אני לא מצד''ר. אני מתנגד ל 99% מהרעיונות שלהם ורואה בהם תנועה שהיא הרס עצום לתורה ואיום לכל מי שרוח ה' מדברת בו ומילתו על לשונו (על אף זאת, אני רוצה להוסיף שברור לי שלחלק ניכר מחבריה יש כוונות טובות).

נרגעת? יופי, עכשיו נמשיך.

על אף שאני מתנגד בכל מאודי לצד''ר, זה לא מונע ממני להכיר בנכונותם של דברים אמיתיים שנאמרים על ידם (והיו שניים שלושה בטור של אוריך) או במקרה שלך, לתקוף שטויות שאומרים אנשים שמתנגדים לדעתם.

מה בדיוק ניסית לומר?
במקרה הפחות גרוע, אתה טועה ואומר שהרוח החדשה שמייצגת הרבנות הצבאית הביאה לניצחון. שטחי ולא מדויק.
הייתה הרבה מוטיבציה גם בצה''ל של מלחמת לבנון, היו על זה הרבה מאוד נתונים, ועדיין, בעסה, לא ניצחנו.
המוטיבציה השתנתה (אם בכלל) רק ברמת ההנהגה ולזה אין קשר לרבנות הצבאית.

במקרה היותר גרוע, אתה מתייחס לניצחון של הצבא כאל הוכחה דתית. זו טעות אמונית ממדרגה ראשונה מכל כך הרבה היבטים שאין לי אפילו כח לפרט אותם. מספיק אם אזכיר שטיעון מאוד דומה היה כלי בידי הנוצרים במשך יותר מ1500 שנה.

אגב, אם זה היה הפוך במלחמת לבנון השנייה היינו מגיעים עד לליטני תוך שירת ''הבה נגילה'' וב''עופרת יצוקה'', חלילה, לא היינו מנצחים, מה היית אומר?

ומה הכי עצוב? שאתה אפילו לא מנסה לקרוא מה שכותבים לך, לא עולה על דעתך, אפילו, המחשבה שאני שמח על השינוי ברבנות הצבאית לא פחות ממך. אתה תקרא לי ''צד''רניק'', ''כופר'', ''יהודון'' או כל שאר הכינויים שמתאימים כאן ןתרוץ לקרוא ''מעייני הישועה''.

הזלזול הציני, המתנשא, המגעיל, והמרוחק מרוח היהדות בבעלי תשובה.
ההצגה של ציבור אידיאליסטי ונותן כחבורת מצ'ואיסטים מורעלים ומטומטמים.
אבל הכי חשוב - הביקורת הספרותית המשובחת:
תיאום כוונות - הספר הראשון שזכה בפרס ספיר, ספר מרגש ומטלטל על מוראות מלחמת יום כיפור, הוא בשביל הכותב ''ספר על מורקי''ם ושפצורים''. נניח לרגע לספרים מצוינים אחרים שאותם כותבי ספרי צבא כתבו, שלא קשורים בעולם הצבאי, והכותב בחר להתעלם מהם, כדי לא להרוס את התעמולה שלו עם המציאות. ילד שחושב שתיאום כוונות הוא ספר מורקי''ם הוא אדיוט אטום, חסר הבנה לא בספרות דתית, אלא בספרות ובאמנות בכלל. להביא ספר כזה כדוגמא - מעיד בעיקר שהכותב לא יודע מה הוא סך, וסתם נהנה להטיל רפש בציבור שלם.
גם ההתייחסות לשאר הספרים - הכותב לא חושף ציניות מתוחכמת, אלא סתם מנעד רגשי של פח זבל, וכנראה הידע שלו במושג ''תרבות'' לוקה בחסר. בשבילו, בתול בן 25 שחושב שהוא ההמצאה הגדולה של האנושות מאז הטוסטר אלו מורקי''ם עם סצנות אמוניות. בשביל אנשים עם טעם אלו סיפורים מוצלחים שמציגים אמירות על האדם במצבי קיצון. בשבילו כנראה גם ''למי צלצלו הפעמונים'' זה ספר מורקי''ם, יחד עם ספרי מופת אחרים המתעסקים בצבא.
''איבדנו את הרלוונטיות בתרבות ובספרות''? איפה הוא חי? בשנות ה80?
נראה שמי ששטוף בסיסמאות עבשות זה הוא - שיתעורר: ''עם ישראל לפני ארץ ישראל'' זו סיסמא שקיימת עוד לפני שנולד, והציבור הדתי לאומי מיישם אותה בגופו, בניגוד לכותב, שיודע רק לכתוב, וגם זה בצורה לא כל כך מוצלחת. אולי שינסה את כוחו בכתיבת ספר שאיננו מורקי''ם, ומי יודע - אולי פרס ספיר יגיע גם אליו.