תחילה, אחמיא לאירגון אומ"ץ, שנתברכנו בו
ופועל במספר תחומים.
באשר למנות לחג.
ומה יהיה לאחר החג ?
ובימי חול ?
ובחגים פחות חשובים ?
ולמה אירגון פרטי צריך לדאוג לאניי ישראל ?
האם אין ממשלה בישראל ?
אין של הרווחה ?
ישראל היא מדינת אין-אומות.
בעית המים נפתרת על ידי תשדירים מפחידים.
בעית העוני, על ידי אנשים טובים פרטיים.
בעית השחיתות על ידי מאמרים בעיתונים.
בעית הבקורת, על ידי מבקר מדינה חלש.
כך לא מנהלים מדינה.
כך לא מנהיגים עם.
זוהי הדרך לחורבן הבא.
כשהגעתי לכיתה א', התיחסה אלי המחנכת
בחשדנות:
ילד שמרבה למתוח בקורת.
ילד "פסימיסט"
ילד שלא נותן אמון במינהל הציבורי...
אבל במהרה זה השתנה.
"הפכתי" תוך זמן קצר לילד אחר:
ילד שמבחין בליקויים, בטעויות לוגיות ובגשלים.
ילד שחושב בצורה ריאליסטית.
ילד "םרפקציוניסט".
עוד לא הבנתי מהי המילה האחרונה.