מתוך חששם הרב של חמסני ההון ובעזרתם ה''אדיבה'' של פוליטיקאים קטנים ומושחתים שעל לשונם יש כבר תלתלים מהשערות שנדבקו להם מרוב ליקוק ישבניהם של חמסני ההון, הופעלו לחצים בלתי קבילים למנוע שידור חשוב זה על מחדליהם,
בריאותם ובטיחותם של אזרחי הקריות וחיפה, נשר, טבעון וכל הסביבה מ ו פ ק ר י ם על ''מזבח ריווחיהם'' של חמסני ההון, ועבור המשך שלטונם של הפוליטיקאים הקטנים, מזה שנים על גבי שנים.
לא ניתן להשתיק את מחדלי חמסני ההון וחבריהם הפוליטיקאים עם התלתלים על לשונם, נמצא את הדרכים החלופיות הנאותות להביא את דבר מחדליהם לידיעת הציבור !
ובבחירות הבאות לרשויות נשלח אותם את הפוליטיקאים הבוגדניים הללו לאן שצריך לשלוח אנשים כמותם...

קודם כל לחתוך החוצה את התוכן ''הבעייתי'', אחר כך נטפל בזה תקשורתית, אם יתחשק לנו, כמה אופייני לארצנו הקטנטונת.
מפגע סביבתי בטיחותי חמור שמצבו אינו מטופל ואינו משתפר לאורך תקופה כל כך ארוכה, ועכשיו גם לא מרשים לדווח לציבור על כך.
ישראל מוזכרת בקונוטציה של ''מדינת עולם שלישי'' לא פעם, והחיפוי המקומם על הדיווח החשוב לעיל נופל ישר לקטגוריה המפוקפקת הזו.
ערוץ 1, אל תתייאשו כל כך מהר! רוב אוכלוסיית מפרץ חיפה אולי שותקת, תוך שהיא משתנקת, חולה, גוססת ומתה מאוסף המפגעים באזור, אבל האגרה שמממנת אתכם מחייבת אתכם לשדר חומרים כאלו, זוהי חובתכם!

האם מדובר ב''סודות''? סיכוני המכל הובאו לידיעת הממשלה ב- 2001.

מאז, הוקמו שלוש ועדות שמסקנותיהן נותרו חסויות ומשרד הביטחון אינו מרשה לספר מה מתרחש.

תוצאת המחדל היא שבחיפה פועל מתקן שמסוגל לגרום בתוך שעות ספורות לחללים, פי שלושה יותר מכל חללי מלחמות ישראל.

הציבור זכאי לתשובה, כיצד זה מכל עם סיכון של פצצה גרעינית עדיין ממשיך ופועל, ללא רישיון?

יש כאן מחדל שאינו מתקבל על הדעת. הפיתרון אינו בהסתרת המידע.

לפרטים נוספים:
http://azriel.co.il?476

הצנזורה מניחה שהאויב לא מודע לנושא שנפרש בפני הכל מזמן. ענין מכל האמוניה אינו ידוע רק למי שאינו מעונין לדעת או שיש לו ענין כדי ש''לא לדעת''. האם מערכת הביטחון נמנית על אלה ?
מכאן שמוטב לעשות את אשר, לצערי, עושים הכל בממשל המופקר שלנו: ללא מהומה ציבורית רבת מידות תשאר הסכנה במקומה עוד שנים רבות-כשאויב מודע לקיומה.

בין שזיקתו של מכל האמוניה בטחונית או בטיחותית ואולי סביבתית, הסיכון הקיומי הישיר לרבבות תושבי המדינה והפגיעה העקיפה במיליוני האחרים (עקב שיבוש עד-כדי הפסקת הספקת חומרים החיוניים למערכות רבות), די בהם כדי להצדיק 3 פעולות-תגובה חיוניות, לפי סדר-הקדימות הבא (ו/או במקביל):

1. פתרון הבעיה הלוגיסטית-טכנית-מינהלית במהירות הרבה ביותר - ע''י כל הגורמים המוסמכים והאחראיים - מה שלא נעשה למן ההתרעות הראשונות בנושא לקראת מלחמת-המפרץ הראשונה (1990), דרך החלטת ועדת-השרים שהטילה (ב-1993) את אחריות-התיאום בנושא על המשרד לאיכות [כיום:הגנת]-הסביבה, ועד דרישת עיריית חיפה (ב- 2007/8), בעקבות 3 דוחות עוקבים של מבקר-המדינה, שלא באו על תיקונם משנת 2001 ועד היום, לסגור את פעילות המכל ו/או להעתיקו למקום אחר.

2. העמדת כול המעורבים באחריות למחדל החמור והמתמשך הזה לדין פלילי, מינהלי ואזרחי על-פי כל סעיפי-החוק הרלוונטיים ביוזמת גורמי-האכיפה ובהמשך למימצאי מבקר-המדינה, והסקת מסקנות מתאימות בחקיקה הנוגעת להחזקת חומרים מסוכנים בישראל ולטיפול בהם.

3. מעקב תקשורתי ביקורתי ומקצועי הדוק אחרי כול התהליכים הנ''ל ברמה הביצועית-שלטונית, המשפטית והציבורית-חקיקתית, כדי שהמחדל יתוקן בהקדם כמתחייב מחומרתו ושיימנעו מחדלים נוספים מסוג זה.

הניסיון הנואל הנוכחי מצד הרשויות האחראיות למחדל להעלימו מעיני הציבור מצטרף לשרשרת של ניסניונות דומים, שרשויות רבות שותפות לו (בראש וראשונה המשרד ל''הגנת-הסביבה''
שסמנכ''לו הבכיר ד''ר יוסי ענבר צוטט כמי ש''ישן היטב בלילה'' בנושא זה).
לבושתנו הרבה, דווקא התקשורת הארצית ברובה, בניגוד למקומית, לא השכילה, לא התאמצה ולא הראתה כמעט כל אומץ אזרחי להתמודד עם מנגנון הטיוח השיטתי שהופעל בנושא מכל-האמוניה.
יוצא, שהיחידים שבאמת מודעים ומעודכנים לגבי הסיכונים המרחפים מעל לראשינו הם אויבינו, למן הסורים, סדאם חוסיין ועד חיזבאללה, ודווקא אלה שאמורים לספק לנו את הביטחון הקיומי המינימלי, קרי: מנהיגי המדינה ורשויותיה השונות, נכשלים סידרתית במבחן התוצאה (וגם במבחן המאמץ הממשי!) - זהו ''המבחן האמוני'' של ממשלות ישראל, למן ממשלת פרס-שמיר ועד לממשלה הנוכחית .
מבחן אמוני זה רובץ עתה שוב לפתחו של מי שלא הספיק לטפל בו בעת כהונתו הראשונה, ''ביבי'' נתניהו, ויועציו מ''צוות 100 הימים'' ד''ר יובל שטייניץ, פרופ' עוזי ארד ורו''ח אביגדור יצחקי (זה האחרון, בתפקידו כרל''ש וכמנכ''ל משרד ראה''מ אצל אריאל שרון, המעורב בנושא עד צוואר דרך פרשיות גנגר-סיריל קרן, אף הקים ''ועדה'' לטפל בנושא עוד בסוף 2001, אלא ש''דוברת-ההימורים'' באילת זכתה אז לקדימות גבוהה יותר...)

אני מצפה מהנ''ל להרים סוף-סוף את הכפפה בשיא הרצינות המתבקשת, לפני שיד-המקרה או שאיזו ''יד נעלמה'' אחרת יפוצצו את המציאות החומ''סית בפרצוף של כולנו!

לא לסתימת הפיות!
הגורמים העיונים שמהם חוששים בצנזורה בטוח כבר מכירים את המיכל ואת ה''פוטנציאל'' שלו. רק חשיפת הסכנה בפני הציבור תהווה זרז לטיפול ואולי אולי למנוע אסון עצום!