מאמר יפה...הארתם את המורכבות של החיים בישראל שנת 2008 עם רוב יהודי ומיעוט ערבי בצל מלחמה עקובה מדם...הנמשכת עוד מעט 100 שנה. לשני הצדדים החיים קשים. אנו חיים את הלא נורמלי, ומתיחסים לכך כאל נורמלי, כי לתוכה נולנו כבר 3 דורות!!!
מצידנו עולות השאלות איך מנהלים מלחמה נגד עם שחלקו יושב בקירבך?
איך שומרים על הדמוקרטיה בצל פעילות שלעיתים היא אנטי דמוקרטית?
איך שומרים על זכויות המיעוט, כשחלקו פועל כמעט בגלוי נגד המדינה?
ואיך שומרים על זכויות הרוב – שלעיתים נפגעות אנושות מפעילות חתרנית פנימית של מיעוט?
ומהצד הערבי איך חיים במדינה שמפלה במשך שנים יהודים על ערבים?
איך חיים במדינה שקמה על חורבות חלום לאומי פלסטיני שעד היום לא התממש?
איך שומרים על שפיות אישית ולאומית במדינה שמצד אחד הורגת בבני עמם ומצד שני הם חבים לה את נאמנותם?
איך שומרים על קשר עם משפחותיהם ועמם שמעבר לגבול, מבלי לחרוג מנאמנות למדינה?
איך שומרים על קשר עם העולם הערבי והמוסלמי בכלל בלי להיות מוכתם כבוגד?
לא קל לתמרן בתוך סבך הקונפליקטים האלו, ולכעס האנושי לפעמים אין גבולות והוא ממציא ומיצר פעילות מוגזמת. החקיקה בכנסת היא אחת מהן...מסכים עימכם שהחקיקה המוצעת – מיותרת...יפה כתבתם...
הגב לתגובה זו