ומרימה אותם בידיים וזורקת החוצה כדי לא להרוג אותם?
אמח לתשובה מהכותבת

עד כמה נמוך אפשר לרדת?

תעזוב את המקלדת

הג'וקים הם אחים שלנו ואם מסתכלים טוב רואים שהם בעצם אנשים קטנים עם שריון על הגב.
פעם ראיתי ג'וק שוכב הפוך ולא מצליח להתפך. הסתכלתי וראיתי שהוא ממש דומה לבן אדם, היו לא פנים וידיים ורגליים (אמנם יותר ידיים מאשר לבן אדם אבל מי סופר)
הרגליים שלו היו במיוחד דומות לרגלי אנוש. השוק השמאלית שלו הייתה שבורה, אני חושב שהחתול שלי עשה את זה. זה גרם לי נורא לרחם עליו, עד היום אני מרגיש מעט מרגש הרחמים הזה.
הם אחים קטנים שחיים במציאות אחרת. גם מערכת התפיסה שלהם אחרת. הם מאד תמימים בסך הכל.
הם מזוהים עם מחלות ובגלל זה אני מתרחק מהם. הם יוצאים מהביבים ומביאים לכלוך וזוהמה. חוץ מזה הם אחלה. לא נושכים, לא עוקצים ולא מנסים לשתות לנו את הדם כמו איזה יתוש שלא נדע מצרות
היתושים הם הרבה יותר גרועים מג'וקים וצריך לכתוב על המשמעויות המיסטיות שלהם בהקדם לדעתי.
הגו'קים הם סתם חסרי מזל. הם האח המלוכלך שאף אחד לא אוהב למרות שהוא לא מזיק לאף אחד ובכלל לא מסוגל לעשות רע לאיש.
כל הדמויות האלה של ג'וקים בגובה שני מטר עם סינר זה הכל תעמולה תרבותית שמציגה אותם כמפלצות. אני ממש בעדם, רק לא אצלי בבית, קשה לי עם זה. אני מודה. ואני גם חושש, לחלות.
החוויות הכי גרועות שהיו לי עם ג'וקים הן: (א) ג'וק על המברשת שיניים שלי משחק עם הסיבים. (ב) ג'וק אחר שחוזר לאותו מקום לטפס לי על המברשת החדשה. (ג) ג'וק שמטפס לי על הצוואר בזמן שאני ישן ואני חולם זאת חתיכת נייר ומנסה להזיז אותו (ד) אותו ג'וק שחוזר לטפס לי על הצוואר ביום שלמחרת ומעיר אותי בבהלה כי אני כבר יודע שזה ג'וק ואז נכנס אל מתחת למטה ואי אפשר למצוא אותו רק מדי פעם לשמוע אותו מרשרש על השקיות שיש שם ולא להצליח להרדם בגלל זה, אלא שבסוף נרדמתי ולמחרת רססתי מתחת למיטה בפעם היחידה בחיי.
אז זהו, גם אני לא אוהב להתקל בהם פנים אל פנים ובטח לא שהבית שלי יהיה מלא בהם. גם לא הייתי רוצה שהבית שלי יהיה מלא באנשים זרים אז גם לא ג'וקים שהם בעצם אנשים קטנים וזרים.
בשורה התחתונה, חשוב לזכור שאין להם ברירה, ושגם הם היו מעדיפים לאכול חביתה וסלט על הצלחת נקייה, אלא שאין להם מותרות כאלה והם נאלצים לאכול זבל מהפחים והביוב ולפעמים גם דברים גרועים יותר. ככה הם התרגלו.
אני בעד ושואף לחיים הרמוניים איתם. רק שלא ישתלטו עלינו ועל החיים שלנו. בכל זאת הם יצור אחר ואנחנו בשבילם ג'וקים גם. רק שאנחנו לעומתם, מאד מזיקים והורגים מהם בכל הזדמנות ולרוב עם תחושת סיפוק שזה נורא בעיניי.
תנסו לדמיין איך זה להיות ג'וק ותראו שאין בהם רוע, שיש להם אלוהים ושהם אוהבים את החיים

איין, צוויי, דרי, פיר
מנדל'ה שתה כפיר
הוא שבר את הבקבוק
וצעק אינעלאבוק - ג'וק!

עד שהיא התחילה לדבר על אוכל.

משהו לא תקין שם.(תיקן, תיקון, וואטאבר)

אם לא היו כ''כ הרבה תמונות מזעזעות של ג'וקים בתוכה

מה יש לכם? ג'וק הוא דווקא יצור מאוד ידידותי. בחדר שלי יש ג'וק ענקי שמסתתר איפה שהוא מאחור רהיט כלשהו.

בלילה הוא יוצא לסיור. אני מנופף לו לשלום והוא מנופף בחזרה במחושיו.

הוא מטייל, מחפש כל מיני פירורים בריצפה וחוזר למקומו.

ג'וק לא עוקץ לא נושך ולא גורם שום נזק לבני אדם. אם הוא עולה באופן מפתיע על העור הוא יכול באמת לגרום לזעזוע לא נעים אבל בסך הכל לא קורה כלום.

דווקא צריך להזהר מלמעוך אותו ביד (אפילו עטופה בנייר או בבד). הקרום הקשה יכול לחדור ליד ולגרום לפציעה ולזיהום.

תנו לג'וק לחיות!

קייטי ביירון מספרת שהיגיעה להארה כשהתעוררה יום אחד במוסד בו הייתה מאושפזת עקב בעיות נפשיות, ראתה שני ג'וקים מטפסים לה על הרגל, והבינה הכל...

, העובדה שניתן לשמוע את הנוכחות החמקנית שלהם
ו
וצורת התזוזה הנוירוטית והמפתיעה שלהם
התעופה התקיפה והלא מקצועית שלהם
והנחיתה ברעש על גבי המרצפות
הם שמגעילים כל כך !!!!!!

1. קחו כוס גדולה והתקרבו לתיקן מאחוריו.
2. הניחו עליו את הכוס (זהירות על המחושים)
והחדירו מתחת לכוס נייר קשה או בריסטול.
3. הרימו את החבילה ושחררו אותו כלאחר כבוד בחלון \\ גינה.
והכי חשוב - חייכו ואל תילחצו, זה בסה''כ חרק מיזערי ולא מזיק...

ממנו יצאו הצאצאים.
זהו לא שם תנכ''י נתן אותו אבן שושן.

סתם לידיעה.

אני חושבת שהג'וק מתקשר לרקבון ומוות וזה מה שמעורר רתיעה וגועל.

לאן עוד נגיע- חיפושית הזבל באה להראות לנו את כל האשפה שיש בתוכנו, תולעת המשי באה להראות את היצירתיות וההתפתחות, ופשפש בא ללמד אותנו כמה רחוק אנחנו יכולים לקפוץ..... נראה לי שקצת הגזמנו בצורך שלנו להבין ולנתח ולקשר כל דבר למקום רוחני, התפתחותי שרואה את האור...
אני אמשיך לרסס ג'וקים על אף תפקידם הגורלי בחיים שלנו..

ולא קשור ל ''תיקון'' כזה או אחר.
מעניין מאיפו אתם ממציאים את השטויות האלה.