אחרי חמישים שנה כל מה שקסטרו צריך להרגיש הוא בושה, איך הוא דירדר את האנשים המקסימים הללו למצב שכזה.
אחרי טיול בן שבועיים , שבו עברנו בעיירות קטנות,וערים גדולות , מסנטייגו דה קובה לברקאוה עד פינר דל ריאו, הכל עזוב עלוב עצוב מחריד,
בכל מקום משטרה - מכל הצבעים ומכל מיני סוגים,
אנשים יושבים בחוסר מעשה, בשביל מה שיעבדו, העצלות בכל מקום, העזובה , העוני מחריד,
נכון הוואנה יפיפיה, אבל כל מה שיפה בקובה נבנה לפני המהפכה, נקווה שהבנינים היפים לא יתפוררו לגמרי, ויעמדו מספיק זמן כדי שההמשטר המחריד הזה יעלם והבא אחריו יספיק לתקן את כל היופי שסובב בהוואנה.
הכל שחור, מתפורר, עוני אמרתי כבר?
ואני לא מדברת על אזורי התיירות, שם זה עולם אחר.