מן התצהירים שהגיש עמוס גלעד לבית המשפט לביסוס תביעתו לנכות (בשל סכרת הידועה כמחלה כרונית) מצטייר אדם תשוש-נפש אשר יכולת התיפקוד שלו תחת לחץ מוטלת בספק. הדברים מדברים בעד עצמם, בייחוד כשהם באים ישירות מפיו. להלן מובאות מתצהירו ובהן תיאור החוויות הנפשיות שגרמו לנכותו (כפי שפורסמו בשתי כתבות נפרדות בעיתון ''מעריב'': האחת מחודש מאי 2004, והשנייה מחודש מאי 2005, שתיהן של הכתבת דורית גבאי):

''בתקופה שלפני מלחמת לבנון - - - נגרמו לי מתחים קשים - - - התהלכתי כל הזמן הזה כשאני מצוי במתח וכעס - - - תקופה זו התאפיינה באורח-חיים אינטנסיבי מאוד, חוסר שינה, תורנויות קשות שחייבו פעולה רצופה של עד 30 שעות ללא שינה, ארוחות לא-סדירות וקריאות כמעט כל לילה, שרק הוסיפו למתח וללחץ הנפיץ הקשה שבו הייתי נתון - - - את דעותי [בנושא שיתוף הפלנגות במלחמת של''ג; 1982] הבעתי תוך סערת רגשות עזה - - - [נגרמו לי] תסכול ומתח רב - - - הוויכוח התנהל תוך עבודה מפרכת בשטח, כשאני נתון במצב של מתח נפשי רב, עייף ומותש. [במאי 1983] עבדתי מסביב לשעון תוך התמודדות עם כמויות עצומות של מידע שזורם מיום ולילה, שינה מועטה ותזונה לא סדירה. אושפזתי קצרות בבית החולים בצפת, בגלל תשישות.

בספטמבר 1983, בתום התקופה המפרכת, מוניתי לעוזר המדיני של ראש אמ''ן - - - העומס היה עצום והשחיקה הנפשית גדולה ביותר - - - היום הפך ללילה והלילה הפך ליום, והמידע המודיעיני זרם אלי ללא הרף - - - '' לדוגמא הציג גלעד אירוע, שבו, בהיותו רב-סרן, נאלץ לקבל ''החלטה גורלית של קצין בדרגת אלוף'': ''הייתי נתון בחרדה גדולה ובלחץ נפשי, התהלכתי שטוף זיעה וסחוט גופנית. היתה זו תקופת שירות שבסופה גמרתי 'על הקרשים'. מסיבה זו גם ביקשתי לקצר את הקדנציה של שירותי בתפקיד.'' [והתוצאות:] ''התחלתי לסבול מתופעות בריאותיות שונות, ואף ירדתי במשקל - - - המשכתי להתקדם בסולם דרגות בצה''ל, ובהתאם לכך גדלו היקפי האחריות שהוטלו עליי. המשך החשיפה לתנאי שירות קשים ומלחיצים, הקשו עלי מאוד ומקשים עלי כיום לטפל בעצמי''.

ראוי לזכור, כי הנסיבות שתיאר עמוס גלעד כגורמי התמוטטותו אינן חריגות. רבבות חוו קשות וגורליות מהן במערכות ישראל, כאשר עברו באש ובמים. היו שמילאו תפקידי מטה, דומים לאלה שלו, ולא כרעו.

ובתוכם 7 חיילים וחיילות, 12 ילדים והוריהם ושמונה סטודנטים צעירים ושתי קשישות ניצולות שואה שחזרו מביקור ביד ושם.

נוסעי האוטובוס הגיעו בשלום לביתם בשל העובדה שאותו מחבל שהיה אמור להפעיל את חגורת הנפץ ולבצע טבח המוני - עדיין יושב בכלא הישראלי.

כזכור שחרורו של המחבל שאמור היה לרצוח את נוסעי האוטובוס הבוקר, התעכב בשל אי התמסרותו המלאה של אולמרט לדרישות החמאס והשמאל.

ממטה שליט נמסר, שאין מקום לשמחה בשל הצלתם של עשרות נוסעי האוטובוס, מאחר ואף אחד מהם אינו בעל דרכון זר, ומשפחתו של איש מהניצולים איה בעלת קשרים אצל ראשי המדינות אירופה...

אני לא מבין למה הורידו מעל סדר היום את האופציה לשחרר את שליט על ידי סיירת מטכ"ל. הרי הרמטכל הצהיר בטלויזיה שצהל יודע איפה הוא, אז למה מחכים.

אין לנושא שליט שום קשר למעברים! אומרים זאת כל המומחים למזרח התיכון והמומחים לנושא שבויים.
רק החזרת האסירים, באופן מלא, על פי רשימת חמאס תביא את שליט. כל השאר , נסיונות מגוחכים של אולמרט ולבני להוכיח שהם מנצחים את החמאס. אווילות כזו מזמן לא נראתה במקומותנו. כואב הלב רק, שזה בא על חשבונו של החייל ושל משפחתו התמימה ושוחרת הטוב.

כך לשיטת מנחם בן המריונטה הליליפוטית המופעלת ישירות מלשכת אולמרט, ראש ממשלה מושחת ציני ואופורטוניסט.
מזמן מזמן לא ראינו כזו הפעלה קשה של עיתונאים ע''י פוליטיקאים. אני לא מאמין למילה אחת היוצאת מפיו של זה.

הבכיר. זה פשוט מפחיד.

אני מסכים לגמרי עם כל מילה ונכון כתב בעיקר ביחס לתנאים שעל נתניהו לאמץ.

כל מלה בסלע חצובה.

ובכל מקרה לא לשחרר אף מחבל, זה בזיון בית המשפט, וחיסולנו כמדינת חוק

וסובל מחרדות - אז מי האידיוט שמינה אותו לתפקיד כל כך תובעני וחשוב?! טוב מאד שנזרק בבעיטה, ולא בגלל מה שאמר על אולמרט, אלא פשוט בגלל שמלכתחילה לא היה ראוי ולא פעל כראוי!!!

שערוריה- במילה אחת.

זה כל הסיפור

נראה שעמוס גלעד חשב שהוא עובד אצל מובארק, שההסכם שהוא מקדם צריך להלום את רצונו של החמאס, ושלישראל אין מה לעשות בנושא, פרט לחתימה על כתב כניעה. באה הממשלה, ובאיחור שינתה משהו מהמיתווה הזה. אילו היה עמוס גלעד נבון ומרחיק ראות יותר- הוא היה צריך להמליץ לממשלה מזה זמן לנקוט באסטרטגיה שנקטה לבסוף. מנחם בן צודק לחלוטין בביקורת על האיש ודרכו, ולא הזכיר שזו גם דרך פטרונו של עמוס גלעד, אהוד ברק.
לא נותר אלא לקוות ששר הבטחון הבא יוציא אותו לפנסיה, אם לא יעשה זאת מיוזמתו.

עמוס גלעד - נכה צה"ל תשוש כפי שהוזכר כאן על פי עדותו שלו - הסב נזק בל ישוער לעניין הישראלי! וטוב שסולק.

אחד התומכים הגדולים בפלישת ארה''ב לעיראק ע''י ממשל בוש היה אותו עמוס גלעד, שפרסם הערכות וורודות על מה שיקרה בעקבות הפלישה: כל מדינות ערב יהפכו לגרופיז של ארה''ב. ממש כך. כולל סוריה וגם איראן.

כבר אז פרסמתי מאמרים שהאיש הוזה, ופרסמתי מאמרים כל השנים האחרונות איך בכלל נותנהים לו דריסת רגל בענייני השבויים.

זה ומבינים שהם מצליחים, ולכן לא מוותרים.

אין לשחרר אפילו מחבל אחד. גם מחבלים שלא רצחו יכולים לרצוח.

והכי גרוע זה כשהנציג שלהם גם שולט: אז אפשר למכור לנו, להוביל אותנו לכל דבר. מאוסלו להתנתקות, ועד שחרור הר הבית מידינו.

קא צ'נטרא התביעה האישית שלו לנושא?!
ואם נניח שכן - מדוע אז האחראים , אם חשבו כמוך, לא העיפו אותו לכל הרוחות?! מה, הם לא מתערבים כלל?!
כמה קל לגדל שעיר - ובבוא העת לבעוט בו ?!

כשהיוהרה עולה לראש- עושים נזקים.
איך מרשה לעצמו איש צבאי למתוח ביקורת פומבית על הרשות האזרחית שמעליו ???
אם הוא לא היה מודח - מה היה האיתות לאוייב ?

עד שנציג הצלב האדום הבינלאומי מבקר את גלעד שליט

החמס לא יוותר אפילו על אחוז אחד ממאה האחוזים של דרישותיו ולכן יש לקבל את תנאיו.
זו גם גישתו של איש השמאל הקיצוני ברק.
במקום לבוא ולומר לציבור כי גלעד שליט ישוחרר רק בפעולה צבאית ואין כל דרך אחרת להביאו לארץ.
אנשי השמאל בארץ הפכו למשרתיהם של כל אנטישמי אירופאי מנוון שחושב שיש לו מה להגיד ביחס לקיומה של ישראל.הפעולות האחרונות של הממשלה מעלות חשש כבד כי יושביה אינם מאמינים בעתידה של המדינה לשרוד ומתחילים במכירות כלליות...