לייזי וחווה לא יכלו לוותר על סצינת עירום במקווה אחרי שהקטע הזה כבר נטחן עד דק (לדוגמא בסרט ''הסודות''), להפשיט (גם אם הצדקת מסתירה עם הידיים) שחקנית יהודיה רק כדי להציג את חויית המקווה כטראומה לכל החיים? מיותר וטפשי.

פרק טוב ועצוב.
בתקציר פה לא ברור למה כתבתם שאמיר מתגעגע לגרושתו, לא שמתי לב שהיה לזה ביטוי בפרק 10.

מזכיר קצת את ''סקס והעיר הגדולה'' בזה שבסוף תמיד כולם באותו מצב, מה שהוא לא יהיה. אז בפרק הזה המצב הוא בדידות. כולם בודדים וכולם אומללים.
כל השאר היה כל כך צפוי. כל כך צפוי שהודיה תשתפן בסוף, כל כך צפוי שהמתנחלת שהיא גם האישה האידאלית (שכל היום מתעסקת בכביסה, ושבעלה לא מסוגל לתת לה לשתות חמש דקות קפה בשקט כי הוא לא משתלט על הילדים) ושבסוף מתגלה שהיא בכלל משתוקקת לבקר בעיר הגדולה (ירושלים).
כל כך צפוי שאברי יקבל כמובן מאליו שהוא צריך ''לחזור בתשובה'' ולקבל הכל כולל כל המגבלות רק כדי להיות עם הודיה, בעוד היא שוב ושוב מעדיפה את העקרונות על פניו (למרות שכשזה נוח לה, כמו לבישת מכנסיים והתמזמזות קלה, בכלל אין לה בעיה. רק כשזה מגיע לדברים שהוא רוצה פתאום היא קדושה יותר מהאפיפיור).
נתי יוצא פאטת לגמרי - בא עם שק הכביסה, וזה מה שמעניין אותו. איך הוא הסתדר לפני שהכיר את יפעת? הוא לא רוצה אישה, הוא רוצה אמא.
הבחורה הכי מעניינת, הפמיניסטית, בכלל לא קיימת בפרק. בטח התחילה כבר ''לשפר את הליכותיה'' כדי ''לחזור לתלם'' ולהתחתן עם הבחור המרכזניק, ולהיות עקרת בית קטנה, כי לא משנה שהיא מרוויחה הון, בסוף היא האחראית על הבית והילדים.