רשמתי את המייל שלי, שתוכל לכתוב לי וכנראה לו ניתן לפרסם זאת על פי חוקי האתר וזה מאד מקובל ובסדר. אני אדם פרטי ורציתי להיות לעזר. כאב לי מאד מה שהינך מתאר.
אז אולי תנסה לכתוב לארגון הורים. יש את ארגון הורים ארצי ויש להם אתר. תכתוב אולי להם.

בהצלחה

אישית נתקלתי במקרה בו ההורים ביקשו שילוב + גיבוי של כיתת החינוך המיוחד בשעות שלאחר סיום יום הלימודים בכיתה המשלבת. הנהלת ביה''ס לחצה על שילוב מלאא, ללא כל סיוע מיוחד. כך יוכלו לקבל תקצוב של ילד חינוך מיוחד מבלי לתת שירות מתאים.

לצערי, ילדי חינוך מיוחד מהווים סעיף הכנסה מבטיח בתקציב של בתי ספר משלבים, ולהורים אין יכולת לשנות.

סיגל היקרה
נשמע לי שאת כותבת מתוך הכרות אישית עם הבעייה. הרשי לי להביע בפנייך פן של מי שעוסק בתחום זה מהזוית המקצועית.
הדברים אינם בבחינת שחור-לבן. הנושא מחייב התייחסות לכל ילד באופן אישי עפ''י צרכיו תוך התחשבות בהצע העומד בפניו. כוונתי למסגרות ולאנשים העובדים בהם. אני מכירה ילדי פ.ד.ד קשים למדי שהגיעו להצלחה גדולה בשלוב במערכת הרגילה משום שהצליחו ליצור עבורם את התמהיל הלמודי/טיפולי/ חברתי הנכון והמתאים להם.זה לא תמיד אפשרי ,אם בגלל אי המצאות כח אדם מקצועי ואם בגלל מצבו של הילד. החשוב ביותר במצב כזה הוא פתיחות והמון רצון טוב מצד כל הצדדים. גם ההורים וגם המערכת.
לא בכל מקרה רצוי השילוב. ראיתי מקרים בהם הורים התעקשו בכל תוקף על שילוב, וזה פעל לרעת הילד, לא בגלל אי השתדלות המערכת אלא עקב בעיות חברתיות /רגשיות של הילד. הילד נדחה ע''י חברת הילדים ומצבו הנפשי הורע.
לכן, הדגל של השתלבות בחברה נורמטיבית אינו תמיד בנוי לטובת הילד, ולעיתים קשיי ההשתלבות מביאים רק נזק .כאמא, חשוב לראות את טובתו של הילד לטווח ארוך ולהבין שהשילוב הוא כלי שלעיתים השמוש בו מחמיץ את המטרה העיקרית- טובת הילד.

אני מכיר ילד שמסוגל ורוצה ללמוד ולהוציא תעודת בגרות.
יש לילד בקשה שיתנו לו מנוח משילוב.
רק במסגרת המוגנת של חינוך מיוחד הוא מרגיש שהוא מסוגל לשים את כל מרצו ותשומת ליבו ללימודים.
את השילוב הוא מבקש לעשות אחר הצהריים במתנ''ס בתנועת הנוער וכו'.
החברה שלנו מקבלת יותר בקלות נכה קשה ובלבד שהוא משכיל ומסוגל לעבוד.
מנקודת המבט של הנכה, השילוב הוא כמו לקום כל בוקר לריצת מרטון ולהגיע אחרון.
ותחשבו על זה, האם הדבר טובת הילד?