הגב לתגובה זו

המצרים יקבלו שלום תמורת שלום.
כך הצהיר מנחם בגין בכנסת ובעצרות עם בהמוני מתלהמים. סיני שלנו עד במחצית קו המיים של תעלת סואץ.
אף גרגיר של חול מסיני לא נהיה מוכנים לוותר. אנו נלחם מול הממשלה הזאת הזוממת להגיע להסכמים עם המצרים ולהפקיר את סיני . ושוב אני מכריז כתלמידו של זאב זבוטינסקי . את השלום יקבלו המצרים רק תמורת שלום. : כך מנחם בגין הלהיב את ההמונים. ואני בעוונותי הרבים האמנתי ותמכתי בו.
ובמבחן התוצאה:
אותו הבגין מלהיב ההמונים החזיר את כל סיני למצרים והחריב את העיר ימית וכל שאר היישובים מסביב לחבל ימית. ואותו מנחם בגין ביטל את הממשל הצבאי ומאז הערבים בארץ הרימו את האף ויורקים על פרצופה של המדינה.
מנחם בגין בטפשוטו הלא קטנה גרם לכך שגם הערבים בישראל וכל אלה הלא משרתים בכוחות הבטחון ןהמשטמטים למינהם. יקבלו את מלא זכויות הביטוח הלאומי הכולל קיצבאות ילדים וזיקנה וכן כל שאר ההטבות הקשורות בהן. לא הערבים ולא החרדים. אהבת ציון לא יצא מהם. נהפוך הוך הוא השנאה והניקור למדינה הלך ועלה לממדים המסכנים את שלומה של המדינה . הם פרים ורבים ושורצים לנו על הנשמה ומוצצים את דמה של המדינה ושל אוצר המדולדל שלה.
ולא רק מנחם בגין: גם יצחק שמיר מסר את כל טאבה שהיה בחלקו שטח ריבוני של מדינת ישראל ובחלקו שטח מפורז.
ומה עם הדמגוג המקצועי הזה ביבי ?
הוא ויתר על חברון תמורת כלום . ואילו היה נשאר בשלטון הוא כבר היה מוסר מזמן את כל ישובי הגוש וכולל קרית ארבע.
וגם עוזי לנדאו הקיצוני הקנאי של הליכוד. בהיותו השר לבטחון פנים . פנו אליו מנהיגי הערבים בארץ בתוקף שעל משטרת ישראל לפנות את כל תחנות המשטרה בישובים הערבים כי הנוכחות מפריעה להם וגם דגל ישראל המונף שם משלהב את הרוחות. ואכן. עוזי לנדאו נרתע מהם ופינה את כל התחנות משם. ומאז הישובים האלה הפכו למען מדינה בתוך מדינה ומשתוללים שדם כנגד המדינה ככול העולה על רוחם.
יש עוד הרבה עובדות מצערות על היצורים הדמגוגים האלה מנהיגי הליכוד אך אסתפק הפעם רק במה שציינתי.

הגב לתגובה זו

עם מצרים יש לישראל הסכם הפסקת לוחמה
בשאר התחומים היחסים עם מצרים
הם יחסים עוינים
צריך לזכור
למצרים לקח יותר מ-20 שנה לבנות צבא עם נשק אמריקאי
כאשר הם השלימו את הבניה התרחש פיגוע התאומים המלחמה בטרור והמלחמה בעירק
מספיק לתקתק את צמד המילים ''סקר מצרים'' כדי לגלות
המדינה הכי שנואה היא ישראל
יותר מ-80% קוראים לצאת למלחמה כנגד ישראל לאלתר
90% מסרבים לנורמאליזציה
במצרים מיין קאמפ וזקני ציון הם רבי מכר
ולקראת הרמדן מצרים מוציאה סדרות אנטי ישראליות ואנטישמיות דוגמאת ''פרש בלי ראש''
מספיק לפתוח את הטלויזיה המצרית באוקטובר כדי לראות שהאוייבת של מצרים היא ישראל כאילו לא נחתם הסכם....
הניסיון וההגיון אומרים שבסוף זה יגמר בדם
ומה יקרה אחרי מובארכ ?

הגב לתגובה זו

הסכמי שלום במזה''ת אינם שווים את הנייר עליו הם כתובים.
ירדן, לא נלחמה בישראל מאז מלחמת ששת הימים לפני הסכם השלום וגם לא לאחריו.
מצרים לא נלחמה בישראל מאז מלחמת יום כיפור לפני הסכם השלום וגם לא לאחריו.
סוריה לא נלחמה בישראל מאז מלחמת יום כיפור.
והפלשתינאים נלחמו בישראל לפני הסכם אוסלו ונלחמים ביתר שאת לאחריו.
הסכמי שלום טובים לאירופה, וגם זאת בערבון מוגבל מאוד.

הגב לתגובה זו

מהגבול עם מצרים.כנ''ל לגבי הגבול עם ירדן שהיה יותר שקט ממה שהוא כיום (שלא לדבר על כמויות המים העצומות שרבין נתן להם בטיפשותו).
ההסכם עם מצרים הוא כישלון מוחלט.הוכח,ולא רק בישראל,כי אין שום צורך במכירת חלקי מולדת כדי לייצר שקט בגבול וכי הסכמי הפסקת אש מספקים לעתים קרובות תוצאות טובות בהרבה מהסכמים כאלה.
ה''בעיה'' היא שהסכמי הפסקת אש,להבדיל מהסכמי ''שלום'',לא מספקים פרסי נובל,אוסקר ופסטיבל קאן לאוליגרכיה השלטת....

הגב לתגובה זו

יש הסכם עם מצרים שקובע כי המלחמה תתנהל ללא עימות ישיר בין גייסות.המלחמה נמשכת בכל דרך אחרת.
ההסכם היה טעות.כישלון חרוץ ללא קשר לסיני.הוכח בצורה חותכת וחד משמעית כי מטרתם של הערבים (ושל ידידיהם הסמולנים) היא למחוק את ישראל.בשום פנים ואופן אין לחזור על הסכם כזה עם סוריה או כל מדינה אחרת.עם התייחסות לטריטוריה או ללא התייחסות לטריטוריה.
מילא הטעות האומללה ההיא של בגין,אבל הנכונות של רבין לחזור על הטעות מול סוריה היא בפירוש נסיון מכוון לפגוע בסיכויי קיומה של ישראל.

הגב לתגובה זו

The protocol of the meeting between Dayan and el Tohami was published in my book (A History of Israel) more than 6 years ago (appendix 1 of the book or perhaps Appendix 2, I can't really remember).
And thus Segev Lo mechadesh davar
Ahron Bregman

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

''תוך עמידה על האינטרסים הישראליים''.
איזה אינטרס ישראלי?
האם לאינטרס הישראלי היה אינטרסת לקחת אחריות להקים את מדינת פאלסטינית? ואם אין זה אינטרסת ישראלי להקים מדינה פאלםטינית אינטרסת מי אנו מעמדים. ואולי אנו לא מעמידים את אינטרסת בעל האינטרסת כרצונו ואולי זאת הסיבה למה מדיף ריח מהסכמי השלום עם מצרים. ואתה קורא השלמת אינטרס מיצרים וחברותיה שהוא הקמת מדינת פלסטין נכס לביטחון לאומי.
וולק חשאים אתם.

הגב לתגובה זו

מצרים שחררה והתירה את כניסתו לרצועת עזה, ביום ב' 24.3, במסגרת המו''מ שלה עם החמס, בו ישראל משתתפת באופן עקיף, את מפקד כוח הטילים והאחראי על ייצור הקסאמים בחמס, נאפז אבו נאג'י.

זעם ותדהמה בקרב מפקדים בפיקוד דרום מכך כי לא ראש הממשלה אהוד אולמרט, ולא שר הביטחון אהוד ברק, ולא הרמטכ''ל רב אלוף גבי אשכנזי, שידעו כי מצרים עומדת לשחרר ביום ב' את הקבוצה האחרונה של אנשי חמס בכירים שהוחזקו בסיני במעצר, ואבו נאג'י היה ביניהם, לא פעלו ולא עשו דבר כדי לעצור שחרור זה.

בכך השלימה מצרים את שחרורם של כל 124 מפקדי החמס שנעצרו בעת שהיו בדרכם מהרצועה אל סיני, או מסיני אל הרצועה. מטרת נסיעתם של מפקדים אלה הייתה אחת, אמר המקור הצבאי, לרכוש כמויות גדולות של טילים ונשק, ולהעביר אותם ביחד עם לוחמים שהתאמנו בסוריה ואיראן לתוך הרצועה. כל העצירים היו בדרגה של מפקדי חטיבות, גדודים, או אזורים צבאיים של החמס.

מקורות בכירים צבאיים אחרים אמרו, כי אי אפשר לתאר את פעולת השחרור המצרית אלא במילים כי מצרים, תוך שתיקה מצד ישראל, שחררה את הגרעין הקשה של פיקוד הטרור, וירי הטילים על ישראל מהרצועה. המחיר שתושבי דרום ישראל ישלמו על כך בעתיד, יהיה כבד, אמר המקור.
נוסף לאבו נאג'י, שוחררו על ידי המצרים וחזרו לרצועה גם סאבר דרימאלי, מפקד היחידה לאבטחת אישים בחמס, ולפחות 2 סגנים של ראשי שירותי המודיעין של החמס, אשר לפחות אחד מהם צריך לדעת פרטים על מקום הימצאו, או מצבו, של חייל צה''ל החטוף גלעד שליט. סאבר דרימאלי הוא האיש הדואג להסתרתם או תנועותיהם של ראשי הזרוע המדינית והצבאית של החמס מפני חיסולים אפשריים ישראליים.

הגב לתגובה זו

וכבר בבקורו של סאדאת בארץ היה ההסכם סגור. אחרת לא היה סאדאת מבקר כאן.
סאדאת זיהה היטב את רצונו העז של בגין להוכיח לעולם שאינו טרוריסט ממלחמת השחרור אלא בעצם שוחר שלום. ועל רקע זה קיבל ממנו כל,כל, כל, מה שרצה.(טוב, כמה חיילים פחות בסיני)
אחד מיועצי בגין באותו זמן כתב לפני כמה שנים שהכין לבגין תיק שלם ומקיף על מעמדו המשפטי והבינלאומי של סיני, (אגב, הוא מעולם לא היה שיך למצרים), הוא מוסיף וכותב שהוא לא חושב, אלא י-ו-ד-ע שבגין אפילו לא פתח את התיק. אצה לו הדרך של בגין לחתום על חוזה שלום בלי שהשקיע מחשבה על השלכות עתידיות בתחומים שונים הראויים למאמר מקיף. גם אנחנו התעוורנו באותו זמן.
מתקבל על הדעת אותו סיפור המספר שסאדאת אמר: הוא נתן לי כל מה שביקשתי, אני נתתי רק פיסת ניר.

הגב לתגובה זו

כדי לדעת האם האסטרטגיה של וויתורים על שטח תמורת שלום הצליחה עם המצרים, צריך לדתי לבדוק מה היה קורה לו לא הייתה ישראל חותמת על הסכם השלום עם מצרים. לדעתי, המצב אז, היה פי כמה יותר טוב מן המצב כיום. והראיה: סוריה. סוריה נמצאת איתנו במצב מלחמה כבר עשרות שנים, אולם הגבול עימה הוא הגבול השקט ביותר בגיזרה. לעומת זאת הגבול עם מצרים איננו רק ''גבול של שלום קר''. מדובר בגבול שמתחזק באופן מודע וקבוע את מלחמת החמאס נגד ישראל ברצועת עזה וביו''ש; באו''ם נחשבת מצרים לאויב מס' 1 של ישראל; מצרים ערב הסכם השלום הייתה מדינה חלשה צבאית ומדינית כיוון שהעורף שתיחזק את צבאה - ברית המועצות - עמדה בפני קריסה. כיום, והסכם השלום העניק לה מעמד על בין ארצות ערב, היא מחומשת בנשק אמריקאי חדיש ביותר, ומתוגמלת בהרבה מאוד דולרים על הסכם ה''שלום'' הדמיוני.
מסקנה: אם בגין לא היה חותם איתה על הסכם, היה לנו את מדבר סיני על אוצרותיו הטבעיים (נפט!) והתיירותיים, היה לנו את חבל ימית המשגשג, והיה לנו שלום דה פקטו ולא רק דה יורה עם מדינה חלשה כמו סוריה, שלא הייתה לה ברירה אלא לא להילחם עימנו.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אינשאללה

הגב לתגובה זו