עשרות רעולי פנים תקפו חיילים בכפר עראבה


החיילים נתקלו במחסום ליד הכפר עראבה בגליל ולאחר שעצרו הותקפו בידי עשרות רעולי פנים, שאף ניהלו אחריהם מרדף בכלי רכב. החיילים ירו באוויר לאחר שטענו כי היו בסכנת חיים

עמיקם חורש פורסם: 15.11.00, 09:06




6 חיילים הותקפו אמש (יום ג') על ידי רעולי פנים בכפר עראבה בגליל המערבי. התקיפה לוותה גם במרדף של רעולי הפנים אחרי החיילים. חייל אחד נפצע קל, ושניים מהתוקפים נעצרו מאוחר יותר.


החיילים, מצוות מינהלה של יחידה באזור, נסעו בשלושה כלי רכב, והגיעו לאזור הכפר עראבה, שם נתקלו במחסום על הכביש. הם נעצרו והותקפו על ידי




עשרות רעולי פנים במטר אבנים ובקבוקים. שמשות כלי הרכב נופצו, ואחד הנהגים נפצע בפניו. החיילים הגיבו בירי באוויר לאחר שחשו לדבריהם בסכנה מוחשית לחייהם, ונמלטו מהכפר לכיוון כרמיאל. התוקפים המשיכו לרדוף אחריהם בכלי רכב תוך כדי נסיונות עקיפה כדי לאלץ את כלי הרכב הצבאיים לעצור.

שוטרי תחנת משגב שהגיעו למקום, חילצו את החיילים והביאו אותם לתחנת המשטרה. מפקד מחוז צפון, ניצב אליק רון, שתחקר את החיילים, אמר כי ''התנהגותם המבצעית של החיילים היתה ללא דופי'', וכי נשקפה סכנה אמיתית לחייהם.

לדברי דובר מרחב גליל, רפ''ק קובי דוד, ''כבר תקופה ארוכה מתרחשים בכפר עראבה מעשי תקיפה יומיומיים כלפי עובדי בזק, חברת חשמל ואוטובוסים של אגד, ובכוונת המשטרה לשים קץ למעשים אלה על ידי מעצרים והעמדה לדין של האחראים''.

עוד על עזה: ב''ידיעות אחרונות'' מביא איתמר אייכנר מפיו של קצין אמ''ן כי ''חמאס מציב ילדים קטנים על גגות מבנים ברצועת עזה כדי למנוע תקיפות של חיל האוויר''. חמאס אינו מפזר ילדים על גגות כל מעבדות הקסאם, אלא רק על אלו שצה''ל עומד לתקוף. כיצד יש לחמאס המידע המודיעיני החם הזה? צה''ל מפזר מן האוויר כרוזים לפני שהוא תוקף מעבדות או מחסני קסאם ומזהיר את התושבים שיתפנו מהמקום.

תושב היישוב נחליאל ירה למוות בצעיר פלסטיני תיקון: התושב טוען שירה באוויר, פלשתינים טוענים שמהירי נהרג צעיר, אולם גופת צעיר כזו לא נראתה. היורה, משה בנבנישתי, נתקל במחסום אבנים ובו 40 רעולי פנים שהחלו ליידות לעברו אבנים. הוא חש סכנה לחייו, ירה באוויר, ולבסוף על התוקפים עצמם. בצבא ובמשטרה מקבלים את גרסתו של היורה, יוצא סיירת צנחנים ואב לארבעה.


ישראל מושקוביץ מ''ידיעות אחרונות'' מדווח כי ''סטודנטים במכללת עמק יזרעאל זועמים על מרצה שהתירה אתמול לקיים בשעת שיעור דקת דומייה לזכר ההרוגים הפלסטינים בעזה''. דובר אגודת הסטודנטים של המכללה מצוטט כאומר: ''אולי השלב הבא הוא לתלות תמונות של שהידים במקום של מפקדי צה''ל?'' (אגב, אותה ידיעה, כמעט מלה במלה, מופיעה ב''מעריב'' וחתומה על-ידי דודו בזק. נראה שדובר האגודה עשה עבודה).

י''ז בטבת, התשנ''ה
20 בדצמבר, 1994


למערכת מעריב, שלום,


אהרון ברק העקיב במדיניות אי-פתיחה-באש, החליט שלא להעמיד לדין את שמואל מאירי, שנהג כמו רבים אחרים, שלא תועדו במצלמותיהם של אובדי-צלם-אנוש, המאמינים כי סקופ דוחה פיקוח נפש.

מידי יום נקלעים יהודים לסכנת מוות ונמנעים מלהגן על חייהם. יוצאי דופן היו זוג עולים מרוסיה, שנקלעו בטעות לחלחול, בדרכם מקרית ארבע, בה בדקו אפשרות דיור, עקב יוקר הדיור בישראל הקטנה.

בדרך הטבע, הותקף הזוג במטר אבנים, על ידי המון צמא דם. האשה, שהיתה גבורה יותר, אך, חכמה פחות משמואל מאירי, ירתה באקדחה והניסה את הפורעים. אשר על כן, נעצרו בני הזוג בידי השלטונות וממתינים למשפטם.

שר השיכון בממשלת סדום, בנימין בן אליעזר, שאינו מכיר את הזוג, שבעיית הדיור שלו נפתרה בכלא, פוסק (מעריב, 19.12.1994) כדלקמן: ''אני... מצפה מחייל בעל נשק, שיצא במקרה כזה החוצה, יפעיל את הנשק וירסס לכל עבר..''. נעלם מעיני פואד, כי שמואל מאירי היה מוקע כפרובוקטור, ''שלא היה צריך להיות שם'', במרכז ארץ ישראל, והיה מבלה את שארית חייו בכלא, עקב ''טבח חפים מפשע''.
בברכה,


השב``כ לכד הלילה את ממדוח רומחי, אחד ממבצעי הלינץ` בחייל המילואים שמואל מאירי, ברמאללה ב1994- (5.6.2002)

ככה זה כאשר נשיאת בית משפט העליון היא נציגת השמאל הקיצוני. כל חסרי עמוד השדרה בין השופטים מיישרים קו.

עד שקדימה לא תזכה בבחירות והוא יהיה שר בטחון, אני לא רואה איך משהו הולך להשתנות בחברון.

צריך שר בטחון אחראי כמוהו שיידע גם להגן על התושבים היהודים בכל צורה אפשרית, וגם למנוע את ההתפרעויות האלימות והברבריות של חלק מהם.

בשבת הקרובה מתכוננת חלאת האדם השמאלנית להגיע לחברון ליצור שוב פרובוקציה. ושוב יעלו את היהודים על המוקד של מנגנון התעמולה לחורבן ישראל.

יום הדין קרוב יותר משהוא נראה לכם.

הנה קטע (3.4.2001):

''הסכם חברון הוא הסכם מחורבן'', כך אמר אתמול מפקד חטיבת חברון, אלוף-משנה נועם תיבון לחברי סיעת המפד''ל, שסיירו אתמול בעיר.
אל''מ תיבון התלונן כי'' ההסכם לא נותן לי שום גמישות, הנתונים שבהם אני נדרש להגן על היהודים בחברון הם בלתי-אפשריים, וכל חייל מבין זאת''.
אנשי המפד''ל - יהלום, ביבי, אורלב, דרוקמן, סלומיאנסקי - ערכו אתמול ביקור ניחומים בבית משפחת פס, עקבו אחרי השחתת המצבות בבית הקברות העתיק בעיר, התבוננו בפגיעות הכדורים שחדרו לבית משפחת סטרוק, השתתפו במוקד המחאה של המתיישבים, שהוקם בשוק הסיטונאי, בדרישה לכבוש את גבעת אבו-סנינה, וצפו לעבר גבעת אבו-סנינה, כשהם שומעים הסברים על המצב הבטחוני הקשה. שאול יהלום אמר כי חייבים לכבוש מיד את הגבעות, וכי הם מצפים משרון שיעמוד בהבטחה הכי אלמנטרית שהשמיע ערב הבחירות: מתן בטחון למתיישבים''.

חגי הוברמן, הצופה.

1
בדיקה באתר בתי המשפט http://www.courts.co.il מראה שבכל התיקים שבהם שפטה מלכה אביב בתביעות של פלסטינים לא נמצא תיק אחד -- שבהם שפטה אביב לזכות הצד הפלסטיני. [1] כך בתיק של היאם חסין מוחמד נגד מדינת ישראל רשות המיסים (מס הכנסה) שבו תפסה ''המדינה'' מכונית שבה הוא נהג, למרות שלא היתה שלו. [2] בתיק של האני זואהרה נגד מדינת ישראל, שבה ביקש פיצויים על מעצר שרירותי בשטחים. [3] השופטת אביב גם השאירה את צו ההגבלה נגד דאבש אחמד בתוקפו, ללא כל הסבר. [4] אפילו בתביעה פרטית של חקלאי פלסטיני נגד גבאי אדיב, סוחר בשוק הסיטונאי על אי תשלום חוב בגין הספקת ירקות, פסקה השופטת מלכה אביב נגד החקלאי מוחסן מוחמד עלי רבאח. --הסתבר שמלכה אביב היא חריגה.

נכון, יש מקום לפקפק אם בשלב בו דנים במסוכנותו של הנאשם בירי ואם אפשר לשחררו ממעצר זה הרגע הנכון בו השופטת תביע תמיהה על שתוקפי הנאשם יצאו נקיים כאילו לא צולמו מבצעים בו לינץ'. אבל, אם לא בדיון הזה, יש איזה דיון אחר בו השופטת יכולה להביע את התמיהה הזו? אולי בכלל אורית אפעל-גבאי חושבת ששופטים צריכים לשתוק כשהם רואים עוול משפטי זועק? אולי היא עצמה טעתה כאשר ציינה כי לא רק בראודה תרם לאירוע אלא יש גם את "תגובת התושבים הפלסטינים"? באמת, מה עם "תגובת התושבים הפלסטינים" והאם יש מקום שלא להזכיר אותה בהקשר של בחינת המשך מעצרו של בראודה? האם התגובה הזו היתה ראויה? האם היה מקום לחקור את אותם "תושבים פלסטינאים"? אולי לעצור אותם?

אין ספק שגם השופטת אורית אפעל-גבאי הבינה שהעילה למעצר היא רק משום ש"התקשורת לוחצת". בכל זאת, הדבר התמוה בפסיקה של אורית אפעל-גבאי הוא שמצד אחד היא אומרת כי "אין ראיה לכך כי בראודה הגיע למקום בכוונה לפגוע בתושבים פלסטינים" ומצד שני (וללא שום ראיה כאמור) היא קובעת כי "בראודה בחר לסטות מן הדרך ולפתוח בעימות אלים עם תושבי המקום". איך יכול להיות שבאותו פסק דין ישכנו להם שני משפטים הסותרים מיניה וביה זה את זה? יש לי תחושה שאני מבין מה קורה פה ושיש קשר בין התשובה לשאלה ששאלתי לבין הדברים שאמר אתמול נציג הפרקליטות לשופטת בערכאה הנמוכה היותר.

אני מכירה אישית את זאב בראודה זה שהתשקורת קורא ''המתנחל היורה''. זאב הוא האדם הכי מסביר פנים ונעים הליכות שאני מכירה. הוא מוכר היטב בקרית ארבע בתור איש חסד ומתנדב לכל דבר.זאב נקלע להמון זועם של ערבים בזמן שנסע לבית השלום לאסוף את בנו. ההמון המוסת תקף את זאב. פתחו לו את הראש והוא הופל על הארץ. רק מספר שניות הפרידו בינו לבין המוות הבטוח כאשר קבוצה של ערבים צמאי דם עטו עליו כדי לבצע בו לינץ'.
לכל הרוחות, הבן אדם ירה מתוך הגנה עצמית.

מה לעשות שהפרקליטות השמאלנית קיצונית מעדיפה מתנחלים מתים ממתנחלים חיים המגינים על חייהם.
מי שצריך לשבת בבית הסוהר הוא אהוד ברח ודורית ביניש המנוולת שהציתו את כל האש המיותר הזה.
לעולם לא נשכח ונסלח להם על העוול ועיוות הדין שעשו על בית השלום שנקנה ביותר ממיליון דולר כשהכל מתועד ומצולם ובדוק.

ברק לכלא! ובייניש את בושה למערכת החוק. את לקוחה ישר מספר שופטים: ''ויהי בימי שפוט השופטים'' שהיה תקופה של אין דין ואין דיין.

דרך אגב, שמתם לב לדמיון של היורה לאוסמה בן לאדן? צריך לבדוק האם נוער הגבעות מתאמן באפגניסטן