הגב לתגובה זו

אתה בדבריך תמיד נץ. מה דעתך לעשות הסבה מקצועית ולהפוך לקומקום רותח, אך לא משתחץ ?. בט''ו בשבט, לא נשכח, לא נסלח לעצמנו אם שכוח נשכח, לנטוע על שמך עץ בתקוה שהדבר יביא לדבריך כאן סוף-סוף קץ. כי כל מלה נוספת עליך היא חץ.

הגב לתגובה זו

לדן חלוץ, חיים רמון וצחי הנגבי יש ''מְכַנֶה מְשוּתָּף''

לדן חלוץ, לחיים רמון ולצחי הנגבי יש וקיים ''מְכַנֶה מְשוּתָּף''
כל אחד מהם, בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פרוץ מלחמה ובתוך מלחמה בִּצֵעַ להנאתו מַחֲטָף.
איזה רצון, איזה חשק, איזה יֵצֵר,
איזה דפוס מחשבה עלה במוֹחָם ? מה אוֹתָם סָחַף ?
אֵיזוֹ 'הִילַת-קוֹדֶש' כָּל אֶחָד מהם עָטַף ?
מָה אוֹתָם רָדַף ? מָה, כלל לא לפתע, צָץ וצָף ?
מָה את שלושתם בפְרוץ מלחמה ובתוך מִלְחָמָה הנִיעַ ?
מָה את מחשבתם הוֹגִיעַ ? מָה אותם לחלוטין לא הִרְגִיעַ ?
מָה גָּרַם להם לְהזִיעַ ? מָה הִמְרִיץ אותם ? מָה האִיץ ותָקַף ?
הן בסופו של דבר, איש לא עוֹדדם לעשות מַחֲטָף,
איש בעוֹרְפָּם לא נָשַף.
כל אחד מהם בנפרד וכולם ביחד עשו כֵּן בחֲטָף.
בלי טיפת מחשבה שניה באשר לתוצאות ולהשלכות,
ללא כל הִיסוּס , בלי להניד עַפְעַף.
כל זאת שעה שבחורינו שְלִיחוּת מְמלְאִים,
את עצמם למערכה ולקרב מטִילִים
בעוז ובגבורה למלחמה יוצאים, שמים את נַפְשָם בֹכַּף.
אמנם, לכל אחד מן השלושה תשובה היתה,
מְנוּמֶקֶת, ''מוּצְדֶקֶת'', סִבָּה ועִלָה למַחֲטָף.
רָמוֹן ''תוֹקֵעַ לָשוֹן'' בתשוקתו ובתאוותו המינית,
צחי הנגבי יוצא לארה''ב בעֵת מִלְחָמָה
על מנת לבַלוֹת ''חוּפְשָה מִשְפַּחְתִית''
ואילו חָלוּץ טָרוּד-עָסוּק וחָרוּץ בתיק מניותיו,
בעייתו הכספית. בעייה, אשר צַחֲנָה, רֵיחַ כל-כך לא טוב,
מאוחר יותר, ממנה התפשט ונָדַף.
זו היתה, עבור שלושתם, בשעת חירום, עת מלחמה,
מטרה אותה לעצמם הציבו, סִיפּוּק בְּלִי פִּיקְפּוּק, גובה רַף.
מצפונו של איש מהם, חָלִילָה וחַס,
לא העִיק, לא הצִיק, טִיפָּה לא נָקַף !
רק לנוכח גַל פְּלִיאָה, גַל תְמִיהה, גַל תַדְהֵמָה,
אם לִנְקוֹט בְּלְשוֹן הַמְעָטָה, גַל אֲשֶר בחֶבְרָה
טִפְטֵף, טִיף-טִיף, דָלַף ורָעַף.
גַל אֲשֶר את הצִי-בּוּר, עם היוודע הידיעה ברבים,
בקרב גברים, נשים וטַף שָטוֹף אף שָטַף
הבינו הללו כי המַחְטָף, לא בְּתוֹם לֵב נעשה,
וכי אי-אפשר לכנות את עושהו סְתָם תָּם או חַף.
דבר-מה חָמוּר, רָעוּעַ, גָרוּעַ, פָּרוּעַ,
קְלוֹקֵל, עקלקל, מְקַלְקֵל ופָּסוּל
ממנו השתמע, בִּעבֵּעַ, חִלְחֵל ונָטַף.
הֵן בשעת חֵירוּם היה מְדוּבָּר, לא בסְתָם עוֹד יוֹם שֶל חוֹל,
יום תָכוֹל, יוֹם שֶל כֵּיף, יוֹם נִכְסָף.
אָכֵן, דָן חלוּץ, צחִי הנֶגְבִּי וחיים רָמוֹן
עברו את הגְבוּל במלחמה,
באָדוֹם ושָחוֹר, חָצוּ את הסַף.

בין דן חלוץ, חיים רמון וצחי הנגבי קיים דימיון-רב,
יש אצלם הרבה מן המשותף
איש-איש מהם בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פְּרוֹץ מלחמה ובתוך מלחמה
להנאתו בִּצֵעַ מַחֲטָף.
שלושתם בלי טיפת קורטוב מחשבה,
בלי נקיפות מַצְפּוּן, חצוּ את הגְבוּל, עברו את הסַף.

הגב לתגובה זו

הנגבי אישר צווי 8 וטס לחופשה בארה''ב – בעת שחברי ועדת החוץ והביטחון מתכנסים כמעט מדי יום לרגל המצב, בחר יו''ר הועדה, לצאת לחופשה משפחתית בארה''ב. ח''כ ישראל חסון: ''צריך לעמוד לצדו של העם ברגעים קשים''. הנגבי בתגובה: ''הנסיעה לא צפויה לפגוע בעבודת הועדה''.
זה הזמן לחופשה ? ? ?
מלשכתו של ח''כ הנגבי נמסר בתגובה, כי מאחר שרעייתו היא ילידת ארה''ב מדי שנה נוסעת המשפחה בתקופת פגרת הכנסת לביקור משפחתה.

''חוּפְשָה מִשְפַּחְתִּית''


לאחר פרוץ מלחמת לבנון השניה חתם צחי הנגבי על צווי 8 ויצא עם משפחתו לחופשה משפחתית
השהות בארה''ב תמיד היתה עבורו חוויה בלתי-נשכחת, חוויה אשר העניקה לו הרגשה מאד ביתית
הכל ראוי וצריך היה להתנהל במדוקדק, לפרוטרוט, בדיוק בהתאם לתוכנית שנתית תכליתית.
כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון תפקידו לא הטרידו עוד יותר, לא מעשית, וודאי לא מהותית
אחרי ככלות הכל, לאחר מלאכה קשה, מאומצת, צחי הנגבי זקוק היה באמת, לשלווה, למנוחה אמיתית.
ומי שמכיר ויודע, אין כמו אמריקה, המסוגלת להקנות ולתת לך, בצורה כה טבעית
הרגשת חופש, אוויר נחוץ חיוני לנשימה, תחושה מנצחת, אולימפית, אוורירית, חגיגית, הרגשה עילאית.

לעובדה שבארץ בינתיים פרצה מלחמה
לא היתה עבורו משמעות מעבר למה ששמע וראה
הפוליטיקה אשר היוותה עבורו בבחינת בית שני, חממה
תדע אף לשמש לו לבטח מקום מפלט ומקלט בעת מצוקה וצרה.

אך בינתיים, מה שסברו וחשבו פוליטיקאים, כי מדובר רק ב''קרב'' או ''מבצע''
לא נשמע, לא נראה כך, בוודאי לא לאחר אותה הפצצה
המערכה הופכת יותר ויותר למה שנקרא ומכונה בעברית : מלחמה
בשורות איוב מתחילות להגיע. במשפחות שוררת אווירת מועקה. מצוקה. דממה ושממה.

המלחמה מתחזקת, הולכת-גוברת, מדי-יום נהרגים בה בנים
למי יש עתה פנאי וזמן לחשוב על חופשה ? מניות ? נשיקות ? הנאות ? שעשועים ? עינוגים ?
הבן יקיר לי יניב ? אם אשכחנו תשכח ימיני...
על מה ומדוע בוכה את ? אנא ספרי לי, אנא אימרי לי, אמי.

ביתר שאת הולכת-גוברת מתעצמת המלחמה
בדיאבד, פוליטיקאים כאולמרט, פרס, פרץ, רפי איתן, חיים רמון, צחי הנגבי
ידעו למצוא בה אף הרבה נחמה
צחי הנגבי עדיין שוהה באמריקה, רמון מזמן תקע לשון, חלוץ החרוץ בתיק מניותיו כבר טיפל
מי יעמוד עתה לעזרה ? מי יושיע ? מי יחלץ ויציל בשעת חירום את עם ישראל ?
עמכם הסליחה, אם שכחנו לשאול אֵל : מתי, אם בכלל, יבוא לציון גוֹאֵל ?

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הון שלטון זה הקשר בין אולמרט לאבא שלך אורי

הגב לתגובה זו