• 8.

    לכו לטיפול. עכשיו.

    הלום לשעבר, 13/07/08 20:30

    לכו לטיפול. עכשיו. יש איפה. אל תניחו לזה ל''הירקב'' 20 שנה בתוככם. טפלו עכשיו. אני הלום מהאינתיפאדה הראשונה ורק במלחמה האחרונה סגרתי מעגל. עדיין משרת במילואים כלוחם. לכו עכשיו ותחסכו סבל שעברתי אני ושכמותי שבהתחלה ''התביישו'', ולא הבינו שאנחנו הלומי קרב.
    בהצלחה!!

    הגב לתגובה זו

  • 7.

    אל תגידו בגת פן יעלוזו החיזבאלונים-למה לפרסם את זה?למוטיבציה שלהם? (ל''ת)

    קורן נאוה,טבריה, 25/04/08 17:18

    הגב לתגובה זו

  • 6.

    מלחמת יום הכיפורים

    צנחן ב מילואים, 25/04/08 14:45

    מי שנלחם במלחמת יום הכיפורים, חזר פגוע, מי יותר ומי פחות. על כל לוחם, השהות בשדה הקרב שינתה את חיו. הידיעה כי אנו נלחמים על קיום המדינה ואין לאן לסגת, אלא להמשיך קדימה רחוק מהבית (לאומת הלוחמים של לבנון השניה שרוב הקרבות היו קרוב לגדר הגבול)והשבר מול הנהגת המדינה והגנרלים שהפסידו את המלחמה לאומת הקצינים הזוטרים והחיילים שהביאו את הניצחון פגעה בכולם והתוצאות באות לידי ביטוי יום יום.

    הגב לתגובה זו

  • 5.

    מלחמת יום הכיפורים

    צנחן ב מילואים, 25/04/08 14:44

    מי שנלחם במלחמת יום הכיפורים, חזר פגוע, מי יותר ומי פחות. על כל לוחם, השהות בשדה הקרב שינתה את חיו. הידיעה כי אנו נלחמים על קיום המדינה ואין לאן לסגת, אלא להמשיך קדימה רחוק מהבית (לאומת הלוחמים של לבנון השניה שרוב הקרבות היו קרוב לגדר הגבול)והשבר מול הנהגת המדינה והגנרלים שהפסידו את המלחמה לאומת הקצינים הזוטרים והחיילים שהביאו את הניצחון פגעה בכולם והתוצאות באות לידי ביטוי יום יום.

    הגב לתגובה זו

  • 4.

    מוריס אנחנו אוהבים אותך!

    מילואימניק, 25/04/08 13:49

    תהיה חזק אח שלי. אתה תתגבר.

    הגב לתגובה זו

  • 3.

    כול מי שהיה בשדה הקרב הוא הלום קרב

    אריה, 25/04/08 10:48

    ולצערנו המדובר בכמויות שאף מדינה נורמלית לא מתמודדת עם זה.
    הצעתי לצעירים בידקו עצמכם עכשיו.
    הבעיות מתחילות מאוחר ומי שמשלם את המחיר זה האהובים עליכם בבית.

    הגב לתגובה זו

  • 2.

    פוסט טראומה או ''פינוק''.

    נועם בלום, 25/04/08 09:59

    אקדים ואומר שאינני מזלזל בטראומות שחוו הלוחמים במלחמת לבנון השניה. אך כלוחם, שעבר חוויות קרב קשות החל במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה, בקרבות הקשים של מלחמת יום הכיפורים [החווה הסינית] וכלה בקרבות מלחמת של''ג. הרי אינני משוחרר מחוויות טראומטיות.
    תמונות הקרב, הפצועים וההרוגים לעולם לא תימחקנה מהזכרון שלי ושל חברי הלוחמים.
    אך אלו הן צלקות חיים עימן צריך להמשיך לנהל חיים. אני יודע שבאין סוף מפגשים עם לוחמי מלחמת יום הכיפורים מודים לוחמים כי ''נשארו שרוטים'' וצלקות המלחמה כואבות מפעם לפעם. כן גם אצלי. תמונות ההרוגים והפצועים, גם של האוייב, לעולם לא תימחקנה. אך, כמו כול טראומה, גם עם טראומות המלחמה צריך ללמוד לחיות. לנהל חיים נורמטיביים, להסיק מסקנות לכול תחום ועניין. אך להמשיך לחיות, להצניע את הסיפורים. לנהל חיים במשפחה , בקריירה. כן, את מרבית הסיפורים, כמו רבים מחברי לא סיפרתי, כל אלו חוויות שלא ניתן כלל לחלוק בחיים אזרחיים. אך עצתי ללוחמים הנושאים את חוויות המלחמה האחרונה: אל תתפנקו, מי שזקוק לסיוע, שיבקשו מגורם מקצועי. אך מי שעדיין כואב לו, ידע שזה נורמלי. כן כדי להתנהל במדינת היהודים, עצמאית, שלא מאיימים עליה ועל תושביה, על רבים לשלם מחיר. כול דור שותף ''למלחמת התשה'' משלו. כן זה גורלנו עד עת זו ונראה לצערנו גם לדורות הבאים.

    הגב לתגובה זו

    • אולי אתה לא סובל

      מיגי, 25/04/08 18:55

      ויפה לך שלא, אך יש אנשים שאירועים כאלה משפיעים עליהם בצורה שונה.
      אתה אולי חסין בפני טראומות אבל יש מאות חיילים שלא, וחבל שלא יפנו לטיפול שמינימום לא יעשה כלום אבל מקסימום יועיל.
      בגלל גישה כזאת של ''אתם מפונקים'' אנשים חוששים ללכת לדבר עם מטפלים וממשיכים לסבול במשך שנים. לא חבל?

      הגב לתגובה זו

  • 1.

    הלם קרב

    טאראס בולבה, 25/04/08 09:54

    יש אנשים שלקו בהלם קרב, ולא הוכו בהלם הזה בקרב. מהקרב הם יצאו בשלום.

    ''הלם קרב'' עלול לפגוע בבני אדם בנסיבות שונות:

    לאחר תאונה קשה.
    עקב מחלה או מוות של אדם אהוב.
    עקב מפגש עם בית משפט או הוצאה לפועל.
    עקב הרשעה שגויה שהרסה את עולמו.

    דמינו מצב היפוטתי ולא אפשרי כלל, של אדם שנשפט לכמה חודשי מאסר על מעשה שכלל לא הוא עשה, כשעד גזר הדין הוא כבר היה במאסר עד סיום ההליכים.

    הוא הפסיד את עבודתו
    חבריו הפנו לו עורף
    משפחתו התפרקה
    שבועים לפני מועד השחרור הרשמי, משחררים אותו כי העברין האמיתי נתפס על ידי המשטרה, נשפט והורשע.

    האיש יוצא לרחוב. אין לו בית. אין לו עבודה. אין לו חברים והוא נכנס תוך זמן קצר למה שנקרא ''הלם קרב'' אבל לא היה שום קרב. רק טעות.
    הוא מאבד ענין בסביבה, בעצמו, בכל מה שהיה לפני הטעות.

    יתכן וגאולתו תבוא מידי אחד מחסרי הבית האחרים שירצח אותו בנסיבות כאלה או אחרות.

    הדוגמה לקוחה מחו''ל. בישראל אין דבר כזה כי השלטון מקפיד על נקיון כפיים, שופטים שלא לחוצים במכסות, עורכי דין שלא הופכים את האמת לביזנס, מדינה ללא שוחד וללא וד והרס החלשים.

    הגב לתגובה זו