אלפא- ביץ' יקרה!
חבל ועצוב לי מאד..
יש לך היכולת לחמם את הלב בכתיבתך ובה בעת לצבוט אותו כל כך חזק...
מקווה שתחזרי לכתוב ולהזכיר לנו שאנחנו, אוהבי החתולים- לא לבד בעולם...

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אוף למה את עוזבת אותנו???
סוף סוף טור אחד של שפיות נטו שמחזיר לי את החיוך בים של רשע ואטימות.
תודה לך על שנה מאלפת של צחוק ודמעות ואני מאוד מאוד מקווה שתשובי לכתוב לנו במהרה....אני כבר מתגעגת! למרות שפה באמריקה אין חתולי רחוב כמו בארץ רציתי לספר לך שיום אחד צץ בחצרי חתול פרא שאינו שייך לאיש. החתול הגיע לחצר שלי כנראה כי הריח את האוכל של הנסיכה שלי. מאז אומץ ''גרשון'' אל חיק חצרנו ולמרות שהוא מאוד פחדן הוא זוכה לארוחה בכל יום...לאט לאט הוא בוטח בי יותר ויותר ומרשה לי להתקרב עוד קצת....אז גם בגולה מבצעים את שליחותך ובהשראתך.
ועוד משהו, מכיוון ואין ביכולתי לעזור פיזית לחתולי ישראל אני תורמת לעמותת גרגורים כמעט כל חודש....
לפחות שתדעי שיש לך הרבה תומכים ושליחים...המשיכי במעשייך הקדושים וחזרי לכתוב לנו כשתוכלי!
אוהבת,
גלוריה

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

כל 52 הטורים שלך יכולים להוות ספר נפלא. הספר הזה יחנך אנשים לאהבת חתולים.

הכסף שתרוויחי מהספר יפצה קצת את כל ההוצאות שלך שהשקעת על חתולים. כמו שאני מכיר אותך (מהכתיבה שלך) את תשתמשי בו כדי להציל עוד חתולים.

תודה לך על טור נפלא. כל יום שישי הייתי קופץ לכאן במיוחד כדי לקרוא אותך. חבל שלא יהיו עוד טורים אבל אם יצא מזה ספר, אני אתנחם בכך.

הגב לתגובה זו

עמלכם ומסירותכם לבעלי חיים בכלל ולחתולים בפרט היו לי מתנה יפה שקבלתי מכם בכל יום שישי. את אלפה היקרה, אצילות נפשך עתרת פז.מלאכית ושמה אלפה

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

את נפרדת מהמדור שלך מהטור האהוב על כולנו כל כך, אך את לא נפרדת מאתנו. גם אנחנו לא ממך.
את נשארת אלפא בנשמתך, כמו כל אחד מאתנו שנשאר אוהב בעלי חיים בנשמתו.
הטור שלך שהוסיף לנו כל כך הרבה, שאהבנו , ימשיך להאיר את עינינו, וגם אם את לא כותבת אותו יותר, אז.....אז אולי נקים לכבודו את
מועדון alpha bitch
את מסכימה ?
ואתם חברים ? נראה לכם הרעיון? או שאולי כבר יש בנמצא משהו דומה ברוחו של הטור ''שלנו''?

הגב לתגובה זו

קראתי כל טור וטור שלך, כל אות וכל פסיק וכל תו, וכולם היו מופלאים וקסומים. הרבה רגש, הומור, תבונה ומסר היו ברשימותיך, שרירים וקיימים גם בקריאה שניה ושלישית.

צאי לך לנוח, אין כמוך ראויה למנוחה. אבל אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות להציק לך עד שיצא הספר!
:-)

הגב לתגובה זו

התוודעתי לטור שלך רק לפני מס' שבועות. לא ויתרתי, וקראתי את כל הטורים מהראשון שבהם. את ריגשת אותי ונגעת לליבי. ביטאת היטב את אשר על ליבם של בעלי החיים שאינם מסוגלים לומר לנו מה הם חשים.

כתבת שאת מסכמת שנת חתולאות, ואני חולקת עלייך. את מסכמת שנה של כתיבה בנושא זה, אבל את חתולאית כבר זמן רב, ועוד מצפות לך שנים רבות.

לסיום אאחל לך ולכל החתולאים הצדיקים, שה' ישלם לכם על כל הטובות שאתם עושים. ולחתולים אני מאחלת שימצאו חתולאים מדהימים כמוכם, שידאגו לשלומם ויטפלו בהם.

ותבטיחי לכתוב לנו מדי פעם. נתגעגע...

הגב לתגובה זו

תודה שאת חברה אמיתית, שאת עוזרת לכוווווווולם, שיש לך לב שעשוי מזהב ותודה על טורים מקסימים כל שבוע. טוב, לפחות אני אמשיך לשמוע ממך סיפורים ולהתפעל כל פעם מחדש שאת כ''כ אנושית.
אני בטוחה שתפתיעי את כולם ותכתבי שוב יום אחד, כי יש הרבה שמצפים לכך.

הגב לתגובה זו

אני יושב לי כל יום שישי ליד המחשב ומתפעל מהיכולות שלך ומטוב לבך
אני לא מהמגיבים אבל שיהיה ברור שאני קראתי את רוב הטורים ובשקיקה. בזכותך אני מודע יותר לבעיות החתולים ברחוב ורוצה לעזור להם. בבקשה תשארי לתמיד (דרישה גדולה מידי?)

הגב לתגובה זו

קראתי בשקיקה כל מילה.
לא הגבתי כי הרגשתי שאין לי מילים להביע את רגשותיי בצורה טובה.
אני רק יכול להגיד שחיכיתי בציפייה דרוכה כל שבוע.

בבקשה תמשיכי. אני נהנה מכל מילה שאי פעם כתבת.

הגב לתגובה זו

אוף איתך.
רק עוד שנה אחת?
חודש?
טור?
משהו?

את עושה ניסים ונפלאות עם הטור הזה ואני מחכה לו כמו אני-לא-יודעת-מה כל שבוע...

אז תודה ענקית על 52 טורים מרתקים ומרגשים עצובים ושמחים.
כתבת בכשרון מדהים ורגש אינסופי ואהבה לחתולים ולאנשים כאחד.

אוהבים אותך, את אחת ממליון.

תזכירי לי, מתי הספר?

הגב לתגובה זו

אולי אני מגזימה, אבל יש לי ממש תחושה של אובדן. מאז שהתחלתי לקרוא את הטור שלך (אליו התוודעתי גם אני מתישהו באמצע), אני מצפה כל שבוע בכליון עיניים ליום שישי, בו אוכל להינות מהכתיבה היפהפיה ומלאת הרגש שלך. גם אני חולקת איתך ועם שאר החתולאים פה את התחושה שאני לא לבד בעולם באהבת החתולים שלי, ובאהבת החיות בכלל. חבל לי מאוד שעכשיו לא נשאר לי למה לצפות בימי שישי. זה כמו חבר טוב שהיה איתנו תקופה ממושכת ועכשיו הוא עוזב. אני בטוחה במאה אחוז שאתגעגע מאוד אלייך ואל הכתיבה שלך, לתמונות של החתולים, לתיאורים המצחיקים וגם העצובים שלך, ובעיקר לרגש המתפרץ מכל מילה שאת כותבת. רגש שלצערי אני נתקלת בו לעיתים נדירות בחיי היום יום. אשמח מאוד אם מידי פעם תכתבי כאן במסגרת של טור אורח ותעדכני אותנו בכל החדשות, הן המשמחות והן העצובות. בשבילי זו היתה זכות ענקית להכיר אותך. אנשים טובים כמוך אני כמעט ולא פוגשת - רובם אדישים עד עוינים לגבי אהבת החתולים שלי. לכן, לפגוש מישהי כמוך זה משב רוח מרענן ביום ממושך ויבש של שרב, כמו גשם על אדמה יבשה וצמאה למים. אלפא - המשיכי בעבודת הקודש שלך, אל תתייאשי למרות הרגעים הקשים, וכפי שאמרתי, תחלקי אתנו מידי פעם את החוויות, הן המשמחות והן הקשות שאת עוברת.

ואני מסיימת בברכת להתראות ולא בברכת שלום, מפני שאני מקווה בכל ליבי שנשוב ונתראה.

הגב לתגובה זו

תבורכי במה שתעשי ותקפצי לטור ביקור מפעם לפעם

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

שיבה, סילביה, קטונשו, קישוט, וופי, פריטי ופליקס (חתולים) ובונבון וקניה (כלבים) שגרים איתנו בדירה, ומספר לא מוגדר של חתולים שבונבון וקניה מאכילים מתחת לבניין ורחוק קצת בגינה בטיולים היומיים - כולם לא מבינים את הרעיון של טור-לשנה-וזהו. בבקשה שקלי מחדש, ואחרי מנוחה וטעינת מצברים חיזרי אלינו. אנחנו שותפים איתך בשמחות ובצער (סליחה שלא כתבנו קודם...) ושואבים ממך כוחות ועידוד.
תודה על הטור עד עכשיו...

הגב לתגובה זו

והמרגש והעצוב והשמח ועל כל רגש שעורר בי בכל פעם.

מבחינתי השליחות שלך פה היא קדושה כמו גם ביום יום.

אני מרגישה שליחות בכל פעם שאני מאכילה חתולים וכולם רואים.
שיראו.
שידעו שלמישהו אכפת.
אולי גם אצלם יתעורר משהו בפנים.

תודה על היותך הנציגה שלנו בקהילת המאכילים ועל היותך הקול השפוי.

טור מכובד מזה לא יכול היה להיות.

תודה :-)

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

חשוב שתמשיכי לכתוב בשם החתולים והאנשים שמאכילים אותם שקולם לא נשמע
אנא ממך המשיכי לכתוב.
ולמאכילים היקרים (אני בינהם) אתם צדיקים ואלוהים יברך אתכם בכל מעשה ידיכם.

הגב לתגובה זו

אלפא, תודה על הכתיבה המשובחת, על שהבאת את בעלי החיים לתודעה הציבורית, על החמלה שבך.

אני מקווה שחלק קטן מהקוראים הפנים ולקח קצת מטוב הלב הזה, ויעביר אותו הלאה לבעלי החיים.

גם אם רחוק מאוד הזרקורים, אני בטוח שבעלי החיים ימשיכו לזכות בנוכחותך ומעשיך...

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

השבוע התוודעתי לחתול עם שני ראשים, פה:
http://www.dailymail.co.uk/pages/live/articles/news/news.html?in_article_id=495373&in_page_id=1770

אבל בתמונה מס' 8 יש שני חתולים עם ראש אחד.

תמונה מדהימה!

הגב לתגובה זו

כל הכבוד הלוואי ותוכלי להמשיך בטור 50 שנה

הגב לתגובה זו

זאת לא הבנתי. טוב אולי אפשר להעריך שיש לך צורך לנוח , לצבור אנרגיות.
האם יש סיכוי שהטור יחזור??
אשמח עם תפרטי עם טור ''השלמות'' נוסף, מה הביאך לסיים, כי הרי מלאכתנו היא רק בתחילתה,
הערך התקשורתי הוא חשוב ביותר.

מספיק שאדם אחד יקרא את הטור , מספיק שחתול אחד קיבל יחס אחר בעקבות הטור הזה וכבר עשית את שלך אלפא.

יש עוד המון עבודה ולכן זה תם ולא נשלם. נשמח לקבל טורי'' אקסטרא''
כדי שתוכלי קצת לפרט ולתת קצת הסברים.
בכל מקרה המון תודה לך על רגעים מרגשים כמו גם קשים שהיו בקריאת הטור שלך. זה לא היה אמור להיות טור קליל, ממש לא, ועם זאת היה בו משהו קסום עם כל הכאב הרב שבו.

אל תעזבי אותנו אלפא...

הגב לתגובה זו

צריך לעורר יותר ויותר מודעות אצל אנשים על התועלת בהימצאות החתולים בסביבתם ואולי כשיבינו מה רבה התועלת יפסיקו להציק לי כשאני מאכילה אותם. שכנה שלי למשל, עוברת כמה דקות אחרי שהנחתי את האוכל עם מטאטא קטן, אוספת את האוכל וזורקת לפח. התעמתתי איתה פעמים רבות ובינתיים זה עובד אך בקרוב אני עוזבת לביתי בלונדון ואני לא יודעת מה יהיה. חבל. אם מישהו גר ליד רחוב מנדליי ,פינת חובבי ציון בתל אביב ויכול להאכיל קצת זה יעזור. נקווה לטוב.

הגב לתגובה זו

בשעה 00:20 הורגשה במקום מגוריי רעידת אדמה.
רעידת אדמה של ממש, לא מטאפורית.
הרהיטים זזו מצד לצד והורגשה טלטלה אמיתית. בטח ידווחו על זה בבוקר, כשמי שצריך לדווח יתעורר.

ועכשיו את הולכת וזו רעידת אדמה חזקה ומטלטלת יותר.

אוף!!
אינך יכולה ככה סתם ללכת.

טוב, ברור שאת יכולה ללכת, ואת בטוח לא ''סתם'' הולכת, ובעצם כשחושבים על זה, את לא ממש הולכת.
את נשארת עם החתולים, והחתולים הם חלק בלתי נפרד מאיתנו, אז את נשארת איתנו אם תרצי או לא. אבל אני יודעת שאת רוצה.

ימי שישי לא יהיו אותו דבר בלי הרשימה השבועית שלך.
אם יש אנשים שמחכים ליום שישי בגלל עיתוני הסופ''ש השמנמנים, אז אנחנו מחכים ליום שישי בגלל שמנמנים אחרים. משופמים, מגרגרים, שהולכים על ארבע, שבאים בכל מיני צבעים ובעצם לא חייבים להיות שמנמנים.

זו לא ממש פרידה (לא נסכים לזה!), אבל לצורך הפרוטוקול, הנה מילות הפרידה המתבקשות:

אני התוודעתי לטור שלך לא מראשיתו, אלא מתישהו באמצע הדרך. וכן, אני יכולה ללחוץ על קישורים ולקרוא את כל הטורים שהחמצתי, אבל אני לא אעשה את זה.
א נ י ר ו צ ה ס פ ר ! ! !

תודה על ימי שישי מרגשים, משמחים, מצחיקים, מפעימים, מופלאים, מעודדים, מעוררי השראה.
תודה על ימי שישי עם תוכן, עם מהות, עם תחושת שליחות.
החורף התחיל אמנם רק השבוע ומישהו חורר את העננים והם המטירו עלינו הרבה גשם, אבל גם בימי הקיץ הלוהטים היו לי ימי שישי גשומים.
גשם בלב. דמעות של עצב, של כאב, של כעס וזעם ותסכול אבל לא רק. היו גם דמעות של אושר והקלה והתפעמות.

נדמה לי שלא אטעה אם אכתוב שהצלחת לטעת בקרב כל קוראייך תחושת אחריות ומחויבות גדולה יותר כלפי החתולים, והצלחת להחדיר לתודעה של קוראים מזדמנים - לאו דווקא חתולאים - את הפלא הזה שנקרא חתולים.

ולא רק חתולים. היו גם כוכבים אורחים על הבמה שלך, ולמרבה הצער תמיד בהקשרים רעים של התעללות והתאכזרות ובריונות וגסות לב וזלזול.

אז בשמי, ובשם החתולים, ובשם כל בעלי החיים האילמים שהיית להם לפה, תודה על מה שאת.
עוברת לדום מתוח ומצדיעה לך.

על החתול,
פיצי החתול

וגם פוצי, שמשון, חייזר, גוצ'י, צ'יפסי, ג'ינג'ר (תולעת), צ'יינה, לונה, גרב, מאיה, ג'ינג'י, באפי, טובהל'ה, צ'ייני, יעקב, אליקו וכל החברים שלי ושלהם שעדיין לא קיבלו שמות שולחים לך גרגור, ליקוק ומיאאאו.
וגם פיצי שלי ויובב שלי שנדרסו תחת גלגלי מכונית רצחנית והם כבר לא בחיים.

יש קנגורו ויש קטגורו.
ואת הקט-גורו שלי.

תבורכי!

הגב לתגובה זו

תחסרי לנו מאוד, למה את עוזבת?:(
אני בטוח שיש לך עוד הרבה הרבה מה לתרום וככה פתאום בלי שום התרעה את נוטשת אותנו פה, שמחכים כל שבוע לטור שלך..
יהיה חסר, אולי תדחי את הפרידה שלך...........? |מיאו|

הגב לתגובה זו

אני גם חתולאית. לפני שבועיים הצלתי גורה קטנה והיום היא גרה אצלי עם עוד חתול שלי.
וקניתי שק של אוכל ואני משתדלת לשים אתי שקית אוכל וכל חתול רעב לתת לו.

שמתם לב שאין כלבים עזובים? מחזה עצוב. כל כלב עצוב ישר לקוחים אותו להסגר או למוות.
לפחות חתולים זריזים מאוד בכדי שיתפסו אותם.

עולם אכזרי לחיות בכלל , לכן כל עזרה של כל אחד ואחד מבני האדם תעזור לחיות . שיש להם גם זכות קיום בעולם הזה!

תודה לך על כל הכתבות הנפלאות
וישר כח לך.

הגב לתגובה זו

בחיי, עצוב לי שאת הולכת. אני אקרא את הטור הזה שוב, ואעריך אותו (ואותך) על כל היופי, הנתינה, טוב הלב ותחושת השלמות של מי שבאמת עושה את מה שחשוב לו...
אבל כרגע בעיקר עצוב לי, כי אני אתגעגע ל'רשימות' המקסימות שלך, שחיממו לי את הלב, הזכירו לי את הדברים הבאמת-חשובים, ונתנו לי להרגיש קצת פחות לבד בעולם הזה, שלא חייב להיות ציני, קר ומנוכר, ויש לנו אפשרות אמיתית לשנות אותו, יום-יום, מחשבה-מחשבה, פעולה-פעולה.
תודה לך, על עבודת הקודש שאת עושה, בחיים הפרטיים וכאן, בטור, בשביל כולנו-- חתולים, חתולאים, ואנשים בכלל.
עשית את העולם מקום טוב יותר.

הגב לתגובה זו