טוב לדעת שהטכנולוגיה לא אשמה בייצור
המצות הדקטיות,אלא דווקא הודות לטכנולוגיה מתאפשר לייצר מצות רכות.
המוגבלות אכן אינה טכנולוגית אלא של האנשים
הסבורים שעליהם להיות מתוכנתים לפי תוכנה כזו או אחרת לעניין: ''איך היו אבותינו'', כך שהם מחמיצים תרתי משמע את העיקר. כוונתי
להקפדה הזו על דברים שוליים כמו קשיותה של המצה, שכפי שכתב המחבר,מסתבר שאף הייתה לא נכונה כלל ועיקר. דוגמא זו היא והזדמנות להפנות ולהזכיר שהחירות אינה חיקוי אוטמאטי וקפדנות יתרה, אלא היא הטעם שבגללו חוגגים את החג ובכלל זה אוכלים מצות לזכר אותו רעיון. הערך של העבר הינו: ''דע מאין אתה בא ולאן אתה הולך'', כדי להגשים את מה שהנחה בעבר אין פירושו להקפיד להעתיק את העבר, אלא להיות מסוגל להבחין בין עיקר לבין טפל.
השאלה אינה ''באיזה כיוון המצות'' אלא מהו הכיוון של אלו שאוכלים אותם.
שלא כמו מצב מכונה טכנולוגי, הכיוון הוא
מאפיין של הרוח האנושית לחירות, ולאכול אותה הוא לאבד את הכיוון.