שואה אז כל הדברים הללו לא חשובים?
זה בסיס רע לציונות...
אגב פולנים רצחו גם ניצוליי שואה בתחילת שנות ה-50 ובלי קשר סליחה שאין לי מוטיבציה לתרום לתיירות השואה הזאת ובלי קשר למי מרוויח ממנה...

הדברים משקפים את עמדותי וראוי לזכור כי הפולנים אינם הצד הרע במשוואה

מדוע על פי אותו היגיון לא לבקר בספרד?
הרי עד לפני גזירות האינקוויזיציה רובה של היהדות ישב בספרד (נא לא לשכוח שהיא הייתה נתונה עד לחזרתה של הקתוליות תחת כיבוש מסלמי שהיטיב מאד עם היהודים) והמלכים הקתוליים (פרדיננד ואיזבלה) רדפו את היהודים לא פחות מהנאצים ימ''ש וזאת עד כדי כך שרבבות רבבות של יהודים אולצו להמיר את דתם או למות על מזבח קידוש השם...
מדוע לא מצווה עלינו ''לזכור ולא לשכוח''????
מה ייחודה של גרמניה הנאצית בכל הנוגע לשרשרת מעשי הטבח, הפרעות והאינקוויזיציה?

ולא פחות חשוב, האם עוד 200/300 שנה עדיין יהיו שיחשבו שחובה עלינו לבקר במחנות ההשמדה בפולין?

לסיכום, אילולא השואה לא הייתה כ''כ קרובה אלינו מבחינה כרונולוגית ואישית) אף אחד לא היה מציע לבקר בפולין ולזכור ולר לשכוח.

לתשומת לב כל המצדדים ביציאה לפולין...

את התכנית הבסיסית קבעו במשרד החינוך לפני שני עשורים
מאז למדנו
על עצמנו, על פולין, על התלמידים שחזרו

יש לעשות התאמות -יותר מהעולם היהודי שנעלם
יותר מפולין של המאה הנוכחית,
הכי חשוב -לפגוש פולנים של היום!

שרשי המציאות שגרמה לשואה לא נמצאים בפולין אלא דווקא במערב אירופה ה''מתורבתת''. תורת הגזע התפתחה בצרפת ובגרמניה, והנאציזם התפתח והשתולל בגרמניה. ולמה לא יצאו משלחות נוער לגרמניה, לבקר במחנות השמדה ליד מינכן למשל? לנסוע באוטוסטרדות המשוכללות ולהבין שמחירן היה דמם של היהודים? קל לנו להתעלק על הפולנים העניים והמוכים ע''י עשרות שנות קומוניזם ולהפנות אליהם אצבעות מאשימות במחיר מציאה (ולא, הם לא מסכנים, הם פשוט לא האשמים הראשיים). קשה הרבה יותר לנגוע באשם האראשי, במיוחד שהוא מרופד בהרבה יורו ומעמד בינלאומי מכובד. ככה זה בפוליטיקה - אנו זקוקים לגרמנים בהרבה תחומים ולכן לא נשלח אליהם את המוני הנוער שלנו אלא רק ''משלחות תרבות'' מנופות היטב. את המוני הנוער נשלח לפןלין ונסביר להם איך האומה הענייה ההיא אחראית ראשית לשואה ואיך הם חזרו בהם ועתה הם מכפרים על חטאיהם ובזאת בא שלום על ישראל.

הכל נמצא כאן. ואם רוצים לדעת מה היה בשואה, יש עדים ויש מוזיאונים בארץ.
אין שום צורך לשפוך אלפי דולרים לשם כך.
מישהו גוזר קופון לא נורמלי כאן, ומשכנע ללא הצדקה.

צריך לחדש את ההיכרות של הצעירים עם המדינה שלנו, אין להם מושג ירוק בנושא. ההיכרויות רק לפי בתי מלון... אז מה יש להם לחפש בוורשה קרקוב וכו'???
יש קדימויות ויש חלופות במדינה שלנו!!

במזרח אירופה,שפולין הגדולה היתה הדומיננטית,חיתה במשך מאות שנים רובה של היהדות.שם התפתחה תרבות יהודית -דתית/מסורתית/חילונית - שהשפיעה באופן משמעותי על סביבתה ה-לא יהודית ומשפיעה עד ימינו אלה על חיינו ותרבותנו.פרק השואה ועימו פרץ האנטישמיות הקשה שנלווה לו היו רק חלק מחיינו בני אלף שנה באותו חבל ארץ.

הם העדות הטובה ביותר מדוע ללא כל ספק, וללא התחשבות גורפת בדעתם המיושנת והמקובעת של מי מרבני ישראל שבראשם הקטן מה שמטריד אותם זו אספקת פרנסה לפולנים המשוקצים ולכן לא לדרוך בפולין.שאלו את הילדים ואת אלה מביניהם שבמשפחותיהם גדעה השואה, הם יתנו את העדות החזקה ביותר מדוע נחוץ היה להם להתחבר לשורשיהם האבודים בפולין. דווקא הדור השלישי והרביעי שכבר מרוחקים יותר מהשפעתה הקשה של השואה על הוריהם והורי הוריהם. להמשיך לנסוע- זו הצוואה.