הרוב החילוני השפוי והדומם, שעושה ותורם הרבה הרבה יותר מכם אך לא מתלהם ולא עסוק תדיר בהאדרה עצמית כמוכם, הוא זה שהקים את המדינה והוא זה שיירש אותה. התרומה שלכם כמגזר בטלה בשישים לעומת תרומתם של החילונים לבניין הארץ ולפיתוחה.

אינכם מציעים דבר מלבד שחצנות וזלזול באחרים. לכו תקימו לכם מקדש לעצמכם ותנוחו.

מדובר בדמות בלתי נשכחת, אין לי ספק שכך גם שאר האחים במשפחה. תהיו חזקים

אומנם אינני דתיה, אבל אני מצדיעה לכל המגזר הדתי הלאומי שהם חוד החנית ומלח הארץ. ולולא הם (וכמובן גם החיילים שאינם דתיים) לא היינו כאן.אהבת הארץ נטועה בהם כל-כך חזק שזה מרגש ומחזק. אני גאה שיש לנו חיילים כאלה ומזילה דמעות על אלו שחרפו נפשם במלחמה, דתיים וחילוניים כאחד כי שם אין מקום לחילוקי דעות אלה לאיחודם.ויחד אנו נגבור על כל אוייבינו.

בתור אחד שמפקד על לא מעט לוחמים כבר מעל 10 שנים ישנה פה היתממות של הציבור החילוני והאמת היא שכבר למעלה מעשור אנו זנחנו את האידאליים והשארנו אותם לחובשי בכיפות הסרוגות אין זה סוד שחובשי הכיפות הסרוגות כיום נמצאים בפיקוד בכל חטיבות החי''ר ובסיירות המובחרות בצה''ל בדיוק כמו הקיבוצניקים בשנות ה- 80 - 90 היום במערך הלוחם של צה''ל הכיפות הסרוגות מהווים מרכיב מרכזי ביותר .
אנו הציבור החילוני צריכים לקחת דוגמא אישית מהם ולחזור לעודד את הנוער שלנו לקצונה ולפיקוד ולמוטיבציה לשירות ביחידות קרביות.
ולחברי הדתיים מגיע חיזוק רציני מאוד יישר כוחם.
י.ע
גולני

בס''ד

ב-2000 שנות גלות ורדיפות, לא היה עם שלא ניסה את כוחו עלינו, לא היתה שיטת השמדה שלא נוסתה עלינו המערכה מול האויב העזתי חושפת את העוצמות המיוחדות של העם היהודי ואת רוח ההקרבה ומסירות-הנפש, שנדמה היה כי דעכה במרוצת השנים. אנו רואים את הנכונות של חיילי צה''ל, בסדיר ובמילואים, להיכנס לרצועת עזה, לזירות הקשות והמסוכנות של מנהרות, מטענים, מלכודות, מתאבדים, ואיננו יכולים שלא להתפעל. אבל רוח מסירות-הנפש גברה על כל השיקולים האלה.
זה אותו עם שבימים כתיקונם נראה מפונק ובכייני. זו אותה חברה שאויבינו דימו כי היא מתפוררת. הם סברו שהעם היהודי איבד את הנכונות להילחם, והוא מוכן לסגת ולוותר תמורת שקט מדומה.
ברגע שהוחלט לצאת למערכה, התברר כי העם כולו נחוש כברזל מגוייס למערכה ומוכן לסבול ולספוג ככל שיידרש, ובלבד שהמשימה תושלם עד תומה.
העוצמות של העם היהודי קיימות בו במלוא עוזן, והן רק ממתינות לקריאה ולמנהיגות שתניף את הדגל הנכון; מנהיגות שתעורר את נקודת האמונה הטמונה בלב כל יהודי.
יהיה ה' עמם ונצליח להכות את אויבינו ולהסיר את האיום מעל ראשנו. רק תנו להם לנצח.

עם-ישראל אינו עייף ואינו מפונק. זה אותו עם יהודי מפואר, שיש בו נכונות אין-סופית למסירות-נפש ולהקרבה שאינה יודעת גבולות. למרבה הצער, יש לו הנהגה עייפה ותקשורת רקובה, והן המשרות את הרוחות הרעות של מורך-לב ודכדוך.לא נדרשת מאיתנו מסירות-נפש זו של מתתיהו החשמונאי ובניו. לא מוטל עלינו אלא לנהוג כעם חכם ונבון – להפסיק לשחק את המשחק השקרי שכל-כולו נועד לדחוק אותנו לפינה ולסכן בסופו של דבר את עצם קיומנו. אנו נדרשים לטיפה אחת קטנה מכד הנחישות וזקיפות-הקומה של אבותינו החשמונאים, כדי לעמוד בקמצוץ הלחצים.
בנפשנו הדבר, והגיע הזמן לומר את המילה הקטנה והגדולה: לא!

שהנכונות למסור את הנפש על קיום המצוות, היא מעלה נשגבה. בכל הדורות היו קדושים אשר עלו על המוקד בגבורה, ובמיתתם קידשו שם שמים ברבים. אלפי לוחמים בסדיר ובמילואים ממרכז הארץ יורדים דרומה ומוכנים להיכנס לסכנה כדי להילחם למען אחיהם.. ואתם לוחמי צה''ל אל ירך לבבכם המשיכו בעוז ובגבורה במשימתכם הלאומית ויתקיים בכם דברי דוד 'ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם'''.

''אנשים יצוקים מתוך עומק אמונה להכין את התיקון הגדול של דבר ה' בעולם, מתוך מאבק של לימוד תורה ומתוך המאבק שאנו מצויים בו''

לא עוד יהודי הנס על רגליו ומבקש מקלט
'חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו', בעד עמנו, בעצמיותו הרוחנית, בזהותו הנשמתית.

אשרי החי את חייו לפי הכרתו ואמונתו ואינו מושפע מאחרים

we all brother !!!!!!!

אני עדין מחכה ליום הזה שאהיה שווה זכויות עם כל אזרח יהודי במדינה,ויש לי שאלה שכל הזמן מעסיקה אותי למה

1. הכתב אינו דתי לאומי ואינו דתי כלל, אז מה הטענה כאן..
2. הכותב מסתכל על ההספדים שאיך שלא יסתכלו על זה, אלה הספדים בשפה אחרת, עם מסרים אחרים, מסרים עצומים שאני משערת שהרבה מהאנשים כלל לא מבינים את עומקם (אני משערת שגם אני לא הבנתי הכל..)
3. כאשר החייל שנהרג הוא אדם שאתה מכיר, הכאב הוא הרבה יותר מוחשי ומקבל עוצמה שונה. בציבור הדתי קיים חוק דתיים שלובים שתמיד עובד.הרבה מהדתיים מכירים מאיזהשהו שלב בחייהם את המתים או משפחתם.
ברור ברור ברור שהכאב על כל חייל שנהרג הוא עצום.
4. ברור לי שהמגיבים הם אנשים שמטרתם להכפיש את הציבור הדתי והם לא בוחלים בשום אמצעי, גם אם מדובר ברגעים כ''כ כואבים. לא אתפלא אם אלה הם אותם מגיבים בסחר מטעם שלום עכשיו שידוע שזהו תפקידם. טרחתי להגיב בשביל אותם שקוראים את התגובות הניבזיות האלה.

אני אומר פה דבר מאוד עצוב אבל צריך שיאמר אנשים עם הכיפות הסרוגות הכתומים אם החיילים הכי טובים שיש בצהל ומשרתים כמעט רובם ביחדות המובחרות שחילים אלה ובני משפחתם גורשו ונעקרו מביתם אם הין האנשים הכי שנואים ומפלגות השמואל בגיבוי של התקשורת שלו הפסיקו להסיט נגדם בשעת מלחמה האנשים השנואים פתואום אהובים ונערצים רק שהם נופלים חללים

אפשר לקרוא את ההספד של הרב יוסף קלנר במלואו באתר של המכינה www.bneidavid.org
וכן עוד שיעורים שלו ושל רבנים אחרים בסגנון הזה.

הסתה שחלק מהגיבים פה ממשיכים לעשות.אנשים עלובים.

כל הפלגנות הזו על ידיכם. אתם שרואים את העולם דרך חור הכיפה הבוז לכם. יש בארץ אנשים רבים שעושים והרבה, מתים וחיים. לא עסוקים כל הזמן בהסתכלות מעבר לכתפם - האם הם עומדים בתחרות או לא.
הגיע הזמן שתמצאו את מקומכם ותפסיקו לפרד ולפלג ולבוז לכל מי שחושב אחרת. חלק לא מבוטל מהאלימות והכוחניות שהשתלטו על המדינה - בערוגותיכם גדלו.

השמאל לא סופר כיפות ו/או חולצות כחולות, סרטים כתומים והשד יודע מה עוד אתם סופרים שם. השמאל עושה. לא מברבר. הוא עושה. הבוז לכם המפלים בין דם לדם.

הפילוג בעם הורס כל חלקה טובה ואתה בא עם כתבה מכעיסה , אינה מועילה לאף אחד ומזיקה. אתה מחרחר מריבה וחבל.

או שאנחנו עסוקים בלדבר על גבורה יהודית וכמישהו יתקוף נקרא להם לעלות מהמרתף?

כי רבע מבין הנופלים במבצע ושליש מבין הפצועים אנוש הם דרוזים, ואם לוקחים בחשבון שאוכלוסיית הדרוזים בישראל היא בסך הכול 120,000 איש (הרבה פחות מחובשי הכיפות), הרי שחלקם ביחידות הלוחמות ובקרב הנופלים גבוה בהרבה מכל סקטור אחר בישראל. אז עם כל הכבוד לערכי הציונות הדתית אולי כדאי שנלמד את ערכי הציונות הדרוזית.
אגב, לכל המגיבים ששירבבו את בקב''ה לתגובותיהם, האם הקב''ה שומר גם על הדרוזים?

בכל פעם שמזלזלים ב''שהידים'' מהצד השני.מה בדיוק ההבדל?העירוב של דת ומות גיבורים מעורר בחילה בכל שפה שלא תהיה.אם בתנך אם בקוראן ואם בברית החדשה.

לאן זה מוביל? להניח שהכתומים והדרוזים הם מובילי הציונות? האמת היא שבעשורים האחרונים הצבא ירד בגדולתו בראי הציבור, הציונות הדתית שמה לעצמה מטרה 'לכבוש' את הצבא ובכך להוביל את העם, אלא שבנתיים הצבא כבר לא בראש המחנה אלא ערכים אחרים, וטוב שכך...

ההלכה שלהם הם מעל פקודות צה''ל,מעל בתי משפט ומעל המדינה וחוקיה וחבל שהתדרדרנו עד כדי כך.

מזכיר את הטענות של הרוסים האנטישמים על כך שהאחוז היחסי של היהודים שנהרגו בשורות הקידמיות הצבא האדום היה נמוך מהאחוז היחסי של הרוסים ולכן הערכים של הרוסים יותר גבוהים והיהודים פחדנים.
הם רק שכחו כי המלחמה הייתה נגמרת בתבוסה רחמנא ליצלן בלי הרופאים היהודים שניהלו את בתי החולים בשדה, המהנדסים היהודים שתיכננו את גשרי הטנקים שנבנו על נהרות רוסיה העצומים, את המשוררים, הסופרים והקריינים היהודים שסייעו לחיזוק מורל העם בעורף (אינבר, ארנבורג, לויטן ועוד...).
כולם תורמים, כולם עושים, כולם פועלים למען המטרה. אין זה הזמן לסגירת חשבונות דם מטופשים.
ועם כל הכבוד ללוחמים, ויש כבוד עצום, גם לחנון האשכנזי הממושקף שיושב בגלילות ומפעיל כל מיני מערכות מסווגות יש חלק בניצחון שבוא יבוא בעזרת השם.

ולעשות סטיגמות והרי הוכחה....יש סטיגמה שהדתיים הם מישתמטים וזה לא נכון לגבי כולם.אפילו לפי התורה חשוב להלחם על שלמות ע''י וא''י...ריגש אותי הכתבה.זה יפה לראות את המקום שממנו הוא נלחם ,את הנקודת מוצא השונה והנוגעת ללב הזו.אלו ערכים מאוד יפים לנוע מהם.אני בעד.לתפארת מדינת ישראל.

בכל תחום ובכל נושא יותר במדינה . לא כמו מיפלגה '' דתית '' אחרת שמחליטה בשבילנו בעוד בוחרה מיתחמקים מהשרות הצבאי

זהו זמן להבלטת האחדות ולא לסקטוריאליות, שבת שלום!

צריך תמידג להכיר להם תודות על כל מה שהם עושים,בכל התחומים,למען כלל עם ישראל

עם בודקים את חלקם באוכלוסיה.
האם לא כדאי לכתוב גם על ערכיהם, נאמנותם ושליחותם?

או כל צבע כומתה אחר וכן יש גם כתום של פיקוד העורף אז תעשה טובה ואל תערב פוליטיקה וצבא או חינוך ופטריוטיות בדם הנופלים.החינוך הציוני החילוני והחינוך התורני ציוני הן שני צידי אותה משוואה שנכתבת בדם כבר יותר ממאה שנה.ואני לא שוכח גם את הדרוזים הבדואים והצרקסים שנילחמים לצידנו עשרות שנים ומשלמים מחיר כבד.

באמת, אל תתנו למציאות להפריע לפנאטיות הלאומנית המעוורת שלכם...

חזק ונתחזק בעת עמינו ובעד ערי אלוקינו

וחבל מאד שמשרד החינוך משום מה לא מוצא לנכון לשלב להתייחס ולהנחיל את ערכי היהדות, פספוס ענק!!!

הוא לא נפל בשם סט הערכים של הדוסים, מלבד הערך המשותף של ציונות והגנה על הבית.

בשעת מלחמה ובשעת שלום, על כל העם היהודי לעבוד יחד. האוייבים מבחוץ מאיימים להשמידנו, ואנו עוזרים להם ע"י השמדת עצמנו. אני לא מתכוונת להתנתקות- הרת אסון ומסבת צער ככל שתהיה- אני מתכוונת להבדלה בין דם של חייל עם כיפה סרוגה לחייל חילוני. במלחמה הזו, כולנו אחים! וזה צריך להיות הכוח שימוטט את אויבינו! כולנו יהודים, ללא קשר אם הוא חובש כיפה או לא, ואם כן- אז איזו סוג של כיפה יש לו.

שלושת ההרוגים האחרונים לא חבשו כיפות סרוגות

תראו מה קורה כאן, תראו לאיזו גבורה ולאיזו מסירות מגיעים אנשים שגודלו וחונכו על ברכי המסורת היהודית ועל פי דרכה של תורתינו הקדושה.
בתקופות כשלנו בהם החברה הישראלית הצטרפה לכל המערב וקידשה איתם את עגל הזהב, את הסגידה לכסף ולכוח ולעושר גשמי, חברה שמאמינה רק באמירה של "אני ואפסי עוד", חברה שאימצה את האלילות של תרבות "האח הגדול" ו"כוכב נולד", חברה שמוקירה יותר את "גיבורי התרבות" החלולים וריקני התוכן הפנימי מאשר את האנשים השקטים והצנועים שמוכנים להקריב את עצמם לטובת עתידינו כעם, כחברה, כריבונות, אנשים שבזכות המאמצים העילאיים שלהם בקרב אנחנו יכולים לשבת לנו ולהתפנק על לאטה וניל בארומה השכונתית כאילו אין מחר, כאילו זה מובן מאליו מבלי לתת אל ליבנו שאנחנו בעצם חיים במציאות עגומה של מליוני אויבי נפש המקיפים אותנו ומכינים את עצמם ליום בו יוכלו להשמידינו.
חובה עלינו להנחיל לילדינו ערכים שונים, ערכים של ערבות הדדית, ערכים של מסירות נפש, ערכים של אהבת העם והארץ, ערכים של ציונות אמיתית, קרי העדפה ברורה של ארצינו הקדושה על פני כל דבר אחר נוצץ ויוקרתי ככל שיהיה, ערכים של ואהבת לרעך כמוך, ערכים של אמונה בהשם ובתורתו כדי שהם יאמינו בזכות קיומנו כאן בארץ ישראל.
הנחלת ערכים תורניים ישפיעו טובה ויעניקו מרפא לחברה הישראלית בכל המובנים, אם בירידה באחוזי פשיעה, אם בירידה באחוזי הגירה שלילית מהארץ, אם במעורבות חברתית עמוקה יותר, אם בתיקון ערכי המשפחה המתפרקים, ואם בתרומה משמעותית יותר בחיים הצבאיים והאזרחיים, ערכים תורניים הם ערכים נכונים ערכים שעליהם ניתן לבנות חברה בריאה ומצליחה.

ולא, זה לא פוליטיקה! זה החינוך והדרך שצריך להנחיל לעמנו.

מלח הארץ

שהשם ישמור אותכם

אכן מראה המון על האנשים האלה. צריכים להיות גדולים ומורמים כדי לקחת אחריות כזאת.

מהיכרותי עם ציבור זה, כחילוני אני מוריד בפניהם את הכובע על ערכיהם, ענוותם ואהבת הארץ שהיא מרכיב עיקרי באישיותם.

כתבה יפה מאוד!
הייתי בהלוויה של יוני נתנאל הי''ד השבוע, ואי אפשר היה שלא להרגיש את העוצמות של האמונה שיש בציבור הדתי לאומי,אמונה בעם, אמונה בארץ ובמדינה,הכל מתוך אמונה שלמה ברבונו של עולם.
הלוואי וכמה שיותר מהר עם ישראל בכללו יזכה להכיר את הרוח הגדולה והמיוחדת הזו,ובהשתדלותנו בעולם הזה, למטה, תבוא בעזרת ה' הגאולה, מלמעלה.

יהי רצון שבקרוב גם המנהיגים של עם ישראל ידברו כך גם!

רגשת אותי עד דמעות בציטוטים שהבאת. כמה גדול ועמוק חשבון הנפש שעל כולנו לקיים אל מול המראה הגדולה שנצבת כאן לפנינו.

אנחנו מבינים מי אנחנו בכלל?!

רגשת אותי עד דמעות בציטוטים שהבאת. כמה גדול ועמוק חשבון הנפש שעל כולנו לקיים אל מול המראה הגדולה שנצבת כאן לפנינו.

אנחנו מבינים מי אנחנו בכלל?!