את הפלאסטינאכסים להשיב לירדן ומצרים מולדתן

I know you’re compelled to do it (as we say “know your enemy”) but this is an impossible mission. You see, Jews are stubborn. About three thousand years ago millions of Jews witnessed the giving of the Torah on Mount Sinai, and this testimony has been handed down from one generation to the next, and yet, most of the Jews in the Holy Land don’t believe in it.
So how can you expect that they would believe a farfetched “testimony” of 2000 years ago of four people, one of them a whore, that the Jewish bastard from Nazareth supposedly rose up from his grave after he died? No way!
Oh, by the way, this wasn’t written for you, but for my brethren Jews, so don’t bother to respond.

הנבואות בתנ"ך מתגשמות ומבססות את עובדת קיומו של אלוהים:
קיבוץ העם מהגלויות: "וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ־שָׁם; וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל־אַדְמָתָם׃" [יחזקאל לז':21].
הִנֵּה־אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ; וְהִנֵּה־אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם, וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים׃ [ישעיה מט':12].
ב"עֵת קֵץ; יְשֹׁטְטוּ (מטוסים, מכוניות וכו') רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדָּעַת (ספרים, טלויזיה, אינטרנט)׃" [דניאל יב'].

מועד בואו של המשיח על פי הנביא דניאל:
"שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל־עַמְּךָ וְעַל־עִיר קָדְשֶׁךָ, לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע וּלַחְתֹּם חַטָּאוֹת וּלְכַפֵּר עָוֹן, וּלְהָבִיא צֶדֶק עֹלָמִים; וְלַחְתֹּם חָזוֹן וְנָבִיא, וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים׃"
"וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן־מֹצָא דָבָר, לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם עַד־מָשִׁיחַ נָגִיד, שָׁבֻעִים שִׁבְעָה; וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ, וּבְצוֹק הָעִתִּים׃" [ממוצא תחילת בניית ירושלים, משך הבנייה 7 שבועים, ועוד 62 שבועים עד בוא המשיח (32 לספירה)] [תחילת הבנייה ע"פ נחמיה פרק ב' (445 לפנה"ס)] {69 שבועים הינם 483 שנים על פי הלוח העיברי של 360 ימים בשנה. בלוח הלועזי ישנם 365.242 ימים בשנת שמש אחת. משנת 445 לפנה"ס עד 32 לספירה עברו 476 שנות שמש (ללא שנת האפס) וזה בדיוק 483 השנים לפי הלוח העברי}.
"וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ; וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף, וְעַד קֵץ מִלְחָמָה, נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת׃" [אחרי תקופת "62 השבועים" יכרת המשיח (32 לספירה) והבא שיבוא ישחית את העיר והקודש (70 לספירה)]
"וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד; וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה, וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם, וְעַד־כָּלָה וְנֶחֱרָצָה, תִּתַּךְ עַל־שֹׁמֵם׃" [דניאל ט':24-27].

היכונו, עוד מעט יבוא בפעם השנייה! באחרית הימים, והפעם לבית המקדש האחרון, שיהיה בו שלום וכבוד גדול [קרא נביא חגי ב':9]. בית המקדש הזה לא יהיה בנוי מאבן [ראה ישעיה סו':1], אלא בית תפילה לכל העמים [ראה ישעיה נו':7]. הכהן בבית הזה יהיה גם המושל והמלך שישב על כסאו וישא הוד, הוא יבנה את ההיכל יחד עם רחוקים [זכריה ו':12-15].
רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם כְּבֶן אָדָם בָּא הָיָה, וְעַד עַתִּיק הַיָּמִים הִגִּיעַ, וּלְפָנָיו הִקְרִיבוּהוּ. וְלוֹ נִתַּן שִׁלְטוֹן וִיקָר וּמַלְכוּת, וְכָל הָעַמִּים הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת אוֹתוֹ יַעֲבֹדוּ, שִׁלְטוֹנוֹ שִׁלְטוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹר, וּמַלְכוּתוֹ – אֲשֶׁר לֹא תִּשָּׁחֵת. [דניאל ז':13-14, תרגום מארמית].