אז לידיעתך גבירתי המדווחת: העימות הזה היה החלש ביותר של הילרי קלינטון-שאכן כל תשובה רהוטה בפיה אפילו כשיעירו אותה משינה-כי הוא נגע לשורשי הביקורת על אמינותה האישית(או אמנות המשחק במילים הקלינטונאית נוסח ''השאלה מזה 'זה''-ואני דווקא חושב שביל קלינטון היה נשיא טוב מאד ומחבב אותו אישית ממתניו ומעלה-אך לא מבין איך אישה שכל כך הושפלה בפומבי בנושאים האינטימיים ביותר מסכימה להשאר נשואה לאדם כזה רק משיקולים של בחירה לסנאט ולנשיאות)
לקראת סיום הדיון נתפסה הילרי באמירה של ''כן'' ואחר כך ''לא'' תוך 2 דקות בנושא מרכזי של רשיונות נהיגה לאנשים בלתי חוקיים בארהב.
לגבי האחרים: אדוארד היה תוקפני כל הזמן באופן של תובע משפטי-וזה יתנקם בו כי האמריקאים לא אוהבים זאת.
ברק אובמה היה המנצח, באופן האינטיליגנטי שבו העביר ביקורת עיניינית ונוקבת והציג את עמדתו-מבלי להראות תוקפן.
ואגב: גו ביידן הוא כיום יושב ראש ועדת החוץ והבטחון של הסנאט-והיה בעבר יושב ראש ועדת החוקה והחוק: שני התפקידים החשובים בסנאט מלבד ועדת הכספים-והוא עלה לדעתי כמועמד הרביעי(אולי השלישי) בין השאר ב''הכנסה'' מבריקה לגוליאני שתהדהד עד הבחירות(אם גוליאני יהיה המועמד)-''כל משפט של גוליאני מורכב משלושה חלקים: שם עצם, פועל וספטמבר 11''