אין מה להתאמץ בגלל שרוב הבנות אחרי גיל 28 הופכות להיות בררניות ואז מספרות סיפורים כמה הבנים לא בסדר.

מלא פעמים בנים בוהים בי ואני בוהה חזרה ומחכה שאולי יקרה משהו אך לשוא..
בנים, תתפסו כבר אומץ!

אחת הטובות שלך...

הרי כולנו מעדיפים שזה יקרה טבעי, אז יאללה, לקחת יוזמה, לחפש ולנסות.
אני חושבת שאנחנו אפילו נסכים :-)

שיודעים שבחורה מחכה לתשובה ומורחים אותה ומרחים אותה. פשוט דוחה. לא רוצים לצאת? תגידו ישר!! למה לחכות שנתיים ולייבש בחורה???

ת'שלחו הודעות כדי להתחיל.. מונע מבוכה פנים אל פנים. ונותן למתחיל ולמותחלת לבחור מילים בקפידה וברגישות.

כן, נדמה לי שכיוונת לבעיה העיקרית של בני המגזר. הם מעדיפים לחכות במקום לקחת שליטה ולעשות משהו.וחבל. זה לא הנאה לשני הצדדים סיטואציית הדייטים האיומה הזו.

איתן?

אני רק יכולה לומר, שאת בעלי היקר פגשתי בצורה בלתי אמצעית, באוניברסיטה. הוא הסתכל עלי, אני עליו ואז (אחרי קצת זמן...)- הוא פשוט ניגש והתחיל איתי. אני חייכתי, לא חשבתי אז בכלל על חתונה, אלא כמה נחמד סוף סוף לפגוש את הבחור שנעץ בי מבטים ואני בו...ומאז, אנחנו ביחד. כמה כיף. וכמה קל ופשוט- בלי כל מיני שידוכים ושאלות, ומבוכה וציפייה- פשוט ולעניין. ורק חבל, שכיום אני אולי היחידה מבין כל החבר'ה שלי שפגשה את בעלה שלא בבליינד דייט, ולא ע''י ''חברה מהעבודה'' או ''חבר משותף''. אין לכם מושג מה אתם מפסידים. לכו על זה.

אילון
כמו תמיד אתה שנון, זה יפה מאוד!
בהצלחה.

כמו תמיד אתה מצליח לגרור תגובות,
כמו תמיד אתה נוגע בנקודות שרובנו(הרווקים והרווקות הדתיים, לרוב הירושלמים) יכולים להזדהות איתן.
כמו תמיד אתה משתמש במילים יפות ובאמירות שנונות.
אין ספק שאתה מדבר אל ליבם של רווקים ורווקות דתיים רבים וטובים שהנושא הזה בוער בליבם ימים (ובעיקר לילות).

אבל- נראה לי שעל אף החשיבות הרבה שיש לנושא הזה בחיינו יש עוד כמה נושאים שמטרידים ומעסיקים אותנו (למרות שלפי הטורים שלך באמת קשה להאמין) החזרה המתישה הזו כל טור מחדש הופכת את התוכן לנבוב וריק יותר ויותר מפעם לפעם.נדמה שעלית על הגל עם הנושא הזה, אבל בחייאת, תנצל את הבמה שיש לך לדבר בצורה קצת פחות שטחית ורדודה...

לא ראיתי פעם אחת כתבה שלך שעוסקת בעניינים שברומו של עולם. לא נראה לי שבשביל זה קיבלת טור באנרג'י יהדות מעריב.
ברצינות. אולי אם תתחיל לעסוק בדברים קצת יותר מטרידים, ולא בדברים החיצוניים והרדודים הללו, שאגב, מטרידים גם את הציבור החילוני, תגש אליך בחורה ותבקש לשוחח איתך. כי משם זה מתחיל, וזה מה שמעניין את הבנות שאתה מחפש. הרי אתה מחפש בחורה דתיה רצינית ושקולה. הכל מתחיל משיחה. ממפגש בין עולמות, ולא עולמות וירטואלים, עולמות מתווכים ומשודכים. אז רוץ להתחיל עם מי שמוצאת חן בעיניך, ואל תבזבז עמודים על השטויות הללו. זה יפנה לך, ולנו, הרבה זמן

נא לשרשר כאן תסריט. איך אתן רוצות שזה יראה?

''סליחה, את באה לכאן הרבה?''
- גס מדי.
''את יודעת איך מגיעים לבניני האומה במקרה.. ''
-לא הבנתי אם אתה מתחיל איתי או סתם תל-אביבי שלא יודע איפה זה ירושלים.
''שלום, קוראים לי יוסי, וזה המספר שלי''
-וזהו? לפי מס' טלפון אתה מצפה ממני לבחור חתן.
''סליחה, אפשר לשאול שאלה קטנה''
- מה, ראית בלונדינית, ונדלקת?

ועכשיו: ברצינות. ברצינות. ברצינות.

שרשרו תרחיש שיגרום לכן להגיד. כל הכבוד. בחור ראה אותי. פנה אלי. נראה סביר. שווה בדיקה.

עולה מנגינה של חיים בסרט הוליוודי מה''עד שניפגש'' הזה.
בטח כבר נפגשת עם כמה וכמה בנות שיכולת לבנות איתן את עתידך, אך בחרת שלא.
כדי לבנות זוגיות אתה צריך לעבוד על עצמך, לתקן את מה שצריך אצלך, לעשות עוד ועוד מעשי חסד, ללמוד להקשיב, לקבל את השני, להיות רגיש לצרכי אחרים .

ה''מפגש'' הוא רק חלק קטן.
העיקר העבודה העצמית.
כשתקבל על עצמך את האחריות לעצמך וליחסים שלך - או אז תמצא בעז''ה את בת זוגתך.

הלוואי שזה יהיה טבעי יותר. הלוואי....

כן, גם לנו נמאס מעוד בליינד דייט שדורשי שלומינו מדי פעם נזכרים לסדר לנו תחת מטריית ''הוא רווק ודתי, את רווקה ודתייה - אז למה לא?'' ואז גם מגיעה שאלת/אימרת הקסמים ''למה לשלול? מקסימום ערב אחד שתית קפה, הכרת אדם חדש, מה כבר יכול להיות רע...'' שלה כבר אי אפשר לסרב כי כבר לא נעים, מה יגידו - איזו בררנית (רחמנא ליצלן..)
אז באמת למה לשלול? אז יוצאים.
לרוב מתאכזבת, מנסה להבין מה עבר לאותו דורש שלומי בראש והאם העובדה שאתם מכירים עוד מהגנון, דרך יסודי, תיכון, תנועה, שירות, לימודים באוניברסיטה ואלפי שעות שחנ''ש בדרך לא אמור היה לכוון אותו להבין אותך יותר טוב, לדעת מה יכול להתאים ומה לא.. (אגב - למי שתהה - לרוב מסתבר שלא..)
גם אנחנו היינו רוצות שהמפגש עם ''האחד'' יהיה טבעי והגיוני, כבדרך אגב ברחוב, באוטובוס, אצל חברים ועוד סצנות כיד הדמיון הפורה בה מבטים מצטלבים באוויר ופשוט יודעים, ולא מלאכותי ומעושה בצורת עוד בליינד דייט. אבל מה לעשות שהציבור שלנו ברובו עדיין סגור ולא מקבל כמו שצריך את תופעת ההתחלות, זה לא טבעי.. לא צנוע ...(?!)
ולכל מי שהתלונן שהבנות הדתיות סגורות ומנוכרות - גם אנחנו היינו רוצות קצת שליטה על מי הבחור שאיתו נצא, גם אנחנו היינו רוצות את הלגיטימציה להתחיל עם הבחור שמצא חן בעינינו, אפשר לחשוב שאם בחורה דתייה הייתה מתחילה איתכם ברחוב לא הייתם תופסים ריצה שלא תבייש אף אצן באולימפיאדה.(אני יודעת שיש כבר כמה שיקפצו על האימרה הזו - לא מטעמים פמיניסטיים, ולא מתוך שום שגעון גדלות בא הרצון הזה - מטעמים טהורים בלבד לרצות למצוא את מה שאני רוצה ולא מה שאחרים חושבים שהם רוצים בעבורי, כמו כל אחד אחר)ותאמינו לי שאני יודעת מנסיון, אתם לא מגיבים לזה טוב, שבחורה תתחיל עם בחור, הכצעקתה?! היא בטח לא רצינית, מתחילה עם כולם, לא דתייה מספיק...
אז לפני שאתם תופסים עמדת התגוננות - כן, תתחילו איתנו, רובנו נשמח, אבל תעדנו את המשפטים שלכם, תהיו הגיוניים. אנחנו כנראה שלא נתחיל איתכם, לא כי אנחנו לא רוצות, זה פשוט לא יהיה יעיל, במקרה הטוב נשאל עליכם וננסה להריץ את זה מאחורי הקלעים.
ואם הציעו לכם מישהי, תחזירו תשובה - חיובית או שלילית כרצונכם - אבל תחזירו תשובה! אל תתנו לנו לחכות ליד הטלפון ולבדוק כל הזמן את מידת הקליטה איפה שאנחנו נמצאות. כן, אנחנו קשות, אבל ככה אנחנו בנויות, אנחנו תמיד נמשיך לחשוב הלאה ומעבר להווה בנוגע להצעות שהציעו לנו, ואם הציעו לנו מישהו והוא לא התקשר יהיה לנו קשה להבין שהוא גם לא יתקשר, ויהיה לנו קשה להתחייב להצעות אחרות כל עוד לא נדע לבטח מה נסגר עם ההצעה הקודמת.
ועוד קטנה לדורשי שלומינו - אתם אוהבים אותנו ואנחנו אתכם, אתם רוצים בטובתנו, גם אנחנו רוצים בטובתנו (ובטובתכם). תחשבו קצת לפני שאתם משדכים, לא כל כיפה מתאימה לכל תצאית או מכנסיים. ויותר מזה - זרקתם איזשהו גישוש, מחשבה על שידוך באוויר - תיידעו אותנו מה נסגר עם הצד השני. אם זה לא רלוונטי אנחנו נקבל את זה, אבל אל תשכחו לעדכן אותנו במידע הפעוט הזה, אנחנו לא נתקשר לשאול, אבל כן נחכה לתשובה...

תתחילו איתנו. זה בסדר. תעשו כבר את הצעד הזה בלי לחשוש, תקפצו למים אם מצאנו חן בעינכם. גם אנחנו היינו רוצות להכיר בחור בצורה טבעית יותר מכל הבליינד- דייטים המתישים האלה...מי שאמר שקשה להתחיל עם בנות דתיות, זה פשוט לא נכון. תעשו את זה, וגם אם לפעמים זה לא יצליח. הפעמים שזה כן יצליח שוות את הכל.....

אתה ממש מתוסבך. שיהיה לך בהצלחה.

נהנתי לקרוא...

אילון היקר,
את רוב חייך המבוגרים את מעביר בחברת נשים (אם זה במסגרת הלימודים או במסגרת העבודה).
אם רק תפקח את העיניים, אני בטוחה שתמצא שם מישהי שממש מתאימה ושאולי, רק אולי, אם תעלה את הנושא תסכים בשמחה.
אז אל תפחד ואל תשאל את עצמך יותר מידי אם זה הדבר הנכון לעשות ותקפוץ למים.
אולי תופתע מהתגובה...
בהצלחה!

הנה היא עומדת שם בתחנה.
בערב שלפני כן ישבה עד השעות הקטנות מול המסך של פורום דתי כלשהו, וקוננה על מר גורלה, וסיכמה ב''הלואי שמישהו יתחיל איתי באיזו תחנת אוטובוס''.
והנה היא עומדת כאן היום - על הרציף של רכבת באר-שבע תל-אביב, או במנהרה של הר הצופים. ואתה ניגש, ובשיא החינניות אומר לה: ''אני חונה לא רחוק. מרכז העיר?'' - והיא, שכל כך מייחלת להזדמנות להכיר בחור על הדרך. עכשיו נרתעת לאחור, משהו פועם בה ומעלה הדים מן החינוך הדתי המהוגן שספגה בבית. במבט של ''עוף ממני, סוטה'' אומרת ''לא, תודה'', ובזה נגמר העניין.
אין להן אומץ, אחי. אבל תמשיך לנסות.

אילון הפעם כתבת פשוט יפה. רגיש. נעים.
העניין הוא ששוב הראת את הבעיה המרכזית של בנים. אולי תעשו???
אל תחכו שניתן לך להתחיל איתנו, פשוט תתחילו. (אנחנו איתכן בדיוק באותו מצב!)
אל תתמהמו- זרקו את עצמכם למים. (החבר שלכם בן השלושים כבר בטוח עם הכשר להצלה אז לא תטבעו)
והכי חשוב- אל תתן לנו לחכות! פעם בכמה זמן אתם מוצאים חן בעינינו, ובמקרה כזה ההמתנה לתשובה או לטלפון, אפילו אם תאמרו ''לא מתאים'' (וזה ממש בסדר), היא סיוט. לפעמים הוא אפילו ממושך...

זה מה שמעניין אותנו??
כל הזמן?
יש עשרות נושאים חשובחם הרבה יותר מהכתבות הממוחזרות האלה