הגב לתגובה זו

גם אני אמנם לא ההיתי מכניס את רוחמה אברהם,
אך רמון למרות תקרית הנשיקה הטיפשית -שלדעתי היא חסרת חשיבות ומעולם לא היה אדם אחר שהועמד לדין על שטות כזאת, רמון הוא פוליטיקאי מבריק עם נסיון רב וידע רב בתחום.
אבי דיכטר ומופז הם אנשי בטחון מהשורה הראשונה, מאיר שטרית תרם הרבה מאוד לציבור והוא איש מאוד מוכשר. אז את מי יש לך ממול? יחימוביץ? היא עוד תקועה עמוק בסוציאליזם הכושל.פואד יותר טוב? מה הוא כבר עשה כל השנים האלה?איתן כבל הקשקשן?
ואם נדבר על ברק הוא הקטסטרופה שבחבורה,
הבן אדם הזה יודע רק להתלהם,ולקחת החלטות שגויות ממש לא יודע לנהל מדינה ולא יודע לעבוד בצוות וראינו איך הוא הועף מראשות המדינה בפעם הקודמת.
למפלגת העבודה אין סיכוי לנצח עדיף לחזק את קדימה שביבי הקטסטרופה הגדולה יותר לא יעלה לשלטון.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הוא גזען כפי שכבר הרצל תיאר בראיה ריאליסטית מזעזעת (ושלמה אבינרי כתב על כך היום)

בשנת 1902 פירסם תיאודור הרצל את הרומן האוטופי שלו ''אלטנוילנד'', ובו הוא מתאר כיצד תיראה מדינה יהודית שתקום בארץ ישראל ב-1923. בכך הציב הרצל לפני התנועה הציונית לא רק תיאור אידיאלי של מחוז חפצה; בדיעבד הוא גם סיפק למדינת ישראל - תוצרה של הציונות - אספקלריה שבה היא יכולה לבחון את עצמה לאור החזון שהביא אותה לאוויר העולם. אין הרבה תנועות לאומיות שיש באמתחתן כלי כל כך יעיל לבחינה עצמית.

אחד ההיבטים המרתקים ביותר בספר הוא תיאור מערכת בחירות - שאמורה להיערך בארץ בשנת 1923 - המתמקד בזכויות תושביה הלא-יהודים. בניגוד למה שנטען לפעמים כנגד הציונות כאילו התעלמה מקיומם של ערבים בארץ, הרי בספר יש לא רק מודעות לקיומה של אוכלוסייה ערבית; המדינה היהודית מבוססת על כך שכל תושביה - ללא הבדל דת, גזע ומין - נהנים משוויון זכויות ומזכות בחירה. מדובר לא רק בערבים, אלא גם בנשים, שכן בזמן כתיבת הספר בשום מדינה מערבית דמוקרטית לא היתה זכות בחירה לנשים.

לא זו בלבד שלערבים בארץ יש זכות בחירה, אלא שאחדים מהם גם מכהנים בתפקידי מפתח בחברה: בהם אחד מגיבורי הרומאן - מהנדס ערבי מחיפה בשם ראשיד ביי. אם לנקוט את לשון זמננו, הרצל חזה מדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית, גם מדינת הלאום היהודי וגם מדינת כל אזרחיה.

במערכת הבחירות של 1923 מופיעה מפלגה חדשה: היא נוסדה על ידי אדם שעלה ארצה באחרונה והקים מפלגה התובעת לבטל את זכות האזרחות - ואת זכות הבחירה - של כל מי שאינו יהודי. את מייסד המפלגה הגזענית היהודית מכנה הרצל בשם הרב ד''ר גאייער (משמעות המלה בגרמנית: עוף האוכל נבלות), והוא משרטט אותו ואת האידיאולוגיה הגזענית שלו כתמונת-ראי של המנהיג הווינאי האנטישמי ד''ר קארל לואגר.

טענתו של גאייער פשוטה: זו מדינה יהודית, ורק ליהודים צריכה להיות מוקנית זכות האזרחות. האחרים יכולים להישאר כתושבים נסבלים, אך זכויות פוליטיות שוות אינן מגיעות להם.

תיאור מערכת הבחירות ב''אלטנוילנד'' מרתק: מתברר, כי מפלגתו הגזענית של גאייער זוכה לתהודה לא מעטה, ובאחד הרגעים הדרמטיים בספר מתחולל עימות באסיפת בחירות בין תומכי גאייער לכמה ממנהיגיה הליברלים של החברה החדשה. בעת שגאייער טוען לבלעדיות זכויות האזרח של היהודים, הליברלים מצדיקים את הענקת שוויון הזכויות לתושבים הערבים באמצעות הסתמכות הן על עקרונות ליברליים אוניוורסליים והן על מקורות היהדות (''חוקה אחת תהיה לכם ולגר'').

לאחר מאבק עיקש, מנצחים הליברלים וגאייער המובס עוזב את הארץ בבושת פנים.

יש משהו מיוחד במינו בתיאור זה: באוטופיות הקלסיות ששימשו נר לרגלי הרצל - מ''האוטופיה'' של תומאס מורוס ועד לאוטופיות הסוציאליות של המאה ה-19 - מתוארת תמיד חברה אידיאלית, שאין בה פגם. הרצל, לעומת זאת, שילב ב''אלטנוילנד'' חברה אידיאלית יחד עם ריאליזם פוליטי: כמי שחזה את הגזענות האירופית האנטי יהודית, הוא תיאר לעצמו, כי גם יהודים מסוגלים להיות גזענים והכניס לתיאור האוטופי שלו דמות חריגה וצורמת של גזען יהודי. אך בניגוד לאירופה, שם ניצחה הגזענות, בציון ובירושלים היא תנוצח ועקרונות השוויון והליברליזם ינצחו.

רומן אוטופי? מציאות עכשווית? הנמשל הרי ברור כשמש בצהריים. כדאי לזכור, כי המוטו של ''אלטנוילנד'' הוא: ''אם תרצו, אין זו אגדה''. בידינו הדבר.

הגב לתגובה זו

ליברמן אומר את מה שהוא חושב. ונתניהו אומר הפוך על הפוך ואין שום כסוי להצהרותיו.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אם נתניהו יבצע את מדיניות מרץ עבודה קדימה, עדיף ללכת לבחירות בעוד שבועיים לא שנתיים. אנחנו רוצים נתניהו שמבצע מדיניותשל נתניהו. האיש הוא לא העניין אלא המדיניות, ולכן רק איחוד לאומי חזק יבטיח זאת.
חייבים איחוד לאומי חזק. מצביעים ט

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

מחר בועטים בקדימה!!!

הגב לתגובה זו

מישהו או מישהם כנראה ''קנה'' ושילם תמורת כמה מאות אלפי סמסים. זו האפשרות המציאותית היחידה. הכשרת השרץ בקומבינה.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

מחר בועטים בקדימה!

הגב לתגובה זו

ליבני סבבה הבעיה היא רמון שבמקום לחשוב על המלחמה העדיף לחשוב על נשיקה. חטא שעליו אין כפרה

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

למשא ומתן אזורי לשלום ובטחון בין ישראל לשכנותיה ולעולם הערבי שיוביל אובמה בנחישות-ובין בחירה במדינה ציונית הומנית, ההוגנת חברתית וכלכלית, המקפידה על דמוקרטיה מלאה לכלל האזרחים ושומרת כבבת עינה על שלטון החוק בישראל ובשטחים. מדינה המקדישה ממשאביה לשמירה על הסביבה לנו ולדורות הבאים, והמכבדת את האמונה הדתית מבלי להכנע לסחטנות וכפיית המפלגות הדתיות.

ומכל מרכיביה של ''ממשלת קמע'' זאת (קדימה-מרצ-עבודה)-המרכיב הטהור ביותר בכל הפרמטרים של נורמליות היא מר''צ בראשות ג'ומס אורון.

הגב לתגובה זו

אל תבלבל במוח.
חוץ מצחי הנגבי ,שאול מופז ואלי אפללו, כל יתר פורשי הליכוד בקדימה שרופים במפלגת האם שלהם ואין שום סיכוי שהם יכולים לחזור. הם לא תחזקו בעורמה (כמו השלושה הנ''ל) אנשים בשני המחנות.
התסריט היותר סביר הוא שהאנשים הישרים במפלגת העבודה פינס ויחימוביץ ינסו לכפות על ברק לא לשבת עם ליברמן, ואז יהיה פילוג אצלכם במפלגה - כי הרי ''לטובת המדינה'' חשוב שאהוד ברק יהיה שר בטחון, לא?

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

תבין המציאות שלך מתרסקת פעם אחר פעם על אבני המציאות המזרח התיכונית, אדם שמצביע למרצ הוא אדם הזוי עם בעיה קשה ביותר של הבנת המציאות

הגב לתגובה זו

הרצל לא הצליח לחזות את הבוגדנות של הערבים (ע''ע עזמי בשארה), את חלקם בפיגועים (כבר מזמן לא עשבים שוטים) , את רמיסת שלטון החוק על ידם (ראה את הבניה הבלתי חוקית , הנהיגה הפרועה ,גביית דמי חסות בדרום , שיעור הפשיעה הגבוה) , את חוסר הרצון לתרום למדינה (השתמטות מתשלום מיסים , השתמטות משרות לאומי כלשהו).

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו