בוקר טוב

בתחילת השנה, של גן חובה למדנו את משמעות ה''סטטוס קוו''.

אמנם חנניה רייכמן חשב, שסטטוס קוו זה שם הבוץ שבו נוהג העולם לרבוץ, אבל חנניה רייכמן היה פייטן חשוב ומהנה ומתרתו היתה לתת לנו חומר למחשבה.

בגן, הלימוד כלל עבודה מעשית.
הגננת הטילה עלינו לבנות ארמון משפע קוביות העץ שבגן. ארמון גדול, עם חומה, צריחים, שערים, מדרגות, גשרים בכניסות, ועוד.

הארמון היה מלהיב.
הצגנו אותו בגאווה גם להורים.

ואז, לאחר ימים אחדים, עברה הגננת לשלב הבא. היא ביקש מאחד הילדים, להחליף קוביית עץ כחולה ממרתף הארמון, בקובית עץ אדומה.
קלי קלות.

והארמון שבנינו במשך כשלושה שבועות, התמוטט.

ואז עברנו לשלב הבא: מוסר השכל, מה בעצם למדנו, והפקת לקחים.

וזאת למדנו:

א. קשה וממושכת היא מלאכת העשיה ומחייבת זהירות מירבית ומחשבה רבה.

ב. קלה ומהירה היא ההריסה וכל אחד יכול להרוס גם בלי כוונה.

ג. העולם מתקיים על איזון עדין.
איזון שתואר על ידי משוררים רבים ובינהם המשוררת הלאומית נעמי שמר שתארה איך מסמר מפרסתו של סוס קרבות דוהר יכול לגרום למפלה לצבא.

תעכלס:
פגיעה באיזון העדין, יכולה להביא לתוצאות קשות, לאסון ולחורבן.

הגננת אומרת ששופט טוב יזכה שני עברינים ולא ירשיע חף מפשע אחד, ולא ישבור את האיזון העדין בעם ולא את זה בנפש האדם, שהוא חשוב
מכל.

אבל ישראל היא מדינת מינויי הפתק ושלטון מקורבים, אין זמן לאיזון, לא למחשבה ולא לתבונה.
אז מה אם כמה חפים מפשע הורשעו ?
מה קרה ?
מי מת ?

יאללה תרדו מזה.

כל בעל מקצוע או תפקיד שהיה פועל בניגוד לכללי המקצוע שלו, היה מועמד לדין, בהתאם לחומרת החריגה.
במדינת ה(צ)חוק, כל פעילות עבריינית בשירות האידאולוגיה השמאלנית, מתקבלת בברכה ע''י החונטה השמאלנית השלטת, ובכניעה ע''י הממסד ''הימני'' הרופס.

דמוקרטיה היא ערך דיכוטמי- או שהיא קיימת או שהיא לא קיימת.

המדינה שלנו מתיימרת להיות מדינה דמוקרטית. אבל היא לא. כי אין כאן הפרדה בין דת למדינה. ואנחנו- החילונים- נאלצים לנהוג בניגוד לאמונתנו (נישואים בטקס דתי, איסור חמץ בפסח, השבתת תחבורה ציבורית בשבת ועוד). אם זה לא כפייה דתית אני לא יודעת מה כן...

זה פרצופו האמיתי של ''הליברליזם הפלורליסטי'' בעיני השמאל בישראל!

צבועים, נמאסתם!

יש איזו אי הבנה בסיסית לגבי זכויות האדם. אם הזבל השחור, ש''ס ודומיהם יהינו לכפות עלי ועל רעי את חוק החמץ, הם ימצאו את עצמם מול בג''צ, אהובם, ויתברר שזהו חוק בלתי חוקי בעליל. זהו חוק הפוגע באופן בסיסי בזכויות האדם החילוני. כמו שאינני מכריחה את איציק כהן מש''ס לנסוע בשבת, לאכול חזיר וללעוס חמץ בפסח, הוא לא יוכל על פי חוק, למנוע ממני לעשות כל אלה. ואל תספרו לי עכשיו, על פגיעה ברגשותיהם של הזבלים השחורים, כי תתארו לכם שאני הייתי נפגעת מזה שהם לא אוכלים חזיר או לא עולים על אוטובוס בשבת. אז הייתי יכולה לכפות עליהם את רגשותי הפגועים?
שוכני המערות פראזיטים, מוטב לכם שלא תרחיקו לכת ולא תיכפו עלינו את עמדותיכם, כי אז תמצאו שוב את רוב בית ישראל צורח: ''רק לא ש''ס'' ומצביע בהתאם. כוח זמני מול ממשלה חלשה אינו ערובה להצלחה פוליטית. הציבור בישראל אמנם פרימיטיבי למדי, אך החלק הגדול והחזק, עדיין יכול להשתין עליכם ממגדלי עזריאלי כמויות שתן נכבדות. ואני מייחלת ליום שלא יהיו מפלגות דתיות ודת ומדינה יחיו בנפרד לחלוטין.

אני נשוי 50+ חילוני לחלוטין עם זיקה למסורת מתוך כבוד לבית אבי סבי ועוד מליוני יהודים ששילמו בחייהם על יחודם היהודי.
בימי החג מצאנו את עצמנו בבית מתוך חופשה שנכפתה עלינו ממקום העבודה, תוך התראה קצרה.
אתמול הציעו לנו חברים להפגש בנמל תל אביב.
לפנינו הייתה הבחירה להמשיך להיות ספונים בבית או לצאת להפגש עם חברים.
החלטנו לצאת ונפגשנו עם עוד 6 זוגות שמבחינת שמירת החמץ היו בעלי דעות מגוונות.
השולחנות במסעדות בנמל נמצאו על המדרכות ובכל אחת מהם החמץ היה בפומבי ברשות הרבים. הרגשתי כאילו דרכו על זקנו של סבי וסבא רבה שלי תוך בוז למורשתנו ודתנו. לא בהצנעה לא בהחבא ולא נעליים.

החלטנו לשבת בקפה-מסעדה ולנשנש דבר מה. מתוך כיבוד הדדי חיפשנו כולם רק דברים כשרים בתפריט, בכל מקום בו הוזכר לחם נמנענו מלהזמין.
הקינוחים לשמחתנו היו ''כשרים לפסח''.
מהתפריט הזמנתי סלט שתואר בהרחבה ובמפורש לא היה כתוב בו לחם. כשהגיעה המנה היו במרכזה 6 פרוסות לחם טוסט.
לצערי הרב הנחתי את המנה בצד כיסיתי אותה והצנעתי את המנה, ובסוף גם שילמתי על המנה.
(הרי קיבלתי את מה שהזמנתי...).
הרגשתי אתמול כמו יהודי שחרותו לצאת ולבלות ברחוב ככל אזרח במדינה נשללה ממנו ולמעשה נגזל ממני להיות חופשי במדינתי.

שרתתי ואני משרת את המדינה בנאמנות, אני מכבד מוקיר ומסייע לכל אדם ולכל מי שזקוק לעזרה.
החוק המאפשר מכירת חמץ גרם לרמיסת החופש שלי על ידי אלה שכל מה שהיה צריך לעשות למעני ולמען רוב רובה של האוכלוסיה היהודית זה להמנע 5 ימים מאכילת חמץ, חמישה ימים בשנה.
מסתבר שזו הקרבה רבה מדי לאזרחים מסויימים, הרצון לכפות את ''חופש הפרט'' ''חשוב'' יותר.

אל תשלחו אותי לבתי קפה בבני ברק , תל אביב היא שלי ושל חברי כמו של כל אזרח אחר במדינה.

לו הייתי נוצרי או מוסלמי אני בטוח שהייתי נתקל ביותר סובלנות.

מי שמגיע למסעדות בבעלות ערבית רואה את הפריחה של מסעדות אלה בחג הפסח: קציני צה''ל בדרגות הבכירות ביותר, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה, והחברה הגבוהה בצד עמך שאינם מופחדים ע''י הרבנים.

ישנם חוקים אשר נחקקים בארץ ותוצאתם היא כפולה - האחת כפייה דתית של ממש והאחרת עידוד פרנסתם של תושבים לא יהודיים על-פני נידוי תושבים יהודיים המבקשים גם הם לדאוג לפרנסתם.

בארצות הברית פגשתי יהודים שכרכו מצות בפסח עם נקניק לא כשר. שיבושם להם. הם חופשיים לעשות כרצונם.
אבל האם במסעדות לא כשרות בישראל, בבעלות יהודית, יש הצדקה כלשהי להכריח למכור רק מצות בפסח?
מפתיע איך שהרבנים מעוניינים להכריח בחוק לאכול מצות יחד עם מנה עיקרית של בשר מטובל בשמנת.
ויש עוד חילוניים הנוטים להסכים עם השטות הזאת.

אני מגדיר עצמי כחילוני למרות שגדלתי בבית מסורתי,
כאשר ילדי היו קטנים לא הכנסתי בפסח חמץ הביתה, לעולם לא אוכל בפומבי חמץ ,
לעולם אשים כיפה על ראשי כאשר אכנס לבית כנסת,
לעולם אחלוץ נעלי בכניסה למסגד,
מה מפריע לנו החילונים שלא ימכרו חמץ בפומבי,
מישירצה חמץ יסע ליפו,לירושלים המזרחית , לערים ערביות אחרות ויקנה,

עכשיו המיקלדת לא כשרה.

אותה שופטת הבלה ראש הסיכה התעלמה מהתכלית שלשמו החוק חוקק כאילו שלא הבינה וידעה למה התכוונו אותם מחוקקיםמענן אם יחרבנו לה בסלון אם זה יהיה מעשה מגונה בפומבי ולא הסגת גבול או בכלל לא זה ולא זה לפי האינטרפטציה שלה אוכל להוכיח שזו לא עבירה כלל

בואו נעשה משאל עם על חוקים כאלה
שאבותינו בעבר הקרוב לא היו מעלים
על דעתם שיימכרו חמץ בפסח סמליי היהדות מופקדים בידי שמאל קיצוני שהוא בית המשפט שמנותק מהשורשים והסמלים שייחדו יהודים תמיד

איזו עזות מצח! מה להם ולדיון הזה (החשוב כשלעצמו) שבו זכאים להשתתף הנוטלים חלק בלאומיות היהודית ולא באנטי-לאומיות היהודית. מהרסי ומחריבי מבפנים, ארורים אתם.

ממש כמו מתיחה לא מוצלחת של אחד באפריל.

ודאי שצריך לשמור על דברים חשובים של העם היהודי שבזכות זה אנו קימים. אף שאני אישה חלוניה אך חושבת שכיפור ופסח וחזיר יהודי צריך לשמור זה מיעוט בעם שבועט בכל מה שקשור ליהדות. וזה לא שייך לחרדים זה שייך לנו בתור יהודים

 למדינת ישראל, אם החרדים לא היו נלחמים אז לכאורה צביונה היהודי של מדינת ישראל היה נעלם כלא היה משום שהחילונים אט אט היו מחוקקים חוקים חילוניים נטו, לעומת זאת אם רק חרדים היו מחוקקים אז לחילוני לא היה מה לעשות פה, והמצב עכשיו שכל אחד נלחם על דעותיו משאיר את המדינה עם צביון יהודי וע''י כל מיני חוקים מתאפשר לחילונים לחיות פה בייתר קלות

את המדינה היהודית וזהו.
לאחר נכן תעלם מאליה גם המדינה הדמוקרטית....

ותחשבו למה .........

למה הוא סבל כל כך הרבה דורות
כדי שכמה רדודים שאינם מבינים
שמה שמחזיק אותם כאן זו האמונה
ששמרה על העם במשך אלפי שנים ??
ושיאכלו בביתם הפרטי מה שהם רוצים מצידי
חמץ+חזיר+חתולים+כלבים

אבל תדעו כולכם שבסגנון הפיחות
הזוחל הזה ובעיקר המחלוקות
יקרה מה שמייחלים אויבנו

הגיעה העת שכל מין ינשא לבן מינו:גבר עם גבר ואשה עם אשה.המריבות ישאפו לאפס.ההבנה תגדל ותפרח גם האהבה.בעיות כלכליות יצומצמו,גני הילדים ובתי הספר ילכו ויתמעטו,בתי הקפה והבילויים יפרחו..תחשבו על זה

מכירת חמץ, לפתוח בתשעה באב את כל המסעדות.אבל יום הזיכרון לרבין דורשים שכולם בבתי הספר יעשו זיכרון, ויום השואה לסגור.מה ההבדל בין תשעה באב ליום השואה? אין הבדל.

אני מצטרפת לדעת 3, שכפייה דתית גורמת לכעס ופילוג.
השבוע, בביקורי בסניף סופר של אחת הרשתות הגדולות, ננזפתי ע''י הקופאית כיון שהגעתי לקופה עם שקית צ'יפס קפוא שלא היה רשום עליו שהוא כשר לפסח! היא סרבה לי למכור את המוצר.
בפנייה להנהלת הרשת נמסר שאכן, מדיניות הרשת לא למכור מוצרים שאינם מסומנים ככשרים לפסח, כדי לא לפגוע ברגשות השומרים על הכשרות. אני מרגישה שהם פוגעים בחופש שלי להחליט מה אוכל ומתי, ונכנעים ללחץ פוליטי של קבוצה מסויימת על חשבון קבוצה אחרת.

כול המוהלים לבית סוהר בגין התעללות בחסרי ישע

מה קשה שבוע לא לאכול לחם מה הקושי בזה. אנחנו כל כך מפונקים שזה מגעיל. מי שאוכל חמץ שיבושם לו אפשר לקנות 50 פיתות ולהקפיא בפריזה. אנשים אנחנו עם אחד וחייבים להיות מאוחדים יש מסביבנו עשרות אוייבים שמחכים להזדמנות שנהייה מפולגים. חג שמח לכולם

אסור למכור חמץ, אבל מותר להאכיל יונים ברחוב בחמץ, גם בפרהסיה. היום אף אחד לא עושה את זה , אבל מחר מישהו יחפש להרגיז.
יכול להיות שתהיה כאן אלימות, אבל את החמץ אפשר לפזר בלילה ממכונית נוסעת.
זה חוקי לחלוטין.

הייתי רוצה להאמין שמעמד הביניים בישראל התקדם מעט בתפיסותיו מאז ימי שינוי - כפי שהתקדמו דתיים רבים בתפיסתם והבנתם שחוקים דתיים עושים רק רע, פוגעים גם בדת, גם בדמוקרטיה ויוצרים שנאה חינם. ומנגד, שמירת השבת חשובה גם למגזר החילוני, ולמעשה רוב החילונים אינם שונאי דתיים ואינם מתנגדים לדת - הם מתנגדים אך ורק לכפייה.