אני מברכת אתכם שהגעתם סוף סוף למסקנה הנכונה, רק חבל שמעט מאוחר מידי. אני נשארתי בגן ועליתי לכיתה א' בגיל 7.5. ההישארות לא רק שלא פתרה את כל בעיותיי, אלא גם הוסיפה לי בעיות נוספות שגרם, בין היתר, פער הגילאים הבלתי הגיוני בעליל ביני לבין הכיתה שלי וכן כעס על אובדן השנה והצורך לסיים את בית הספר בגיל 19.5.
הרי יש היום כל כך הרבה פתרונות. יש כיתה א' גנית, יש בתי ספר דמוקרטיים גמישים יותר, יש חינוך ביתי שמאפשר להשלים את הפער בבית ואחר כך להצטרף לכיתה עם בני הגיל. היום יש הרבה מאוד מה לעשות לפני שבוחרים בהישארות בגן!משרד החינוך, כל הכבוד! די להפקרות! תעצרו אותה לפני שיהיה מאוחר מידי! שלא כל הורה בגלל גחמה אישית ובעייתית שלו יוכל לשלוח לכיתה א' ילד בן 7.5, יפריד אותו מכל חבריו לגן ויהפוך אותו ל''ענק'' בשנתון ללא כל סיבה ומטרה.
הגיע הזמן לקבוע קריטריונים ברורים ביותר לגבי מי עולה ומי נשאר. מי שיעמוד בקריטריונים (אחוז מצומצם ביותר, שכל החלופות שהזכרתי לעיל לא יתאימו לו) יוכל בלית ברירה להישאר ומי שלא לא! כאשר אני נשארתי היה אחוז אחד של ילדים נשארים והיום יש 12 אחוזים! מה קרה לנו? מה יהיה בעוד 10 שנים? 22 אחוזים? אז כבר יהיה ממש מפחיד לשלוח ילד לכיתה א' בזמן..ולהפוך אותו לננס בקרב הענקים האלה. אינני אומרת שאין להשאיר, מכיוון שיש מקרים שבהם זהו הפתרון היחיד, אולם יש מקרים שניתן לפתור את הבעיות בדרכים אחרות שלא יגרמו נזק כמו הישארות בגן ויש אף מקרים שהישארות היא כלל איננה המענה ההולם לבעיית הילד, והיא רק דחיית הכניסה לחינוך המיוחד.
אם כבר, אז תשאירו ילדים שהם קטנים בשנתון, אבל ילדים גדולים-תשתדלו כמה שיותר שלא, ופתרו את הבעיות בדרכים אחרות. ובכלל כשאני הייתי בתיכון לשליש מהכיתה היו הקלות בבגרויות. אימא שלי פשוט לא האמינה למראה עיניה. היום היא מוכנה להודות בפניי שלו הייתה יודעת שכשאגיע לתיכון יהיו כאלה הקלות מרחיקות לכת וכ''כ יהיה קל להשיג אותן, היא לא הייתה משאירה אותי! אז אני סתם שרפתי שנה לחינם וחבריי שהועלו בטעות פשוט קיבלו הקלות ויצאו מבית ספר בגיל 17.5, שנתיים צעירים ממני. איזה יופי, אה? כך בונים מערכת חינוך, לא ממש בטוח.