אוי, זה כמעט אירוני. רק הערב כשנסעתי באוטובוס באמצע ת''א, עלתה לי דמותה של רחל, ככה מאי שם, בזכרון. חשבתי לנסות ליצור איתה קשר, לאיזה כוס קפה. עבדתי מולה כשהיתה דוברת חברת ''עמידר'' ואני כתב לענייני שיכון ברדיו. התחברנו, וישבנו לכמה וכמה כוסות קפה וארוחת צהריים. אכן, אישה עם יופי פנימי נדיר, נימוס והלכות קורנים ובעיקר אמינות כובשת.
הלב נצבט, יהי זיכרה ברוך!