אן ליסמוך על אף אחד שמסביבנו .

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

במקום לעמוד ביציע ולגדף, כישוריך כמבקר מעיבים כצל כבד על עברך כמפקד. נסחפת כמו כל האלופים במיל' למערבולת הפרסום על גבם של קציני צה''ל, חלקם טוב ממך עשרות מונים בכל תחום.למזלך הטוב ביקורת על הצבא בזמנך לא הייתה נפוצה וכך ניצלת אתה וחבריך מכתישת פוסט מורטם.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אני מאמין שכוונתו של בן-גל הייתה:
כמה שהנשק יהיה משוכלל, וכמה שצה''ל יהיה משוכלל- חשוב מי מפעיל את הנשק וההתנהגות של החיילים בשדה הקרב.

טוב שצה''ל צבא מתקדם- אבל החיילים צריכים לדעת להלחם ולהתנהג גם ללא כל הטכנולוגיה.

ליאנוש בן-גל:
התחלתי לקרוא את הספר ''עז 77'' של אביגדור קהלני, ואני מודה לך- מפקד חטיבה-7 בשיריון, שבזכותך ובזכות חיילך המדינה ניצלה מאבדון במלחמת יום-כיפור 1973, כאשר החטיבה השתתפה בבלימת הסורים ברמת הגולן.

תודה!

הגב לתגובה זו

אחרי המלחמה בכינו ועד עכשו יש המכים את עצמם ומתבכיינים על כל דבר, היום ישנם אנשים שלא התכוונו להגיד דבר זה או אחר וישנם כאלה שהיום אומרים כל הכבוד לזה או אחר
בקיצור - הבל הבלים וטימטום של כל ההנהגה הפוליטית ובדיעבד גם ראשי צה''ל.
רבותי וגבירותי מלחמה זה ענין רציני ואכזרי מאד זאת נקודה התחלתית של כל מלחמה בעולם וכדי לנצח צריך לפעול בהתאם ואחרי הנצחון אפשר להיות הומנים ורחמנים בהתאם למצב.
אני לא רוצה לכתוב מגילות על ההתנהגות וחוסר האונים בשל פוליטיזציה במהלך המלחמה רק דבר אחד שבלט לאורך כל הדרך - תקשורת (קרי טלויזיה ) בושה וחרפה
מה שאפשרו להם לעשות בבית וחו''ל.
בקיצור בעתיד ( בתקוה הרחוק ) אין ברירה חייבים לפעול בהתאם כמו בימים ההם.

הגב לתגובה זו

יאנוש הוא אחד האלופים המעולים שהיה לצבא.הוא אמר את האמת,הילד השחצן והמפונק לא צריך להעלב.הוא אמנם מנהל מפעל ענק ומצליח אבל יאנוש ניהל ''מפעל''גדול יותר,ונתן לנו תושבי הצפון חיים.אולי ''האקרמן''הזה יוכל קצת אבק כמו יאנוש?ויפסיק להתבכיין

הגב לתגובה זו

אלוף מימי הרוגטקה והאבן, שבא חשבון עם אלביט בה התחרה בלי הצלחה. לא זכור לי שבשל''ג היה מבריק. מה עם סולטאן יעקוב? ולא שאני חובב אלביט, חברה שאיננה נאמנה לסוכניה. די עם האלופים במיל'. פרשו ואינם בענינים אז שישתקו.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

מה זה השטויות האלה?
מי שנעלבו זה חיילים וקצינים שהקצונה הבכירה שלהם הייתה חסרת הכשרה חסרת ניסיון וחסרת מנהיגות
איך גבי אייזנקוט שאפילו לא נכנס לטנק ולא עשה הסבה הופך להיות אלוף פיקוד צפון?
איך הקימו בצאלים סימולטור ,משחקים משחקים בכאילו במקום להתאמן בירי פגזים אמיתי?אח''כ מתפלאים שהשריון לא מתפקד.
אין לכם מושג איזה כוח אש ויכולת הבקעה יש לגדוד שריון מאומן-יאנוש יודע,הוא היה שם.
יאנוש-אתה צודק בכל כך הרבה בדבריך-אין מנהיגות אין פיקוד אין אמונים ואין יכולת מקצועית של הצוותים-אבל יש טכנולוגיה...
יוסי בן חנן ואביגדור קהלני וצביקה היו מקצועיים,הצוותיםהיו מאומנים הרבה הרבה יותר מהחיילים בעשר השנים האחרונות.
יאנוש-אוהבים אותך,היית גבר ונשארת גבר-כל מילה בסלע!!!אחריך הלכו וילכו באש ובמים,אחרי מפקדים דרך פלזמה...אף אחד לא יילך
.ושיא האירוניה שבחור נהדר ,מוטי כידור,שאת ביה''ס לשריון עשה בגדוד 71 אצל גחטן,ולחם עם חייליו בלבנון בשטח,לא בפלזמה,ככל הנראה ייצא מהצבא.למי בדיוק יש ניסיון צבאי בטנקים כמוהו?אבל מה,זה לא משנה,העיקר יש פלזמות

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אָכֵן חָצִיר הָעָם

''כִּי רוּחַ ה' נָשְבָה בּו... אָכֵן חָצִיר הָעָם'' (ישעיה מ', ז')

אָכֵן חָצִיר הָעָם, יָבֵש הָיָה כָּעֵץ,
אָכֵן חָלָל הָעָם, חָלָל כָּבֵד אֵין קֵץ ;
אֲשֶר יִרְעַם קוֹל אֵל גַּם-מִפה גַם-מִשָם -
וְלא-נָע וְלא-זָע וֱלא-חָרַד הָעָם.
וֱלא-קָם כָּאֲרִי וֱלא-נֵעוֹר כַּכְפִיר,
וֱלא-חָרַד לַקּוֹל גַּם אִיש אֶחָד מֵעִיר.
וְלא-רָעַד בַּגִיל יַחַד לֵב כָּל-הָעָם
מִיָמִין וּמִשְמאל וּמִיָם וְעַד-יָם,
בְּהִתְוַדַּע אֵלָיו בָּנָיו, זֶרַע אֵל חָי,
אֲשֶר בָּאוּ מֵרָחוֹק אֶל-קוֹל אֲדוֹנָי.
גַּם-לא פָשַט הַיָּד, גַּם לא שָאַל לִשְלוֹם
כָּל-הַקּוֹרְאִים בִּשְמוֹ בָּאֱמוּנָה וּבְתוֹם.
וּבִשְאוֹן עַם אֱוִיל סְבִיב אֱלִילֵי הַפָּז
נֶחְבָּא קוֹל אֱלוֹהִים, נִבְלַע רַעֲמוֹ הָעָז.
וּבְלֵב נָבָל וָרַע, וּבִכְלִימּוֹת וָרוֹק
יִבֶז דְּבַר אֲדוֹנָי, יִפְרָעֵהוּ לִצְחוֹק.

אָכֵן נָבַל הָעָם, מָלֵא נִיקְלֶה וָרוֹש,
כּוּלוֹ רָקָב וּמְסוֹס מִכַּף רֶגֶּל עַד-ראש !
שֶלא הֵקִים מִקִּרְבּוֹ בְיוֹם נַחֲלָה וּכְאֵב
רַב פְּעָלִים, אִיש חַי, אֲשֶר יִפְעַם בּוֹ לֵב,
וּבַלֵב יִבְעַר זִיק, זִיק מַרְתִּיחַ הַדָּם,
וּבָראש יִגַּה שְבִיב מֵאִיר דֶּרֶךְ הָעָם ;
אֲשֶר יֵקַר לוֹ שֵם כָּל-הַגּוֹי וֵאלוֹהָיו
גַם מֵהוֹן וּמִפָּז - מֵאֱלִילֵי הַשָוְא:
אֲשֶר מְעַט מַשָא-לֵב, הַרְבֵּה אֱמֶת, עֱזוּז
שִנְאָה עַזָּה לִמְנָת חַיֵי עַבְדוּת וָבוּז.
חֶמְלָה גְדוֹלָה כַיָם, רַחֲמִים רַבִּים כִּגְדוֹל
שֶבֶר עַמוֹ הָאוּמְלָל וּכְכוֹבֶד הָעוֹל -
כָּל-זֶה יֶהֱמֶה בַלֵּב, יֶהֱמֶה יֶחְמַר כַּיָם
כָּל-זֶה יִבְעַר כָּאֵש, יִבְעַר יַצִּית הַדָּם
כָּל-זֶה יִרְעַם כַּהֵד תָּמִיד יוֹמָם וָלֵיל :
''קוּם-עֲבוֹד, קוּם-עֲשֵה, כִּי עִימָנוּ יַד-אֵל!''

אֵָכֵן אוֹבֵד הָעָם, שוֹאֵף חֶרְפָּה וָרוֹק,
אֵין לְמַעֲשָיו יְסוֹד וּלְפָעֳלוֹ אֵין חוֹק,
אַלְפֵי שְנוֹת חַיֵי נְדוֹד, גָּלוּת גְדוֹלָה מִנְּשוֹא
הִתְעוּ אָחוֹר הַלֵּב, אָבְדָה עֵצָה מִגוֹי.
לִמוּד שֵבֶט וָשוֹט - הַאִם יָחוּש כְּאֵב
חֶרְפַּת נֶפֶש בַּצָּר מִלְבַד מְדוּשַת הַגֵו !
אוֹ אִם-יוּכַל דְאוֹג מִלְבַד דַּאֲגַת הַיּוֹם
עַם מִתְגַלְגֵּל בְּגֵּיא גָלוּת חֲשְכָה כַתְּהוֹם
לָשֵאת נַפְשוֹ לַיוֹם וּלְהִתְנַבּוֹת לְאוֹר,
לִנְטוֹת קַוּוֹ לַקֵּץ, צַווֹת דָבָר לַדּוֹר !
הוּא לא-יִיקַץ אִם-לא יְעִירֶנוּ הַשוֹט
הוּא לא יָקוּם אִם-לא יְקִימֶנוּ הַשוֹד
עָלֶה נוֹבֵל מֵעֵץ, אֵזוֹב עוֹלֶה בַּגָּל
גֶפֶן בוֹקֵק, צִיץ מָק - הַיְחַיֶּנוּ הַטָּל ?
גַּם-בִּתְקוֹעַ הַשוֹפָר וּבְהִינָשֵא הַנֵס -
הַיִתְעוֹרֵר הַמֵּת ? הֲיִזְדַּעְזַע הַמֵּת ?

חיים נחמן ביאליק תרנ''ז

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

פעם היו לוחמים כמוך. פעם היו גברים
היה אז צבא אחר מפקדים אחרים.

הגב לתגובה זו

הנגבי אישר צווי 8 וטס לחופשה בארה''ב – בעת שחברי ועדת החוץ והביטחון מתכנסים כמעט מדי יום לרגל המצב, בחר יו''ר הועדה, לצאת לחופשה משפחתית בארה''ב. ח''כ ישראל חסון: ''צריך לעמוד לצדו של העם ברגעים קשים''. הנגבי בתגובה: ''הנסיעה לא צפויה לפגוע בעבודת הועדה''.
זה הזמן לחופשה ? ? ?
מלשכתו של ח''כ הנגבי נמסר בתגובה, כי מאחר שרעייתו היא ילידת ארה''ב מדי שנה נוסעת המשפחה בתקופת פגרת הכנסת לביקור משפחתה.

''חוּפְשָה מִשְפַּחְתִּית''

לאחר פרוץ מלחמת לבנון השניה חתם צחי הנגבי על צווי 8 ויצא עם משפחתו לחופשה משפחתית
השהות בארה''ב תמיד היתה עבורו חוויה בלתי-נשכחת, חוויה אשר העניקה לו הרגשה כה ביתית
הכל צריך היה להתנהל במדוקדק, לפרוטרוט, בדיוק ובהתאם לתוכנית שנתית תכליתית.
כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון תפקידו לא הטרידו עוד יותר, לא מעשית, וודאי לא מהותית
אחרי ככלות הכל, לאחר מלאכה קשה, מאומצת, צחי הנגבי זקוק היה באמת, לשלווה ולמנוחה אמיתית.
ומי שמכיר ויודע, אין כמו אמריקה, המסוגלת להקנות ולתת לך, בצורה כה טבעית
הרגשת חופש, אוויר נחוץ לנשימה, תחושה מנצחת, אולימפית, אוורירית, חגיגית, הרגשה עילאית.

לעובדה שבארץ בינתיים פרצה מלחמה
לא היתה משמעות מעבר למה ששמע וראה
הפוליטיקה אשר היוותה עבורו בבחינת בית שני, חממה
תדע אף לשמש לו לבטח מקום מפלט ומקלט בעת מצוקה וצרה.

אך בינתיים, מה שסברו וחשבו פוליטיקאים, כי מדובר רק ב''קרב'' או ''מבצע''
לא נשמע, לא נראה כך, בוודאי לא לאחר אותה הפצצה
המערכה הופכת יותר ויותר למה שנקרא ומכונה בעברית : מלחמה
בשורות איוב מתחילות להגיע. במשפחות שוררת אווירת שממה ודממה.

המלחמה מתחזקת, הולכת-גוברת, מדי-יום נהרגים בה בנים
למי יש עתה פנאי וזמן לחשוב על חופשה ? מניות ? נשיקות ? הנאות ? עינוגים ? שעשועים ?
הבן יקיר לי יניב ? אם אשכחנו תשכח ימיני...
על מה ומדוע בוכה את ? אנא ספרי לי, אנא אימרי לי, אמי.

ביתר שאת הולכת-גוברת מתעצמת המלחמה
בדיאבד, פוליטיקאים כאולמרט, פרץ, פרס, רפי איתן, חיים רמון וצחי הנגבי
ידעו למצוא בה אף הרבה מאד נחמה
צחי הנגבי עדיין שוהה באמריקה, רמון מזמן תקע לשון, חלוץ החרוץ בתיק מניותיו כבר טיפל
מי יעמוד עתה לעזרה ? מי יושיע ? מי יחלץ ויציל בשעת חירום את עם ישראל ?
עמכם הסליחה, אם שכחנו לשאול אֵל : מתי, אם בכלל, יבוא לציון גוֹאֵל ?

הגב לתגובה זו

לאחר מלחמת לבנון השנייה פירסם ''מעריב'', כי בבוקר שבו פרצה המלחמה התקשר חלוץ לבנק והורה למכור את תיק המניות שלו, בשווי 120 אלף שקל. בדיעבד, מבחינה כלכלית, היתה זו החלטה שגויה, משום שהבורסה רק הוסיפה לעלות. אבל הרבה מעבר להפסד הכספי, היתה לחשיפת פרשת מכירת המניות השפעה הרסנית על מעמדו הציבורי של חלוץ.

למה כאשר אני מסתכלת בעיניים של דן חלוץ אני חושבת על מניות... ?
ומיד אחר-כך, חוזרת אנכי ונזכרת,
בתוצאות אותה מלחמת-ברירה רשלנית-הרסנית-שלומיאלית :
בסבל, באבל, בכעס, בצער, בזעם, בצרות,
ביגון, בשכול, בכאב, בים הדמעות.
איך נפלו כך בחורים ?
איך הקריבו נפשם עלמים צעירים, פרחי-חמדה, שְכִיוֹת.
איך בעקבות מלחמת ברירה הרפתקנית-חובבנית- מקוממת-מרושלת-כושלת-נכשלת הצטרפו למעגל-שכול עוד משפחות ?
איך הצטנפו-התכרבלו בתוכם אמהות, אבות,
אחים, אחיות, בנים, בנות ?
איך התכנסו בריות, אט-אט פנימה,
כמו שבלולים אל תוך קונכיות ?

אכן, גם הפעם לא תעזורנה, קינות, נהיות, תהיות, תמיהות, פליאות.
אכן גם הפעם לא תיטולנה-תקחנה-תשאנה דמויות-פוליטיות
ולו מעט טיפת אחריות על חיי-חיילינו, חיי בנינו, חיי-נערינו,
בגין רצף טיפשי, מר, נמהר, נמנע, מיותר, הרה-אסון
אשר נגרם בעטיין של החלטות כושלות, אומללות, לקויות, שגויות.
אכן, גם הפעם, ייתכן כי לא יהיה איש שילמד, מי אשר יפיק לקחים
משרשרת מקוממת-נמהרת-מיותרת-חפוזה-נמנעת-פזיזה של טעויות.

למה כאשר אנכי מתבוננת בעיניו של דן חלוץ אני חושבת על מניות.... ?
כאילו שלא חסרות לנו, באמת ובתמים, במדינתנו, כלל יותר צרות, מצוקות, בעיות ?
או שמא נובעת אכזבתנו מכך שגבוהות מדי היו מ''מנהיגינו'' וממפקדינו הציפיות ?
בלית-כל-ברירה, מתמיהות, משאלות, מפְּלִיאוֹת אותה מלחמה, אזכור אף אזכורה,
כי היה מי שזמן ופנאי היה לו (איך וכיצד ייתכן הדבר ?), ערב פרוץ מלחמה,
לחשוב, לעסוק ולטפל בתיק-מניות.
והיתה בקרית-שמונה המופגזת, אשה אחת (היש מי שיודע את שמה?)
אשר בעת מטחי הירי, את כל זמנה ועיתותיה הקדישה
לחילוצן, רווחתן ולהצלתן של חיות.

עצוב בלב. מיכל כהן, כדא''ה, 11/05/07 09:09
מה אפשר לומר ? שיהיה בסדר ? שיהיה טוב ? שממה שקרה נלמד ? נתקן ? נפיק לקחים ?
את חושבת שהם יודעים איזה לקחים להפיק שם למעלה?
צה''ל חזק יותר ? זאת התשובה ?
שר בטחון מוכשר יותר ? זאת התשובה ?
רמטכ''ל שהוא חי''רניק ולא מחיל האוויר ? זאת התשובה ?
ראש ממשלה בטחוניסט אולי ?
שבת שלום.
הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

לדן חלוץ, לחיים רמון ולצחי הנגבי יש וקיים ''מְכַנֶה מְשוּתָּף''
כל אחד מהם, בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פרוץ מלחמה ובתוך מלחמה בִּצֵעַ להנאתו מַחֲטָף.
איזה רצון, איזה חשק, איזה יֵצֵר,
איזה דפוס מחשבה עלה במוֹחָם ? מה אוֹתָם סָחַף ?
אֵיזוֹ 'הִילַת-קוֹדֶש' כָּל אֶחָד מהם עָטַף ?
מָה אוֹתָם רָדַף ? מָה, כלל לא לפתע, צָץ וצָף ?
מָה את שלושתם בפְרוץ מלחמה ובתוך מִלְחָמָה הנִיעַ ?
מָה את מחשבתם הוֹגִיעַ ? מָה אותם לחלוטין לא הִרְגִיעַ ?
מָה גָּרַם להם לְהזִיעַ ? מָה הִמְרִיץ אותם ? מָה האִיץ ותָקַף ?
הן בסופו של דבר, איש לא עוֹדדם לעשות מַחֲטָף,
איש בעוֹרְפָּם לא נָשַף.
כל אחד מהם בנפרד וכולם ביחד עשו כֵּן בחֲטָף.
בלי טיפת מחשבה שניה באשר לתוצאות ולהשלכות,
ללא כל הִיסוּס , בלי להניד עַפְעַף.
כל זאת שעה שבחורינו שְלִיחוּת מְמלְאִים,
את עצמם למערכה ולקרב מטִילִים
בעוז ובגבורה למלחמה יוצאים, שמים את נַפְשָם בֹכַּף.
אמנם, לכל אחד מן השלושה תשובה היתה,
מְנוּמֶקֶת, ''מוּצְדֶקֶת'', סִבָּה ועִלָה למַחֲטָף.
רָמוֹן ''תוֹקֵעַ לָשוֹן'' בתשוקתו ובתאוותו המינית,
צחי הנגבי יוצא לארה''ב בעֵת מִלְחָמָה
על מנת לבַלוֹת ''חוּפְשָה מִשְפַּחְתִית''
ואילו חָלוּץ טָרוּד-עָסוּק וחָרוּץ בתיק מניותיו,
בעייתו הכספית. בעייה, אשר צַחֲנָה, רֵיחַ כל-כך לא טוב,
מאוחר יותר, ממנה התפשט ונָדַף.
זו היתה, עבור שלושתם, בשעת חירום, עת מלחמה,
מטרה אותה לעצמם הציבו, סִיפּוּק בְּלִי פִּיקְפּוּק, גובה רַף.
מצפונו של איש מהם, חָלִילָה וחַס,
לא העִיק, לא הצִיק, טִיפָּה לא נָקַף !
רק לנוכח גַל פְּלִיאָה, גַל תְמִיהה, גַל תַדְהֵמָה,
אם לִנְקוֹט בְּלְשוֹן הַמְעָטָה, גַל אֲשֶר בחֶבְרָה
טִפְטֵף, טִיף-טִיף, דָלַף ורָעַף.
גַל אֲשֶר את הצִי-בּוּר, עם היוודע הידיעה ברבים,
בקרב גברים, נשים וטַף שָטוֹף אף שָטַף
הבינו הללו כי המַחְטָף, לא בְּתוֹם לֵב נעשה,
וכי אי-אפשר לכנות את עושהו סְתָם תָּם או חַף.
דבר-מה חָמוּר, רָעוּעַ, גָרוּעַ, פָּרוּעַ,
קְלוֹקֵל, עקלקל, מְקַלְקֵל ופָּסוּל
ממנו השתמע, בִּעבֵּעַ, חִלְחֵל ונָטַף.
הֵן בשעת חֵירוּם היה מְדוּבָּר, לא בסְתָם עוֹד יוֹם שֶל חוֹל,
יום תָכוֹל, יוֹם שֶל כֵּיף, יוֹם נִכְסָף.
אָכֵן, דָן חלוּץ, צחִי הנֶגְבִּי וחיים רָמוֹן
עברו את הגְבוּל במלחמה,
באָדוֹם ושָחוֹר, חָצוּ את הסַף.

בין דן חלוץ, חיים רמון וצחי הנגבי קיים דימיון-רב,
יש אצלם הרבה מן המשותף
איש-איש מהם בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פְּרוֹץ מלחמה ובתוך מלחמה
להנאתו בִּצֵעַ מַחֲטָף.
שלושתם בלי טיפת קורטוב מחשבה,
בלי נקיפות מַצְפּוּן, חצוּ את הגְבוּל, עברו את הסַף.

הגב לתגובה זו

''אם הנחת העבודה שלנו היא כי הצפון הולך להיות מותקף, אני מציע שלפני שאנו מגיבים, לנקוט פעולות בשביל להגן על האוכלוסייה בצפון וראוי לעשות את זה שעה אחת קודם ולא להמתין להידרדרות. אני מציע לפני זה לעשות את כל פעולות ההכנה בצפון, בשביל לראות איך אפשר לצמצם את הנזקים בעניין, לפני שאנחנו תוקפים. ואם צריך להמתין כמה שעות - אז צריך להמתין אותן''. מאיר דגן, ראש המוסד, ערב המלחמה.

''אל-יתהלל חוגר כמפתח''. מלכים א', כ', י''א

''יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו''. שמואל ב', ב', י''ד.

משה רודובסקי, אבא של גל רודובסקי זכרונו לברכה אשר נפל בפעולתה הכושלת-מרושלת של השייטת בלבנון אמר בשעתו: ''הם (מתכנני המבצע) חשבו שהם יוצאים עם כתה ז' לטיול שנתי בלבנון''. על משפט זה מבוסס השיר.

''''טִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן....''

הֵם בָּחֲרוּ שֶלא לִשְעוֹת, לא להַאֲזִין כְּלָל, לְהִתְעַלֵּם לַחֲלוּטִין
מהַצָּעַתוֹ-הַתְרָאָתוֹ ומאַזְהָרוֹתָיו שֶל רֹאש הַמוֹסָד, מֵאִיר דָגָן
חָשְבוּ.... כָּך עָשוּ לְעַצְמָם חֶשְבּוֹן.... כִּי לְכָּל הַיוֹתֵר הֵם יוֹצְאִים
לְטִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן....
לא קָלְטוּ, לא תָּפְשוּ, לא הִשְכִּילוּ לְהַבִין, כִּי הִכְרִיזוּ מִלְחָמָה (לא ''קְרָב'' או ''מִבְצַע'')
אַך אֲבוֹי... כַּמָּה חָגָג לְפֶתַע ''פִּתְאוֹם'' הַבַּאלָאגַן ....
יָם הַדְמָעוֹת אֲשֶר נִשְפַּך מֵאָז בְּעֶטְיים
הָפַך מִזְמַן כְּבָר לִהְיוֹת אַגָּן.

''באלאגן, באלאגן'' אמר סרן בניה ריין זכרונו לברכה לאמו חגית בשיחת הטלפון האחרונה שלו מלבנון.

מאיר דגן (ראש המוסד) ביום החטיפה: לפני שמגיבים - להכין את העורף

ראש המוסד, האלוף (מיל') מאיר דגן, המליץ ביום פתיחת המלחמה בלבנון לעכב את התגובה הישראלית לחטיפת שני חיילי המילואים בידי חיזבאללה. דגן אמר בדיון: ''לדעתי, אנו הולכים במהלכים האלה להידרדר לעימות ארוך טווח. הפוטנציאל של עימות כזה לפגוע במטרות עורפיות בישראל הוא גבוה מאוד. לא חייבים לתקוף מחר בבוקר. אפשר להתכונן, להכין. מה יקרה אם נתקוף בעוד יומיים?''
דגן סבר כי יש לנקוט צעדים בסיסיים לשיפור ההתארגנות בעורף הישראלי לקראת מתקפת קטיושות של חיזבאללה, בטרם יתקוף צה''ל בלבנון. הדברים נאמרו בהערכת מצב מיוחדת שכינס שר הביטחון, עמיר פרץ, בלשכתו בעקבות החטיפה. הישיבה התקיימה ב-12 ביולי אשתקד, בשעה 14:30. להערכת דגן כי מהלומה בלבנון תביא להסלמה ניכרת וממושכת שבמהלכה יותקף העורף, הצטרפו גם ראש השב''כ, יובל דיסקין וראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, האלוף (מיל') עמוס גלעד.
דיסקין טען, כי ''אין דרך להימנע מחזית בצפון. אם אנחנו יורים עליהם, אם אנו הולכים ליזום כעת, משמעות הדבר כי הם יירו עלינו חזרה ואנחנו נצטרך להמשיך, מתגלגל הגלגל''. עמוס גלעד צפה: ''הוא (חיזבאללה) יכה אותנו קודם כל בקטיושות רגילות, שמספרן עצום. הטווח שלהן הוא 20 קילומטר והעומק שלהן בגליל הוא גדול. זה אומר שהגליל יכול להיות די שומם''. גלעד הוסיף אזהרה לפרץ: ''אתה צריך להתכונן למלחמה ארוכה כשאין מקלטים בגליל - זה גם אחד הסודות הגלויים. אין בו מספיק מקלטים''. חרף האזהרות בישיבה בצהריים, המליצו בערב לממשלה שר הביטחון ובכירי צה''ל על תקיפה אווירית נרחבת ובכלל זה השמדת מערך הרקטות. בטרם התקיפה לא ניתנה הנחיה לנקיטת צעדים מיוחדים להכנת העורף בצפון, כמו גיוס מילואים משמעותי לפיקוד העורף או תדרוך של האוכלוסייה. בשורת תחקירים שנעשו לאחר המלחמה נמתחה ביקורת קשה על ההיערכות המאוחרת לטיפול באיום הקטיושות על העורף. כנקודת תורפה מרכזית סומנה העובדה שבזמן שהצבא התארגן בהדרגה למהלך התקפי ממושך, לא ננקטו צעדים דומים בעורף.

הגב לתגובה זו

''תדע לה כל אמא כי הפקידה את בנה בידי מפקדים הראויים לכך''
ציווה דוד בן-גוריון את צה''ל בראשית דרכו.

ידע לו כל אב וראוי כי ידוֹעַ תֵדַע לה כל אִמָא....
איך 'קָדִימָה'
לִגְלֵגָה, סרבה להכיר ולהודות בשְגָגָה,
באֲרֶשֶת רבת-נצחון שָאֵגה, כלל לא דאָגָה,
זִיגְזְגָה, להֲגָה, הִתְמוֹגְגָה, חַגְגָה,
ראשה כלל וכלל לא הִרְכִּינָה.
על בטחון חיי בנינו, חיי אזרחינו, חיי חיילינו,
בקשת רחבה-גבוהה-יהירה,
קשת מנצחת-פולחת-ניצחת,
צִפְצְפָה, זִמְזֵמָה והִשְתִּינָה.
איך לחזית, לתופת, למוות, להרג,
שלחה 'קָדִימָה' את לוחמינו כצאן לטבח קָדִימָה !
על חייהם הורידה מסך,
פתיל חייהם גדעה באחת, בְּבּוּם ! בְּהֵבְזֵק ! בְּמַטַח ! ב'טְרַח' !
שמחת-חיים פתע קטעה וניתקה,
פרחים חתכה ושיספה, משפחות קרעה,
בעודן בחיים 'קָדִימָה' אותן חיסלה וקברה,
טיפת אחריות בגין כך לא לקחה, לא נשאה, לא נטלה.
בזילזול, רשלנות, שאננות, יהירות, הפקרות,
מרעימת-מערימת-מפקירת-מרקיעת שחקים
הפקרות אשר אין מחילה לה אף לא ביום כיפורים –
חיי אזרחים, חיי לוחמים, לחלוטין הִפְקִירָה 'קָדִימָה' !

ידע לו כל אב וראוי כי תדע לה כל אמא...
איך 'קָדִימָה',
לאחר מלחמה, התנהגה כבת-יענה,
את ראשה עמוק-עמוק בחוֹל כוֹפְפָה והִטְמִינָה.
איך... ? איך... ? איך... ?
השלימה 'קדימה' משימתה, סיימה מלאכתה,
לעם שלם שיר ערס שרה 'קדימה',
עם שתקן-מדושן-מנוון-שאנן-מנומנם הרדימה.
עם כסיל, עם אויל,
עם מַחֲרִיש, עם אָדִיש,
עם בִּיש, עם מֵבִיש,
עם בִּלְתִּי-רָגִיש
עם אשר קוּרֵי שתיקה טווה כעכביש,
את עצמו טוב והיטב בהם כִּסָה והִיסְוָוה,
לטֶרֶף צִפָּה, מָנָה עֲסִיסִית, מְלאָה, דְשֵנָה.
עם אשר משתיקתו נֶהֱנה כמו ממשחק פַּנְטוֹמִימָה.
איך 'קָדִימָה' שעורים לא למדה,
לא ספגה, לא שיננה, לא הכינה.
לקח להפיק לא חפצה,
בשגיאותיה ובאחריותה להכיר מאנה,
תמונת-אמת לחלוטין טישטשה,
מציאות לגמרי לא הפנימה.
את משמעותם העמוקה של חיים
'קָדִימָה' ביְהִירוּתָּה-כְּסִילוּתה-בּוּרוּתָה
כלל וכלל לא הבינה.
מאחריות אישית-שילוחית-לאומית,
כמו חתול מטיפות גשם, כליל התנערה 'קָדִימָה'.
במחדליה-כשלונותיה-אסונותיה-קורבנותיה
אף את עצמה ואת עמה 'קָדִימָה' הפליאה ! התמיהה ! הִדְהִימָה !
בחוסר-אחריות, עזות מצח, התנשאות, התעלמות,
התכחשות, חרשות, טיפשות, אדישות, התגוששות, 'קָדִימָה' הרשימה !
עריצות שלטונית, חוצפת מנגנון שלטון,
בקפדנות, דקדקנות, נחרצות ובנחישות 'קָדִימָה' הדגימה.
במציאות המזכירה גטו,
פרסה-מתחה 'קָדִימָה' בהשראת ''מנהיגיה''
חוֹמה גבוהה בינה לבין עמה,
גדר-תַיִל, חַיִץ, ברזל, קונצרטינה.
רשלנות, פזיזות, יהירות,
שררה, זילזוּל וכוח, באכזריות-לב רבה,
בשרירות 'קָדִימָה' הפגינה.
איך וכיצד העזה ושלחה 'קָדִימָה' לוחמים, כל-כך בלתי-מוכנים, כך קָדִימָה ?
איך ערפה במלחמה 'קָדִימָה' את חיי חיילינו, בעוצמה ובדיוק רב, כמו גִילְיוֹטִינָה ?

הגב לתגובה זו

יאנוש בן-גל הוא ללא ספק מגיבוריה האמיתיים ביותר של ישראל. מפקד צבאי קפדן, אמיץ ובד בבד קשוב לאנשיו, יודע להפריד בן עיקר לתפל. ישיר בדיבורו ולכן נחשב לאדם אמיתי נעדר ''פוזות'' כל מלה של יאנוש בסלע. אם רק תנסו להקשיב לבקורת העניינית שלו, כי אז צהל ירויח עצות טובות שרק יסייעו לו לצאת מהכאוס שאליו נכנס. יאנוש איננו נושא עיניו לתפקיד צבאי כזה או אחר, אין לו מניעים זרים, רק טובת צהל לנגד עיניו, ובטחונה של הקהילה היהודית בישראל. קחו אותו ברצינות.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

יאמר שוב -
הכישלון נובע אך ורק מפיקוד של טריומויראט שלא היתה בו אף חוליה חזקה: רמטכ''ל שלא מכוחות היבשה,
שר ביטחון חסר כל ידע ביטחוני,
ראש ממשלה ללא רקע ביטחוני.

הגב לתגובה זו

נזכור, לא נשכח,
בתודעה נצרוב, לא נסלח,
תקופה רעה-נוראה-איומה בראשות מפלגת 'קדימה'
איך אדמתנו מדם בחורינו כיאור האדימה.
איך וכיצד לישון השכיבה 'קדימה'
עם אדיש, עם ביש, עם מביש, עם מחריש,
עם שאנן, מנומנם, מנוון, מדושן, נהנתן, תועלתן,
עם כסיל, עם אוויל, עם שותק, 'קדימה' לגמרי-לגמרי הרדימה.
איך חבורת פוליטיקאים עזי-מצח,
ניבזים-פוחזים-נלוזים, במקהלת פה-אחד, אך בכל-זאת בדד, שרה-השמיעה
הִמְנוֹן מירמה רעשני-קולני-תועלתני-אנוכי ל''קדימה'':
''נס ואבוקה הבה נרימה!''
איך על עם שלם, בניצול כוח-שררה, עריצות שלטונית, תרמית,
חוצפת-מנגנון-שלטון, עזות מצח,
הערימה 'קדימה'.
אֵיך הֶפְקֵרוּת, אָטִימוּת לִבְלִי קֵץ, לבְלִי-גְבוּל, ללא-סוֹף ודַי מפלגת ''קָדִימָה'' הִפְגִינָה.
חֵרֶף הַעוּבְדָה, כִּי בַּמִלְחָמָה, לִשְלוֹם בַּחוּרֵינוּ הִתְפַּלַלְנוּ, הַגִינוּ, פִּילַלְנוּ, יִיחַלְנוּ,
רָצִינוּ בְּכָּל-מְאודֶנוּ כָּל-כָּך לְהַאֲמִינָה,
מְלֵאֶי-תִקְוָוה, עִם כָּל הַלֵב, שַרְנוּ, הִמְהַמְנוּ : ''כָּל עוֹד בַּלֵבָב פְּנִימֶה''
לא היתה אוֹזֶן קַשֶבֶת-שוֹמַעַת ב''מַנְהִיגוּת'' מִפְלָגָה חֲלוּלָה, נְבוּבָה, עָלוּבָה, חֲרֵבָה, רְקוּבָה, מְסוֹאָבָה, מַשְמִימָה
מִפְלָגָה אשר מְאוּמָה, שוּם-כְּלוּם, טִיפַּת-עֵרֶך,
לא חָרְתָה על דִגְלָה, דָבָר לַחֲלוּטִין לא הִפְנִימָה.
מִפְלָגָה אֲשֶר בְּחַיֵי חֲיילֵינוּ שִיחֲקָה,
שִיחֲקָה וחִייכָה, שִיחֲקָה וְצַחֲקָה, שִיחֲקָה וְשָתְקָה,
כְּמוֹ בְּמִשְחַק פַּנְטוֹמִימָה
מִפְלֶגֶת עִיוְורִים-אִילְמִים-חֵרְשִים-כְּסִילִים-אֱוִילִים-עֲרֵלִים-אַכְזָרִיִּים-נוֹרָאִיִים
אֲשֶר שְמָה הוֹלֵך לְפָנֶיה : ''קָדִימָה'' !

איך שלחו ''מנהיגינו'' את בנינו למוות, לתופת, להרג, לחזית, לשטח
בֵּן-אחר-בֵּן, פֶּרַח-אחר-פֶּרַח, מִשְפָּחָה-אַחַר-מִשְפָּחָה, פֶּלַח-אַחַר-פֶּלַח.
הִשְלִיכוּ אֶת בָּנֵינוּ בִּלְתִּי-מוּכָנִים כְּנֶגֶד צַר וְאוֹיֵב, כרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיה, כְּצאן לטֶבַח.
לא הוֹתִירוּ לבָּנֵינוּ כָּל קוֹרְטוב חַיִים, שֶמֶץ סִיכּוּי, שְבִיב תִקְוָה, צֵל שֶל אוֹר, בִּשְעַת חֵירוּם, שְעַת רֶתַח.
לא השאירו להם דרך מילוט, חילוץ, צוהר, סולם, חלון, פֶּתַּח.
ועוד זכו ''מנהיגינו'' אחרי-כן מנאמניהם-עמיתיהם
לשֶפַע אֲמִירוֹת רַהַב, לַהַג, קֶלֶס, פְּאֵר, הַלֵל, דִבְרֵי-הֶבֶל, עִיתוּרֵי שֶבַח !
לא זָכְרוּ, לא הִפְנִימוּ לא רָצוּ ''מנהיגינו'' לִזְכּוֹר,
כִּי כָּל אֶחָד מִבָּנֵינוּ בֵּן טָהוֹר, בֵּן צָחוֹר, בֵּן נָאוֹר, בֵּן חָפֵץ-אוֹר,
בֵּן מְלֵא-חַיִים, בֵּן שוֹאֵף דְרוֹר,
בֵּן אוֹהֵב, מֶלַח האָרֶץ, בֵּן בִּמְלוֹא תִפְאֶרֶת פְּרִיחַת-עֲלוּמָיו, בֵּן יָקָר, בֵּן פֶּרַח.
וכמו להוסיף חֵטְא על פֶּשַע, בַּבְּחִירוֹת הַבָּאוֹת,
אֲשֶר כוּלָנוּ תקווה כִּי ייערכו, מִי יִתֵּן, הלוואי, בעוד יֶרַח
בשֲעֲטַתם-דְהַרתָם שוב לכּוֹח-הוֹן שִלְטוֹן ושְרָרָה,
הוֹאִיל ולא יסתפקו כמובן ''מנהיגינו'' אך בנתח
בהזכירם ''מנהיגותם'' בעת-מלחמה,
תקופה הרת-אסון,
שעה מלאת-ספוגת-רווית מתח
בהתעלמם מאי-התמצאותם הבסיסית-אובדנית-אסונית-סופנית-חרבונית-חורבנית-גורלית
בה לעולם לא יודו ''מנהיגינו'' לבטח
אי-יכולתם, כישלונם, לקרוא מפת מציאות נכונה-הגיונית-אמיתית בשטח
ימים בהם שלחו,
ללא טיפת מחשבה, בלי היסוס,
למלחמה את בנינו, כעדר צאן לטבח.
עוד ינסו-יקוו-יבקשו וודאי ''מנהיגינו''
להפיך מכך (איך לא?) מירב ומלוא רווח.

הגב לתגובה זו

מתוך מילות הספד אותן נשא יוסי, אביו של אור שחר זכרונו לברכה אשר נהרג במלחמה בלבנון יום לפני יום הולדתו ה-21. ''אני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למוּת במלחמת ברירה רשלנית ומטופשת''. ''אני לא יודע איך הייתי מרגיש לו אוריק היה נופל במלחמת אין-ברירה, אבל פה לא היתה מלחמת אין-ברירה, התחושה שלנו היא שהוא נפל לחינם, במלחמה מיותרת...יש תחושה וצער נורא על האובדן, אך יחד עם זאת תחושה שהולכת ומצטברת שכל העניין היה טעות ביסודו, והכאב הגדול מתחבר עם העובדה הזו. אני לא אומר שלא היו צריכים לטפל בנושא, אבל מה שקרה הוא שחיילים נחטפו ואז יצאנו למלחמה, בלי אג'נדה ובלי תוכנית מסודרת''. ''האם דבר מה קרה כאן לפני חודש? האם רעמו התותחים, הקטיושות נפלו, עצי הגליל עלו בלהבות ומאות אלפים נטשו את בתיהם בבהלה?'', ''הטלוויזיה משדרת בשפעת ערוציה, ללא הפסקה, את אותן תוכניות. כמה יפה וכמה נחת רוח. האם היתה מלחמה בארץ הזאת לפני חודש ימים ?!''. ''בטלוויזיה מופיעים אנשים 'חשובים' ואומרים שהמלחמה 'פרצה' . כמו כח טבע - איש לה 'הפריץ' אותה, איש לא קבע אם איך ובשל מה היא תתנהל, ואיש לא קבע לכמה זמן ואיזה תוצאות היא אמורה להביא. היא פשוט 'פרצה'. ועכשיו לך תאשים מישהו במשהו ש'פורץ'. ''וכעת, לאחר שנגמרה המלחמה ל'פרוץ', מסבירים לנו מנהיגינו את יתרונותיה ואת חסרונותיה. בקיצור, עושים את כל מה שהיו צריכים לעשות לפני ששלחו את אוריק שלנו ואת חבריו - למות. ''ואני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למות במלחמת-ברירה רשלנית, מטופשת, בהרפתקה שלא הוכנה כהלכה ושהישגיה נצברים בדיעבד. ואני עוד פחות מבין, מי העניק לראש הממשלה את הזכות שלא לבוא ולספר להורים שכולים על מה ולמה נפל בנם''. ''האם לא ייתכן שיקום מנהיג בארץ הזאת ויגיד 'טעיתי'. כן, כמו נסאראללה. שיגיד 'טעיתי. הערכתי לא נכון. סיפקו לי נתונים שלא בדקתי עד הסוף. מיניתי אנשים לא ראויים. טעיתי. ''מה צריכים לחשוב הורים שכולים הרואים היום את המלאי האין-סופי של האינפורמציה הזורמת מאמצעי התקשורת השונים, המתארת את המלחמה כטפשית ומיותרת, ואת המנהיגות כמבולבלת, חסרת נסיון ותבונה ? האם ברורה תחושת ההחמצה הנוראה, הקורעת ? האם ברורה לכם הרגשת האשם האיומה שלנו כהורים על שלא השכלנו לשמור כראוי על מתנת החיים החד-פעמיים שהענקנו לילד המתוק שלנו מפני ידיה של רשות שלומיאלית יהירה ואטומה? הלב מתפוצץ!'' ''על מה אבדו חייו ?''.

חלוץ-אולמרט-לבני-פרץ-פרס-רמון-איתן-הנגבי-וינוגרד-בג''ץ ושאר פוליטיקאים:''תגידו לנו עם יד על הלב!''

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תְבַּלֵף
איך חטאת ? פשעת ? כשלת ?
בתפקידך כל-כך התרשלת !

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תְחַפֵף !
איך כשלת ! זִלזלת ! נכשלת !
כזאת לאוֹרִיק שלנו עוללת !

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמוֹר לי אם גם לבך דואב וכואב ?
האם גם אתה על אוֹרִיק שלנו חושב ?
איך נָמוֹג לו עולם מלא ואוהב.

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי אם גם לבך שטוף כאב ?
האם גם אותך מייסר המצפון ?
וב''מנהיגיך'' ובמפקדיך אתה נותן עוד אֵמוּן ? ? ?

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תכזב
איך התרשלת ? כשלת ? פישלת ?
לשמור חיי אוֹרִיק שלנו נכשלת !

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אמור לי ואל תִתְנדֵף
כיצד לאוֹרִיק שלנו כך עוללת
את האשמה מעצמך והלאה גִלְגלת... !

אור שחר הי''ד נצרב בליבי כבר אז עם כל חיילינו- מודה על הכתוב ל''ת לזכור ולשמור, ולהזכיר תמיד, 12/11/06 12:11

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

את המולקולות שהפכו לאלופים, את ההשתבללויות ואת הנחילים יש לבער מן היסוד. גל הירש ודורו יכולים לחזור לצבא כמ''פים, זו היא פסגת יכולתם.

הגב לתגובה זו