לא חייתי בארה''ב ואני לא יודע אם זה באמת נכון שמצד האוכלוסייה הלבנה יש כל כך הרבה עויינות לשחורים. מה שאני כן יודע שבארה''ב המשפט ''as you made your bed you sleep'' הוא חזק מאוד מהבחינה העובדתית: באמריקה אין חוקי סעד.
ולמרות שהשחורים הופלו קשות ונדחקו למעמדות הנמוכים כבר במשך עשורים יש להם ''העדפה מתקנת'' חזקה ואגרסיבית מאוד בקבלה ללימודים במוסדות היוקרתיים ביותר כאשר כל מוסד מתחייב למינימום אחוזים של סטודנטים שחורים, כלומר-שחור עם תואר ד''ר מהארוורד לא בהכרח היה מתקבל ללימודי ד''ר לו היה לבן.
בכל זאת, בעוד שהיספאנים רבים מאוד משתלבים במשק האמריקני ובעמדות כוח (וסביר להניח שגם כלפיהם יש גזענות, אם כי פחותה) שלא לדבר על סינים ולהבדיל יהודים, השחורים הם עדיין התחתית של הפיילה.
אני לא יודע אם זה בגלל שהם לא מסוגלים או בגלל הגזענות או שילוב של גם וגם.
להציג מוזיקאים שחורים (r& b זה חרא של מוזיקה) ושחקנים שחורים ואתלטים שחורים כעדות להצלחת השחורים זה פשוט טמטום.
אם השחורים באמת מצליחים צריכים להיות להם נציגים בקבוצת המחליטים פדרל ריזרב בנק (הבנק המרכזי)שאינה נבחרת בבחירות דמוקרטיות, ראשי אוניברסיטאות, זוכי פרס נובל למדעים וכ''ו-לכל ההישגים האלו הם טרם הגיעו.